עוד מפץ פוליטי באירופה: הימין הקיצוני והפופוליסטי משתלט על המדינות הגדולות
לראשונה אי פעם – סקרים בבריטניה, גרמניה וצרפת מראים כי מפלגות הימין, שעד לאחרונה נחשבו תופעה זניחה, הפכו לגדולות והחזקות ביותר • ממשלות המרכז-שמאל מתקשות לייצר פתרונות לבעיות הגדולות ביותר, והאזרחים דורשים מהפך • המנהיג הקיקיוני שצובר תאוצה, אלה שדורשים להחליף את מקרון – וגם המפלגה שרבים רואים בה את יורשי הנאצים


בשבועות האחרונים נרשם עוד מפץ פוליטי חשוב באירופה. לראשונה בהיסטוריה, מפלגות ימין קיצוני והימין הפופוליסטי מובילות בסקרים בבריטניה, גרמניה וצרפת - שלוש המדינות מהגדולות והחשובות ביותר באירופה. לפי שעה מדובר רק בסקרים שפורסמו במדינות הללו, שעדיין לא קרובות לבחירות, אבל הן מצביעות על התחזקות המגמה הגדולה שכבר מתרחשת ברחבי אירופה בשנים האחרונות.
מגמה זו מסמלת במידה רבה את התסכול הגובר של האזרחים האירופים בעקבות שנים של הגירה גבוהה ואינפלציה, מציבה את הימין בעמדה חזקה במיוחד, ככל הנראה הטובה ביותר שהיה בה אי פעם. בשנים האחרונות, מפלגות ימין וימין קיצוני כבר השיגו השפעה דרמטית במדינות כמו איטליה, פינלנד, הולנד ואחרות, אך הפעם מדובר בפריצה משמעותית במוקדים הכלכליים החשובים ביותר של היבשת.
הגורמים לזינוק
המגמה הזו אינה תופעה חולפת, אלא התפתחות ארוכה שהחלה בעקבות כמה אירועים מהותיים באירופה, בהם ההגירה ההמונית לפני עשור וההשלכות הכלכליות של מגפת הקורונה והמלחמה באוקראינה. מדינות רבות חוו גל הגירה חסר תקדים, שגרם למתח חברתי ופוליטי. בנוסף, עלייה באינפלציה, שהשפיעה על יוקר המחיה, הובילה למורת רוח גוברת כלפי הממשלות השונות, שהולכות ומצטיירות כחסרות יכולת אמיתית לטפל במשברים שנתפסים כקיומיים.


במשך שנים התרגלו מדינות אירופה לשלטון מפלגות מהשמאל ומהמרכז, אולם המגמה של השנים האחרונות מאותתת על זעזוע של ממש עבור רבים. המפלגות הפופוליסטיות, שזוכות לתמיכה נרחבת בקרב המעמד העובד והמשפחות בעלות ההכנסה הבינונית, מציעות אלטרנטיבה למפלגות המרכז-שמאל שהיו בשלטון במשך עשורים רבים.
המגמות בבריטניה, צרפת וגרמניה
בצרפת, מפלגת האיחוד הלאומי בראשות מרין לה פן וז'ורדן בארדלה, מובילה באופן עקבי בסקרים השנה – בתנופה נרחבת מאז הבחירות לפרלמנט במדינה לפני שנה. סקר שנערך לאחרונה הציב את ברדלה, היורש של לה פן, עם כ-36% תמיכה. אם הבחירות היו נערכות היום, המפלגה הפופוליסטית הייתה מובילה בסיבוב הראשון. ברדלה, יחד עם מנהיגים אחרים מהמפלגה, מרבה להתמקד בהגירה ובעיות חברתיות שקשורות לשכבות העובדים, ובכך מצליחים למתג את עצמם כמייצגי הדאגות של הציבור הרחב.
בבריטניה, מפלגת "הרפורמה" בראשות נייג'ל פראג' זוכה לתמיכה הולכת וגדלה. המפלגה, שהחלה את דרכה לאחר משאל העם על ברקזיט כישות קיצונית וקיקיונית, מציגה עמדות נחרצות נגד הגירה ומשטר בקרה ואכיפת גבולות חזק יותר. המפלגה של פראג' רשמה בשבועות האחרונים הישג אדיר לאחר שלראשונה הפכה בסקרים למפלגה הגדולה ביותר בבריטניה, על רקע הצניחה המתמדת של מפלגות הלייבור והשמרנים.

