בידוד בין-לאומי, פגיעה בביטחון ואיום הולך וגובר: ישראל בצניחה מדינית חמורה

שנה ועשרה חודשים מאז טבח 7 באוקטובר ותחילת המלחמה בעזה – וישראל ניצבת בפני משבר מדיני חסר תקדים, עם רצף ממושך של מכות וסערות שניחתות עליה בזו אחר זו. הגל הנרחב של מדינות שמכירות במדינה פלסטינית מביעות את כוונתן להכיר בה הוא רק השלב האחרון בשורת הזעזועים המדיניים שעברה ישראל במהלך המלחמה. ניתוק היחסים המלאים או יחסי המסחר ושיתופי פעולה הפכו כמעט לשגרה עבור המדינה וכלכלתה, וקיים חשש שזה ילך ויחריף כל עוד המלחמה תימשך. מה ישראל עושה ולא עושה בתחום ההסברה בערבית – ומי מנצח אותה בקרב על התודעה? פרויקט מיוחד: כך ישראל מאבדת את העולם, וכך מרגישים את זה ישראלים ויהודים ברחבי העולם על בשרם

סנקציות וחרמות ביטחוניים

• סלובניה הודיעה בסוף השבוע על אמברגו נשק על מדינת ישראל – והייתה המדינה הראשונה באיחוד האירופי שעושה זאת. אומנם אין להחלטה משמעות מעשית, שכן ישראל אינה מייבאת ממנה נשק, אך יש בכך ניסיון לגלגל כדור שלג מדיני ולגרור מדינות אחרות לעשות זאת.
• בריטניה, הולנד, בלגיה, דנמרק, יפן וקנדה הקפיאו או ביטלו רישיונות ליצוא נשק – חלקם בהוראת הממשלה המקומית או נתונים לקריאות ועתירות משפטיות בנושא. רבות מהמדינות מתנות את הרישיון בהכרעת המוסדות הבין-לאומיים בשאלה אם ישראל מפירה את הדין הבין-לאומי.
• בשנת 2024 מנעה צרפת מחברות ביטחוניות ישראליות להשתתף בתערוכת הנשק היוקרתית יורוסאטורי. גם בשנת 2025 התקבלה החלטה למנוע מחברות ישראליות להשתתף בתערוכה, אולם שלושה ימים לפני תחילת התערוכה התהפכה ההחלטה.

• החל מקיץ 2024 הודיעה טורקיה על עצירה מוחלטת של יחסי המסחר עם ישראל, לרבות יצוא חומרי בניין ודשנים.
• קולומביה, מספקיות הפחם הגדולות והחשובות ביותר של ישראל, הודיעה על עצירת המשלוחים – בטענה שהדבר מסייע לפעילות צה"ל.
• ישראל מרגישה היטב את הלחץ המדיני עליה בתחום הצבאי. אומנם עיקר היבוא הביטחוני ארצה הוא בראש ובראשונה מארה"ב, ואחרי כן מגרמניה, שתי מדינות שתמיכת בישראל יציבה, אך יש בכך כדי לעורר שורה של מהלכים שעלולים לפגוע בביטחון ישראל ובהתעצמותה: החל מסירוב של נמלים בספרד לקלוט ספינות הנושאות נשק שמיועד לישראל, וכלה בשיבושים באספקת חלקי חילוף למטוסי הקרב ממדינות כמו הולנד ובריטניה.

