צרפת בלהבות: מאות עצורים ביום זעם נרחב בערים רבות

צרפת סערה אתמול (רביעי) והייתה עדה לאחד מימי הזעם הגדולים בשנים האחרונות. כבישים נחסמו, צמיגים הובערו, מחסומים הוקמו, ועשרות אלפי מפגינים שטפו את הרחובות בכל רחבי המדינה במסגרת "יום הזעם הגדול", שהפך להפגנת מחאה רחבת היקף נגד הנשיא עמנואל מקרון, האליטה הפוליטית ותוכניות הקיצוץ התקציבי השנויות במחלוקת.

• מקרון עם הגב לקיר: כל האפשרויות הגרועות של הנשיא
• מקרון יתפטר? ממשלת צרפת בדרך לקריסה

כלי התקשורת דיווחו שיותר מ-175 אלף מפגינים השתתפו במחאה שהתפשטה לעשרות ערים - מפריז וליון ועד נאנט ומארסיי. לפי משרד הפנים בפריז, לפחות 473 איש נעצרו במהלך העימותים, שכמה מהם גלשו לאלימות של ממש, ואילו בבירה לבדה נעצרו כ־200 בני אדם. כוחות הביטחון פרסו יותר מ-80 אלף שוטרים ושוטרות כדי לשמור על הסדר, והם נעזרו בציוד לפיזור הפגנות כמו תותחי מים וגז מדמיע. לפחות 262 מוקדי שריפה זוהו ברחבי צרפת.

המחאה נולדה מתוך תנועת רשת בשם "לחסום הכול", שצמחה במקור מהימין אך אומצה במהירות על ידי השמאל ואף השמאל הקיצוני. בשבועות האחרונים צברה התנועה תאוצה עצומה ברשתות החברתיות, והפכה לבמה של הבעת תסכול כללי מהממשלה, ממדיניות הצנע המתגבשת וממערכת פוליטית שנראית לרבים כמנותקת מהמציאות. בשטח, לצד המחאה הפוליטית, נראו גם דגלי פלסטין לא מעטים.

"זה אותו חרא - מקרון הוא הבעיה"

אחד ממובילי המחאה, פרד, נציג איגוד העובדים CGT בחברת התחבורה הציבורית הפריזאית RATP, צוטט ברויטרס לאחר שהשמיע מסרים קשים: "זה אותו חרא - מקרון הוא הבעיה, לא השרים. הוא צריך ללכת". הסנטימנט הזה חזר שוב ושוב בקרב המפגינים, עם תחושת מיאוס ממערכת שלא קשובה לעם, ומנשיא שממשיך באותו קו כלכלי נוקשה וזוכה לשיעור תמיכה בשפל היסטורי.

כל זה קרה אתמול, בדיוק כאשר סבסטיאן לקורנו מונה רשמית לראש ממשלה החדש, ראש הממשלה החמישי של צרפת בשנתיים בלבד, והזעם הציבורי התפרץ לשיאים חדשים. המינוי עצמו, כך טוענים רבים, שידר בעיקר המשכיות: לקורנו הוא מקורב של מקרון, שר הגנה בשתי הממשלות האחרונות, והציבור רואה בו סמל לכך ששום דבר לא באמת משתנה. נאומו בטקס ההעברה היה קצר: הוא דיבר על "פער בין החיים האמיתיים לחיים הפוליטיים", וקרא לצניעות בתקופה של "אי יציבות ומשבר".

דור חדש של מפגינים

הקיצוצים המוצעים שקידם ראש הממשלה המודח פרנסואה ביירו ושהציתו זעם נרחב, בסך של 44 מיליארד אירו - נועדו לצמצם את הגירעון התקציבי של צרפת שכרגע כמעט כפול מהתקרה שמציב האיחוד האירופי (3% מהתמ"ג). החוב הלאומי של צרפת עומד על 114% מהתמ"ג - שיעור מדאיג לכל הדעות. אבל ברחוב, כל זה נתפס אחרת - בשל ניהול כושל ששוב ושוב פוגע באזרחים.

מחוץ לתחנת הרכבת גאר דה נור בפריז, מאות צעירים קראו קריאות נגד מקרון ונשאו שלטים שעליהם נכתב: "הרפובליקה של האליטה העשירה".

אם מחאת "האפודים הצהובים" שפרצה ב־2018 הייתה בעיקר של אנשים מבוגרים שחשו קושי כלכלי יומיומי, הרי שגל המחאה הנוכחי מובל בידי צעירים עם תפיסה אידיאולוגית ברורה. "הדור הישן השאיר לנו עולם דפוק, ממשלה דפוקה", אמרה לרויטרס אליס מורן, סטודנטית בת 21. "זה עלינו לשנות את זה - ולרקוד על האפר של העולם הישן".

אש ותמרות עשן

בפריז המשטרה השתמשה בכמה מוקדים בגז מדמיע ואמצעים לפיזור הפגנות נגד צעירים שחסמו כניסה לתיכונים או ניסו להתעמת עם כוחות הביטחון. במרכז העיר התמודדו לוחמי האש עם שרפות בבניינים ובמסעדה. בנאנט שבמערב צרפת נחסם כביש ראשי בצמיגים בוערים ופחי אשפה. בעיר רן הוצת אוטובוס, ובמונפילייה, מפגינים הקימו מחסום בכביש מרכזי והניפו שלט ענק שנשא את הכיתוב "מקרון תתפטר".

לפחות לפי משרד הפנים, המוחים לא הצליחו לשתק את המדינה כפי שהצהירו. "מי שניסה לחסום את המדינה לא הצליח", אמר השר הפורש ברונו ראטייו. ועדיין, ברור לכול שהמסר עבר. התסיסה הציבורית הולכת ונמשכת, והנשיא וראש הממשלה החדש מבינים היטב שאין להם הרבה אופציות טובות.

לקורנו הבטיח "שינוי של ממש - לא רק במילים אלא גם בתוכן". בינתיים, נראה שהציבור לא מתרשם, והוא נחוש לדרוש יותר. ספק אם צרפת הולכת לחזור לשגרה בזמן הקרוב, עם אירועי מחאה נוספים שמתוכננים כבר בימים הקרובים, ועם סנטימנט הולך וגדל נגד הנשיא מקרון שמסרב לדון בשאלה של התפטרות.