הזינוק המטאורי של יטן, הקריסה של וילדרס - והמפלה גם בשמאל
אחרי שנים של סחרור ודשדוש פוליטי - הולנד נראית לראשונה כמי שעשויה לצאת לדרך חדשה • החגיגות במרכז, הביקורת על ההחלטה של וילדרס - וההתפטרות של יריבו הגדול • הממשלה המסתמנת, הדרך הארוכה לשם, וההכרזה: "לא לממשלה עם וילדרס" • מי שמסתמן כראש הממשלה הבא של הולנד: ישראל מבצעת רצח עם בעזה, להטיל עליה סנקציות קשות


הבחירות אתמול (רביעי) בהולנד הסתיימו בדרמה של ממש, והמפלגה הליברלית D66 בראשות רוב יטן עשתה את הבלתי ייאמן - וקפצה מהמקום החמישי בתוך פחות משנתיים למאבק על הבכורה בפוליטיקה ההולנדית. עם תוצאות צמודות במיוחד - 26 מושבים ל-D66 של יטן ו-26 למפלגת החירות (PVV) של חירט וילדרס - נרשמה מהפכה פוליטית של ממש, על אף שהיתרון של יטן עומד על 2,300 קולות בלבד מתוך כ-10 מיליון מצביעים.
מה"שר הרובוטי" לראש הממשלה הצעיר בתולדות הולנד
בתוך פחות משנתיים, רוב יטן, בן 38, הצליח להפוך מדמות אפרורית למנהיג הכריזמטי של המחנה הליברלי. בעבר כיהן כשר האקלים בממשלתו של מארק רוטה (היום מזכ"ל נאט"ו), שם נחשב לשאפתן ולעיתים אף לנודניק בענייני מדיניות ירוקה. אך בבחירות הנוכחיות יטן הציג עצמו מחדש – ונתפס כאופטימי, מחויך, וכמי שמדבר בשפה פשוטה וישירה.
הסיסמה שלו - "Het kan wel" ("זה אפשרי") - נועדה להחזיר לציבור אמונה בפוליטיקה חיובית, בניגוד לגישת הפחד והפלגנות שרבים ראו בגישתו של וילדרס, עד אתמול אחד הפוליטיקאים החזקים והמשפיעים ביותר בהולנד. יטן הופיע כמעט מדי ערב בטלוויזיה, השתתף בעימותים, ואף כבש את המסכים כשניצל את העובדה שווילדרס "הקפיא" את הקמפיין שלו בשל שיקולים ביטחוניים. במהלך הקמפיין הוא אף השתתף בשעשועון טלוויזיה פופולרי וחיזק את דמותו כמנהיג נגיש ואף חביב.

ב-2023 נחל יטן כישלון צורב כשמפלגתו גרפה תשעה מושבים בלבד, אך דווקא אותו כישלון אולי הפך כעת ליתרון - D66 נותרה נקייה ממעורבות בקריסת הקואליציה של וילדרס, שהתפרקה ביוני האחרון בעקבות מחלוקת על מדיניות ההגירה.

