השחקנית ששואפת לפריצת דרך: מה עומד מאחורי החזרה של מצרים לקדמת הבמה?
לאחר שבעסקה הקודמת קטאר וארה"ב מילאו את התפקיד המרכזי, קהיר ממצבת את עצמה כעת בלב המו"מ • האינטרס הביטחוני, הרצון לאזן את ההשפעה - והביקור של ראש ממשלת קטאר שסימן שיתוף פעולה • N12 עם הסיבות האפשריות
במשך חודשים נדמה היה שמצרים איבדה את הבכורה. הובלת התיווך בין ישראל לחמאס עברה לקטאר ולארה"ב, בעוד שקהיר שנחשבת למתווכת הוותיקה הייתה פחות דומיננטית. בשבועות האחרונים המשא ומתן לעסקת חטופים נקלע למבוי סתום, ומצרים חזרה לזירה ונראה שחלה התקדמות. ביקורו של ראש ממשלת קטאר בקהיר המחיש זאת היטב, והפך את מצרים לשחקנית מרכזית מחדש. מה עומד מאחורי החזרה?
מה השתנה מהעסקה הקודמת?
העסקה הקודמת נחתמה בינואר 2025 ועליה הכריז ראש ממשלת קטאר מוחמד בן עבד א-רחמן אל-ת'אני, בלחץ אמריקני, חמישה ימים לפני השבעתו של נשיא ארה"ב טראמפ לנשיאות. נראה אז שמצרים הייתה שחקנית משנית בלבד.
אחרי שישראל הכשילה את המשך אותה עסקה, המו"מ נקלע למבוי סתום. אך לאחרונה נראה שהמפה השתנתה: קהיר חוזרת למרכז העניינים. ביקורו של ראש ממשלת קטאר בקהיר סימן שיתוף פעולה נדיר בין שתי מדינות שבמשך שנים התחרו זו בזו על הבכורה בזירה הפלסטינית.
הסיבות מאחורי החזרה של קהיר לקדמת הבמה
- ביטחון לאומי
עבור מצרים, רצועת עזה היא חצר אחורית ישירה. כל מה שקורה שם משפיע עליה: הברחות נשק, מעבר פעילים קיצוניים לסיני וגם גל עקורים פוטנציאלי, במקרה של קריסה אזרחית של ממש. לכן, מבחינת קהיר הישארות מחוץ למשחק היא לא אופציה. הובלת המשא ומתן היא הדרך של מצרים להבטיח שמי שמחליט על עתיד הרצועה - מתחשב לפני הכול באינטרסים הביטחוניים שלו.
עבור מצרים, רצועת עזה היא חצר אחורית ישירה. הצד המצרי של מעבר רפיח, ארכיון | צילום: רויטרס, רויטרס - האיום בכיבוש העיר עזה
האיומים החוזרים של ישראל והחלטת הקבינט לכיבוש העיר עזה, הדליקו נורה אדומה בקהיר. מבחינת מצרים, כיבוש ישראלי מלא של העיר עלול להצית הסלמה אזורית, להביא לקריסת המנגנונים האזרחיים ברצועה ולגל עקורים שיזרום אל מעבר רפיח. קהיר מעוניינת למנוע תרחיש כזה, או לפחות להיות שחקן מרכזי בתיווך שיקבע את גבולות המהלך. לכן, מעורבותה במשא ומתן הוא גם ניסיון לרסן מהלך ישראלי צבאי נרחב שעלול להגיע ישירות לדלתה.
כיבוש ישראלי מלא של העיר עלול להצית הסלמה אזורית. פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה, ארכיון | צילום: AP - מאזן מול קטאר
במהלך העסקאות הקודמות, קטאר הייתה הכתובת הכמעט בלעדית מול חמאס, בגיבוי אמריקני. בקהיר זיהו את הסכנה והבינו שאם לא יחזרו לתמונה דוחא תתבסס כשחקנית האזורית היחידה בזירה הפלסטינית. החזרה המצרית מעבירה מסר חד: אי אפשר לעקוף אותנו. - היחסים עם ישראל
ישראל רואה בקהיר כתובת מוכרת ועדיפה יותר מדוחא. לאורך השנים, המצרים שימשו "תיבת הדואר" המועדפת בין ישראל לחמאס, כך שהחזרה למו"מ מאפשרת למצרים לשמר את הקשר האסטרטגי עם ישראל, ולחזק את מעמד ההנהגה המצרית מול וושינגטון. - לחצים פנימיים
הציבור המצרי עוקב מקרוב אחר המתרחש ברצועת עזה. התמונות של ההרס והרעב בעזה שמשודרות בעולם - יוצרות לחץ על ההנהגה שמתקשה להציג הישגים כלכליים בבית. מעורבות פעילה במו"מ מאפשרת לקהיר להראות שהיא לא עומדת מנגד.
הציבור המצרי עוקב מקרוב אחר המתרחש ברצועת עזה. חלוקת סיוע הומניטרי מוקדם יותר החודש | צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90 - הזירה הבין-לאומית
מעבר לאינטרסים הישירים שלה בעזה, למצרים חשוב להוכיח גם לארה"ב ולאיחוד האירופי שהיא עדיין שחקנית מפתח. כל הסכם שיושג בלי קהיר - עלול להחליש את מעמדה בזירה הבין-לאומית. מבחינתה, החזרה למו"מ מעביר מסר, שלפיו מצרים היא מתווכת שאי אפשר בלעדיה.
מה המשמעות קדימה?
חזרתה של מצרים לזירה נועדה למצב את מעמדה כמתווכת המרכזית בכל סוגיה שקשורה לעזה - מול ישראל, חמאס והקהילה הבין־לאומית. שיתוף הפעולה עם קטאר עשוי לייצר מומנטום חדש: שתי המדינות מציגות כעת חזית מתואמת שמקשה על חמאס להתעלם ומאלצת גם את ישראל לקחת אותן ברצינות.
השאלות שנותרו פתוחות - האם החיבור המצרי-קטארי יחזיק מעמד לאורך זמן או שיתפרק בשל אינטרסים מנוגדים? והאם קהיר תצליח לשמר את המעמד או שתודחק שוב לשוליים ברגע שקטאר וארה"ב ירצו להוביל?