בגרמניה, מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) לא רק שמובילה את הסקרים, אלא אף מציגה יכולת לייצר תמיכה גם במזרח המדינה, שם המפלגה זוכה לתמיכה אדירה במיוחד, באופן שמטיל על צל על מושג איחוד גרמניה. אף על פי שמספר הבקשות למקלט צנח, במיוחד מאז תחילת כהונת ממשלתו של הקנצלר מרץ, ה-AfD מצליחה לנצל את חוסר שביעות הרצון הכלכלי ולזכות בתמיכה נוספת ממעמדות חלשים שהשפעתה הכלכלית של הממשלה לא הגיעה אליהם.

ההשפעה המסתמנת בעתיד
בוול סטריט ג'ורנל נכתב אתמול כי המשותף לכל שלוש המדינות הללו הוא תחושת התסכול הכללי כלפי האליטות השלטוניות, שצומחת בעקבות הגירה מהירה לצד קשיים כלכליים. בגרמניה, לדוגמה, שיעור המהגרים עלה מ-15% ב-2017 ל-22% ב-2024, דבר שהוביל לתסיסה רבה יותר בקרב הציבור המקומי. בבריטניה, כמות המהגרים הגיעה לשיאים חדשים, ובצרפת, החשש מהשפעת המוסלמים במדינה על הערכים החילוניים של הרפובליקה מגדיל את התמיכה במפלגות הפופוליסטיות.

מומחים רבים מעריכים כי המגמה הזו צפויה להוביל לתקופה של זעזוע פוליטי במדינות השונות, עם הרבה סימני שאלה בנוגע לכיווני ההתקדמות. משטרים שמרניים, פופוליסטיים וימניים צפויים להיאבק על הצגת פתרונות למרבית הבעיות, ומומחים מזהירים כי יתכן ואלה יפנו למדיניות חוץ נפרדת כמו פרישת מדינות מהאיחוד האירופי או חקיקה נפרדת.
הצעות נרחבות לשינוי
רק בשבוע שעבר הציג פראג' בבריטניה תוכנית מקיפה למאבק בהגירה למדינה, והצהיר שבריטניה נתונה בסכנה קיומית. בגרמניה, מפלגת ה-AfD דוחפים לקדם חקיקה נרחבת אף יותר בתחום ההגירה, ובמידה רבה מאוד נחשבים למנוע הלחצים הפוליטי שהוביל את ממשלתו של מרץ לקדם בעצמה חקיקה נרחבת בתחום.

הלחץ שמפעילות מפלגות הימין, לפי שעה מהאופוזיציה, מביא לזעזועים גדולים בממשלות עצמן, שמנסות מצד אחד ליישר קו עם הלך הרוח הגדל בציבור, ומנגד לשמור על הערכים המסורתיים שלהן המזוהים עם השמאל והמרכז. רבים מזהים את תקופת הממשלה הנוכחית בגרמניה כרגע שעשוי להוות נקודת מפנה – אם מרץ וחברי הקואליציה שלו יצליחו להציג תוצאות טובות לבעיות הגדולות באמת, ייתכן שכך תיבלם העלייה של ה-AfD, שרבים במדינה מזהים אותם כממשיכי דרכים של הנאצים – סיווג שאנשי המפלגה כמובן מתנגדים לו בתוקף.
בצרפת נראה שהמצב קשה בהרבה לממשלה. על רקע דרישתו של ראש הממשלה פרסנואה ביירו לקדם בשבועות הקרובים חקיקה נרחבת על תקציב קשוח שיפגע ברבים מהאזרחים, החלו להישמע קריאות להצבעת אי-אמון שהפעם עלולה להפיל את הממשלה. על רקע הדברים האלה נשמעות קריאות מימין ומשמאל לנשיא מקרון להתפטר, אולם הוא הבהיר שימשיך למלא את תפקידו עד תום כהונתו ב-2027. הבחירות הבאות לנשיאות נראות כמו ההזדמנות הטובה ביותר של הימין לכבוש את ארמון האליזה.