לחץ במוסדות הבין-לאומיים

• העצרת הכללית של האו"ם קיבלה שורה של החלטות גדולות נגד ישראל, כמו למשל צירוף של מדינה פלסטינית כחברה קבועה באו"ם במאי 2024. ההחלטה הזו וכמה החלטות אחרות התקבלו ברוב גדול, אולם לא מחייבות. למרות זאת, במועצת הביטחון של האו"ם, שם יש לארה"ב זכות וטו – לא התקבלו החלטות חמורות ויוצאות דופן נגד ישראל.
• בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) פרסם בינואר 2024 פסיקה בנושא העתירה נגד ישראל בהאשמה ברצח עם, שהובילה דרום אפריקה. בית הדין קבע שורת סעדים בנושא, אך לא פסק בצורה נחרצת כי על ישראל לסיים את המלחמה, ולא הפנה את הנושא לדיון במועצת הביטחון של האו"ם.
• בדצמבר וביוני 2024 התקבלו בעצרת הכללית של האו"ם החלטות נוספות, לא מחייבות, בדרישה לסיים את ה"נוכחות הבלתי חוקית" בהתנחלויות, לפרק את "חומת ההפרדה", להחזיר תושבים פלסטינים לאדמותיהם ועוד.
• גם באיחוד האירופי הולכת ומתגבשת עמדה נוקשה יותר ויותר נגד ישראל. לפי שעה עדיין לא התקבלו באיחוד החלטות נגד ירושלים, אך כבר עלו להצבעה הצעות לבחינת עתיד הסכם האסוציאציה עם האיחוד האירופי, להשעיה חלקית של ישראל מתוכנית המחקר הורייזון והיו ניסיונות לפגוע ביחסי המסחר בין הצדדים.

אומנם עד היום לא התקבלו החלטות מדיניות קשות ובעלות משמעות נרחבת נגד ישראל, אך ניכרת מגמה ברורה מצד יותר ויותר מדינות וגורמים להתקדם למהלך כזה. 

סערה משפטית עולמית

• בנובמבר 2024 פרסם בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. מדובר בצעד חסר תקדים – לראשונה הוצאו צווי מעצר נגד מנהיגי מדינה דמוקרטית.
• ניסיונות "ציד" של חיילים ישראלים בחו"ל בידי ארגונים פרו-פלסטיניים בעקבות חלקם במלחמה בעזה.
• ניסיונות לטרפד ולשבש מבחינה משפטית ומדינית ביקורים של גורמים בכירים מישראל, גם בתחום האזרחי-פוליטי וגם בתחום הביטחוני – על רקע חלקם במלחמה בעזה.
• שורת מדינות – ובהן צרפת, בריטניה, אוסטרליה, קנדה, האיחוד האירופי וגם ארה"ב בתקופת ממשל ביידן (בצעד שבוטל בידי הנשיא דונלד טראמפ) – הטילו עיצומים על אזרחים ישראלים שנהגו באלימות כלפי האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית. הוטלו עיצומים על מאחזים וגופים המזוהים עם תנועת ההתנחלות.

תהליך בידוד דיפלומטי

• מתחילת המלחמה ועד היום, מדינות רבות החזירו את שגריריהן מישראל, וישראל עצמה החזירה שגרירים מלא מעט מדינות. בין השאר הוחזרו השגרירים מספרד, מנורווגיה וממדינות אחרות בשל סוגיות מדיניות וגם נסגרו זמנית שגרירויות ונציגויות רבות בשל סוגיות ביטחון, למשל בירדן ובטורקיה.
• במה שנראה אולי כמהלך המדיני הדרמטי ביותר של ישראל במשך קרוב לשנתיים – בתחילת שנת 2025 סגרה ישראל את השגרירות בדבלין שבאירלנד. בישראל הצדיקו את המהלך בטענה שהגישה העוינת במיוחד אינה מאפשרת שיח עם הגורמים המקומיים, וכי השגרירה ועובדי השגרירות סבלו מאיומים נרחבים ותכופים. גורמי מקצוע רבים מתחו ביקורת קשה מאוד על המהלך.

• בחודש יוני הודיעו בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורווגיה על עיצומים ואיסור כניסה על השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. בחודש יולי נוספו גם סלובניה והולנד, ובכך הן הפכו למדינות הראשונות מהאיחוד האירופי שהצטרפו לצעדים נגד שני השרים הישראלים.

בשורה התחתונה – ישראל מאבדת את התמיכה של מדינות רבות בעולם, ומתרחקת ממדינות שנחשבו עד לא מזמן לידידותיות. בעקבות זאת גוברת התלות המדינית והביטחונית של ישראל בארה"ב בכלל, ובדגש על הנשיא טראמפ והמפלגה הרפובליקנית.

