מכה כואבת לאיראן: אחרי האיומים - מבול הסנקציות של האו"ם חוזר לתוקף

איראן מחזירה את שגריריה בגרמניה, בריטניה וצרפת להתייעצויות כך דווח הבוקר (שבת) על רקע המכה הקשה שספגה אמש עם האישור הסופי לחזרתן של כל הסנקציות של האו"ם נגדה בעקבות הפעלת מנגנון הסנאפבק בידי אותן המדינות לפני כחודש. עד הרגע האחרון פורסמו דיווחים על ניסיונות של איראן, יחד עם רוסיה וסין, למנוע את חידוש הסנקציות או לכל הפחות לדחות אותן, אך מדינות המערב לא הסכימו להצעות שהיו לא מספקות מבחינתן.

אמש, בהצבעה במועצת הביטחון של האו"ם, נדחתה הצעתה של רוסיה לדחות את חזרת הסנקציות בשישה חודשים. לצד רוסיה וסין, גם אלג'יריה ופקיסטן תמכו בהצעה, אולם תשע התנגדו ושתיים נמנעו. הסנקציות יוטלו מחדש על איראן בשעה 03:00 בלילה שבין שבת לראשון. מדובר בכל הסנקציות שהוטלו על איראן ערב חתימת הסכם הגרעין בשנת 2015, והוסרו עם חתימתו. מנגנון הסנאפבק היה השריד האחרון של אותו הסכם מלפני עשור.

חזרת הסנקציות של האו"ם על איראן היא קשה וכואבת במיוחד מבחינתה של הרפובליקה האיסלאמית, מכיוון שהן מחייבות את כל חברות האו"ם. הן חוזרות בשעה שאיראן מתמודדת עם משבר כלכלי קשה, שצפוי להיות חריף וקשה אף יותר. למרות זאת, מנהיג איראן ח'אמנאי סירב לדרישות מדינות המערב למניעת הסנקציות - חידוש המו"מ הישיר עם ארה"ב, חידוש הפיקוח של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית במתקני הגרעין וחשיפת מצב מאגר האורניום המועשר לרמה גבוהה של איראן לאחר המלחמה עם ישראל.

על פי כמה דיווחים, שר החוץ של איראן הציע לבריטניה, גרמניה וצרפת הצעה לפיה יחודש הפיקוח של סבא"א, אך רק על מתקן הגרעין בנתנז, ולא במתקני הגרעין בפורדו ובאספהאן. בנוסף, עראקצ'י הציע להעלות בתוך 45 יום הצעה כיצד להתמודד עם סוגיית מאגר האורניום המועשר לרמה גבוהה של איראן.

מה כוללות הסנקציות של האו"ם?

• אמברגו נשק: נאסר על כל מדינות האו"ם למכור או לרכוש נשק מאיראן.
• איסור על פעילות טילים בליסטיים: איראן לא תוכל לפתח, לבדוק או לקדם טכנולוגיות טילים.
• איסור על פעילות גרעינית: כל העשרה, עיבוד מחדש והעברות טכנולוגיה גרעינית ייאסרו לחלוטין.
• הקפאת נכסים ואיסורי נסיעה: נגד אנשים וארגונים שמעורבים בפרויקטים צבאיים, גרעיניים או בתחום הטילים.
• בדיקות ותפיסות מטען: מדינות יקבלו אישור לבדוק ולתפוס סחורות איראניות חשודות.
• הגבלות על יצוא נפט וגז: פגיעה ישירה בענף האנרגיה האיראני - מקור ההכנסה המרכזי של המדינה.
• הגבלות פיננסיות ובנקאיות: ניתוק איראן מהמערכת הפיננסית הבין-לאומית.

למה הפעם זה שונה?

• איראן כבר התמודדה בעבר עם סנקציות, כולל כאלה שהוטלו על ידי ארה"ב ומדינות נוספות באופן חד-צדדי. אבל החזרה של סנקציות בין-לאומיות במסגרת האו"ם יוצרת מצב הרבה יותר קשה.
• כל מדינה החברה באו"ם מחויבת לאכוף את הסנקציות. אפילו מדינות שנחשבות כידידות של איראן (כמו סין או רוסיה) לא יוכלו להתעלם מהן לחלוטין.
• פגיעה רחבה בכלכלה: הסנקציות לא עוסקות רק בנשק - הן פוגעות גם ביצוא, יבוא, תשתיות, השקעות, בנקאות, ביטוח, נפט וגז. תחומים כלכליים שלמים צפויים להיפגע.
• קושי בתחום האזרחי: הציבור האיראני סובל מירידת ערך המטבע, אינפלציה, אבטלה ומחסור במוצרים חיוניים. חזרת הסנקציות צפויה להחריף את כל הבעיות הקיימות לרמות שטרם נראו.
• הרחקת הסיכוי להשקעות זרות באיראן: כאשר נכסים מוקפאים, סחורות מוחרמות והבנקים חסומים ולא משתפים פעולה - ואין שום סיכוי למשקיעים זרים לחזור.

מה ההבדל בין לפני חזרת הסנקציות ולאחריה?

• לפני חזרת סנקציות האו"ם, איראן עוד הצליחה לקיים קשרים כלכליים עם חלק מהעולם, למכור נפט, לקבל השקעות ולבצע עסקאות בנקאיות בין-לאומיות. הייתה לה גישה, מוגבלת אך קיימת, לשווקים זרים, טכנולוגיה ומטבע זר. הכלכלה הצליחה לשמור על צמיחה מסוימת.
• אחרי חזרת הסנקציות, התמונה צפויה להתהפך: פגיעה במכירות הנפט, הבנקים יהיו מנותקים, המטבע המקומי יוסיף לקרוס, והמשקיעים ימשיכו לברוח מאיראן. הכלכלה עלולה להתכווץ בעוד עשרות אחוזים, והמדינה תיכנס לבידוד עמוק עוד יותר משהייתה לפני כן - גם כלכלי וגם מדיני.
• למרות זאת, סביר להניח כי איראן תמשיך להיות תלויה אפילו יותר מבעבר בכמה שותפות אסטרטגיות בודדות, ובראשן רוסיה וסין. סין היא צרכנית האנרגיה הגדולה ביותר של איראן, ואחראית לחלק הגדול ביותר של ההכנסות של איראן מנפט וגז. סביר להניח כי סין תמשיך לרכוש מוצרי אנרגיה מאיראן, גם אם במידה פחותה יותר.