אם יצליח להרכיב ממשלה, יטן יהיה ראש הממשלה הצעיר ביותר וההומוסקסואל המוצהר הראשון בהולנד, מדינה שהייתה הראשונה בעולם לאשר נישואים חד-מיניים לפני 25 שנה.
יטן: לעצור את "רצח העם" בעזה
יטן הרבה להתבטא בחודשים האחרונים בכל הקשור למלחמה בעזה, ואף טען כי מתרחש שם "רצח עם". לאחר התפטרות שר החוץ ההולנדי קספר ולדקמפ באוגוסט תקף יטן כי המפלגה שלו מעדיפה להקריב אותו מאשר לפעול כדי לעצור את "רצח העם".
בחודש מאי השתתף יטן בתוכנית טלוויזיה ותקף את הממשלה על היעדר הפעולות שלה, לטענתו, לעצירת המלחמה בעזה. "כמה עוד תמונות מעזה אנחנו צריכים לפני שהממשלה הזאת תקום ותגיד: הזוועה הזאת חייבת להיפסק עכשיו?"
בחודש אפריל האשים יטן את ראש הממשלה בנימין נתניהו בשימוש ברעב בעזה כנשק מלחמה. "הולנד לא יכולה לשתוק לנוכח עוול שכזה", כתב. הלוואי והממשלה סוף סוף תשים גבול ותטיל סנקציות קשות כדי להפעיל לחץ רציני".
וילדרס: מהצלחה מסחררת לקריסה פוליטית
הפסדו של חירט וילדרס, אחד ממנהיגי הימין הקיצוני הבולטים באירופה, מהווה מפנה משמעותי. אחרי שניצח בבחירות 2023 והקים קואליציה שמרנית, וילדרס איבד את אמון הציבור בעקבות פירוק הממשלה שיזם - מהלך שנתפס כהפגנת קיצוניות וחוסר אחריות.
רבים רואים בהחלטתו של וילדרס עזוב את הממשלה בחודש יוני, מכיוון שלא התקבלה תוכנית הטיפול שלו בהגירה, כצעד שאולי הביא למפלתו. וילדרס מצידו הבהיר כי הוא עומד מאחורי ההחלטה שלו ולא היה פועל אחרת משיקולים פוליטיים.

במהלך הקמפיין הציע וילדרס שורה של צעדים שנתפסו כשנויים במחלוקת, בהם איסור מוחלט על בקשות מקלט, שליחת גברים אוקראינים חזרה למלחמה והפסקת סיוע חוץ כדי לממן אנרגיה ובריאות. לפחות על בסיס תוצאות הבחירות, נראה שהציבור ההולנדי מעדיף גישה מתונה יותר, שהבטיח מדיניות הגירה "הוגנת אך אנושית" וצעדים מעשיים לפתרון משבר הדיור החריף - לרבות תוכנית שאפתנית להקמת עשר ערים חדשות ובניית 100 אלף יחידות דיור בשנה.
מכה גם בשמאל
המכה הפוליטית לא פסחה גם על השמאל. פרנס טימרמנס, לשעבר נציב האיחוד האירופי ומנהיג מפלגת הירוקים-עבודה שהפך בשנה האחרונה ליריבו הגדול ביותר של וילדרס, הודיע על פרישתו מראשות המפלגה לאחר שהיא צנחה מ-25 ל-20 מושבים בלבד. ההפסד הזה, יחד עם התחזקות המרכז הליברלי, מעיד על שינוי מגמה ברור בפוליטיקה ההולנדית וחזרה אל מפלגות המרכז.

הממשלה המסתמנת - והתהליך הארוך
עם 76 מושבים הדרושים לרוב, צפוי גם הפעם מו"מ קואליציוני ממושך ומורכב. כל המפלגות הגדולות והמרכזיות שנראות רלוונטיות להקמת הממשלה כבר הצהירו שלא ישתפו פעולה עם וילדרס, מה שמותיר את יטן כמי שיקבל את ההזדמנות הראשונה להרכיב ממשלה. וילדרס מצידו הבהיר שמפלגתו לא תיכנס לממשלה בראשות יטן.
אחת האפשרויות שעלו היא קואליציה ביןD66 של יטן, המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDA), הימין המתון של VVD, ומפלגת הירוקים-עבודה - אך הדרך להסכמה בין כל הצדדים עוד ארוכה. לצורך הקמת הקואליצייה הקודמת של וילדרס נדרשה כמעט שנה, עכשיו מסתמן רוב של 89 מנדטים, אך גם הפעם נראה שצפוי תהליך ארוך.
בינתיים, במטה D66 בעיר ליידן נשמעו קריאות "Yes, we can" – חיקוי מובהק של הקמפיין של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה. יטן אמר לקהל הנלהב: "הראינו לעולם שאפשר לנצח את הפופוליזם והקיצוניות. מיליוני הולנדים בחרו היום להגיד שלום לפוליטיקה של שנאה ושל 'לא, אי אפשר'".