הכרה במדינה פלסטינית

• למעלה מ‑140 מדינות ברחבי העולם, כ-75%, כבר הכריזו בפועל על הכרתן במדינה פלסטינית מאז תחילת 2024.
• בחודש מאי 2024 הכריזו נורווגיה, ספרד ואירלנד על מדינה פלסטינית במהלך משותף.
• בחודש יוני 2024 הצטרפה אליהן סלובניה, ואחריה החלו גם כמה מדינות מהקריביים – כמו ג'מייקה, ברבדוס, איי הבהאמס, וטרינידד וטובגו.
• קולומביה אף פתחה באופן רשמי נציגות דיפלומטית מלאה ברמאללה, תוך ניתוק חלקי של חלק מהיחסים הביטחוניים-טכנולוגיים עם ישראל.
• נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע לפני כשבועיים כי יכיר במדינה פלסטינית בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר בניו יורק.
• בריטניה וקנדה הודיעו כי יצטרפו למהלך – אלא אם תעמוד ישראל בתוך חודש בשורה של תנאים נרחבים שעיקרם הפסקת אש, שיפור המצב ההומניטרי ברצועה ותמיכה בפתרון שתי המדינות.
• עוד מדינות שהצטרפו לצרפת בכוונה להכיר במדינה פלסטינית בספטמבר: מלטה, פורטוגל וככל הנראה גם אוסטרליה, ניו זילנד, סן מרינו ומדינות אחרות באירופה.

המגמה הדיפלומטית ברורה: שינוי חד ביחס של מדינות רבות, ובעיקר מדינות המערב, בנוגע לאפשרות של הכרה במדינה פלסטינית ושינוי הנרטיב – כך שישראל עלולה להיות נתונה בעתיד לצעדים בתגובה על כך שהיא נתפסת כמי שמטרפדת את קידום פתרון שתי המדינות.

עלייה חמורה באנטישמיות

• בכל מדינות העולם חלה עלייה עצומה של עשרות עד מאות אחוזים בגילויי האנטישמיות – החל מארה"ב, אירופה, אוסטרליה ואזורים רבים שעד היום נחשבו בטוחים באופן יחסי לישראלים וליהודים.
• במדינות כמו גרמניה, ספרד, בריטניה, אוסטרליה ואחרות מתרחשות על בסיס כמעט שבועי הפגנות פרו-פלסטיניות עצומות המשלבות לעיתים קרובות תכנים אנטי-ישראליים ואנטישמיים.

• במשך יותר משנה וחצי חל מהפך של ממש במצבם של סטודנטים ישראלים ויהודים בקמפוסים באוניברסיטאות החשובות והיוקרתיות ביותר בארה"ב. רק בחודשים האחרונים, בעקבות חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, המצב משתנה. האוניברסיטאות הגדולות נאלצות להתכופף ולהסכים לשורה של צעדים למאבק באנטישמיות ולהגביר את ההגנה על הסטודנטים הישראלים והיהודים – כדי למנוע קיצוצי תקציב בסך מאות מיליוני דולרים ואף מיליארדי דולרים.

• לצד העלייה הגדולה באנטישמיות – ישראלים רבים מתמודדים עם איומי טרור הולכים וגדלים ברחבי העולם. החשש של ישראלים רבים בחו"ל אינו נובע רק מפעילות עוינת של גורמי טרור חבלניים, בעיקר בהובלת איראן, אלא גם מהתנכלויות מצד מוחים וגורמים פרו-פלסטיניים.

ההשפעה הכוללת על ישראל

• בידוד מדיני ובין-לאומי.
• פגיעה של ממש ביחסי החוץ של ירושלים וביכולת לקדם עבודה מדינית במדינות שונות, לרבות מדינות שבהן קיים אתגר מדיני לישראל.
• איום על רציפות היבוא הביטחוני.
• עלייה חמורה באנטישמיות.
• התמודדות מפרכת של ישראל בתחום המשפט הבין-לאומי וחשש למעצרים שרירותיים של אזרחים ישראלים בחו"ל.

מה עושה ישראל בחזית ההסברה?

• מתאם פעולות הממשלה בשטחים חשף בשבוע שעבר בחשבון ה-X בשפה האנגלית שני מקרים שמפריכים את נרטיב הרעב, כמו במקרה של עבדול קאדר אל-פיומי בן ה-14 ואוסאמה אל-רקאב בן ה-5 – שהוצגו בעולם כקורבנות רעב, אך בפועל סובלים ממחלות גנטיות וטופלו מחוץ לעזה בתיאום ישראל.

Once again, Hamas is using photos of sick children to push the “starvation” narrative and blame Israel.
But the truth tells a different story.#TheFacts: 14-year-old Abdul Qader al-Fayoumi was treated in Israel back in 2018 for a genetic disease.

Abdul was one of the hundreds… pic.twitter.com/4CcB2Md1ao

— COGAT (@cogatonline) July 31, 2025

• דובר צה"ל בערבית אל"ם אביחי אדרעי העלה מתחילת המלחמה סרטונים קצרים לטיקטוק (1.1 מיליון עוקבים), X (יותר מ-833 אלף עוקבים) ופייסבוק (3.1 מיליון עוקבים). בסרטונים אלה הוא מציג עובדות שמפריכות את הנרטיב של חמאס, עונה למי שתוקף את ישראל ומשלב מסרים תרבותיים שמדברים בשפה שלהם כדי לחדור לשיח הערבי ולהפוך לשחקן בזירת ההסברה האזורית. 

מה ישראל לא עושה בהסברה?

• התגובה על קמפיין ההרעבה של חמאס הייתה באיחור רב, אחרי שהסרטונים כבר התפשטו ברשת.
• כמעט שלא מייצרת תוכן ויראלי שנוגע ברגש ומספר את הסיפור האנושי של ישראל.
• דבקה בשפה רשמית וכבדה ומתקשה להתחרות עם ההומור והאותנטיות שמציג הצד האחר.
• לא מתחברת מספיק לטרנדים דיגיטליים ולשפה של טיקטוק ואינסטגרם, שם מתנהל הקרב האמיתי על קהלים רבים.
• תקועה בעבר – נשענת על מודלים של דוברים, הודעות רשמיות ותמונות סטטיות.
• לא משקיעה מספיק בהסברה בין-לאומית באנגלית לקהל העולמי.

הפלסטינים שעושים בית ספר להסברה הישראלית

המשפיען העזתי שמחלק כסף ומכחיש את עודף המשקל

הימא ברבח' הוא כוכב רשת עזתי, שמחזיק חשבון טיקטוק עם 5.4 מיליון עוקבים. הוא מציג עצמו כ"אבי העניים" ומפיץ תמונות וסרטונים שבהם הוא מחלק מזון, כסף ותמיכה לנזקקים בעזה. לנוכח הרעב בעזה והביקורת טען ברבח' כי הוא בעל עודף משקל "בגלל מחלה" לכאורה ולא מאכילה מרובה.

הנער העזתי שמתעד את ההרס

הנער העזתי עבוד בטלח', עם 3.7 מיליון עוקבים באינסטגרם ומיליון עוקבים בטיקטוק, פונה לקהל הרחב ומתעד את ההרס בעזה, ובאותה נשימה מצחיק את העוקבים כשהוא ממחיש את האבסורד של החיים בעזה. כל סרטון שלו מהדהד את המציאות המורכבת של עזה, ובאותה נשימה מעביר שיעור בהסברה לישראל.

הצעיר שמהדהד רעב ומצוקה בגובה העיניים

חמוד אכרם הוא צעיר עזתי שהופך את עצמו למכונת הסברה עם 920 אלף עוקבים בטיקטוק. אכרם מצלם את עצמו בלב ההריסות, מספר על רעב, אובדן ומצוקה, ומצליח להגיע לאלפים. כל סרטון שלו הוא שיעור לישראל: בעוד ההסברה הרשמית מתעקשת על גרפים ונתונים, אכרם מסתפק בפשטות ובאותנטיות שמדברות ישר ללב של העולם.