אצבע בעין של טראמפ: פסגת המנהיגים הבכירים שמעסיקה את העולם

נשיא סין שי ג’ינפינג גוזר השבוע קופון מדיני חסר תקדים, בעודו מארח את פסגת הארגון לשיתוף פעולה של שנגחאי (SCO) בנוכחות עשרות מנהיגים חשובים בעולם, בהפגנת כוח מדינית של ממש. הפסגה, שנערכת בטיאנג'ין הסמוכה לבייג'ינג, וצפויה להמשיך למצעד צבאי דרמטי בעוד יומיים לציון הניצחון על יפן במלחמת העולם השנייה, נועדה להציג את סין כמעצמה עולמית המובילה סדר עולמי חדש – על רקע מגמה שבה מדינות רבות נעות בהדרגה מזרועותיה של ארה"ב לזרועות הסיניות.

בפסגה משתתפים קרוב ל-30 מנהיגים ממדינות "הדרום הגלובלי". בעיני רבים היא נראית כמו הצהרה גלויה על שינוי כיוון בזירה הבין-לאומית, ורבים אף רואים בה ממש כמו "אצבע בעין" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

שי מציב את סין במרכז הבמה

בפתיחת הפסגה קרא נשיא סין שי למדינות החברות לנצל את "גודל השוק האדיר" של הגוש, לחזק את הסחר וההשקעות, ולשתף פעולה בתחומים כמו אנרגיה, תשתיות, טכנולוגיה ובינה מלאכותית. הוא הדגיש כי על העולם "לקדם סדר רב־קוטבי שוויוני והוגן יותר" ולהקים מערכת משילות עולמית חדשה שתאזן בין האינטרסים של המדינות השונות".

לדבריו, על המדינות החברות "להתנגד למנטליות של המלחמה הקרה ולעימותים בין גושים" - אמירה שנראתה כעקיצה ישירה כלפי טראמפ, שבחודשים האחרונים מנהל מלחמת מכסים עולמית שהובילה לפגיעה קשה במדינות מתפתחות, במיוחד בהודו אך גם במדינות רבות אחרות.

כחלק מהאסטרטגיה לחיזוק השפעתה של סין, הכריז שי על סיוע חינם בגובה 2 מיליארד יואן (כ־280 מיליון דולר) למדינות החברות השנה, לצד אשראי נוסף של 10 מיליארד יואן לקונסורציום (מאגד) הבנקאות של הארגון.

פוטין לצד שי - והצהרה על סדר עולמי חדש

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הגיע לפסגה והביע תמיכה מלאה ביוזמותיו של שי. לדבריו, ה-SCO מחזיר לבמה העולמית "רב־צדדיות אמיתית", במיוחד על רקע הגברת השימוש במטבעות מקומיים בסחר בין המדינות החברות. בין המנהיגים המשתתפים בפסגה גם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן.

פוטין הוסיף כי המהלכים הללו יוצרים בסיס פוליטי וכלכלי להקמת מערכת ביטחון חדשה באירואסיה - כזו שמנוגדת למודלים האירו־אטלנטיים ומייצגת טוב יותר את האינטרסים של מדינות רבות, ולא מאפשרת למדינה אחת להבטיח את ביטחונה על חשבון אחרות.

הודו מתקרבת לבייג׳ינג

המשתתף הבולט הנוסף בפסגה היה ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, שמבקר בסין לראשונה לאחר שבע שנים, ועל רקע מתיחות עמוקה בין שתי המדינות המאוכלסות ביותר בעולם. הביקור התרחש על רקע משבר חריף ביחסים בין וושינגטון לניו דלהי לאחר שטראמפ הטיל מכסי ייבוא של 50% על סחורות הודיות - צעד שנתפס בהודו כמעין "הכרזת מלחמה כלכלית".

בעקבות כך, מודי מחפש דרכים חדשות להבטיח את האינטרסים של הודו, ובפסגה הוא ושי הצהירו כי הודו וסין הן "שותפות לפיתוח, לא יריבות". השניים הסכימו לקדם את הסחר ההדדי ולשפר את שיתופי הפעולה הכלכליים - תפנית חדה לעומת השנים האחרונות, שבהן היחסים בין שתי המעצמות הידרדרו בעקבות עימותים גבוליים קשים.

במהלך הפגישה בין נשיא סין לראש ממשלת הודו אתמול, אמר שי כי זה הזמן שבו "הדרקון הסיני והפיל ההודי יחיו יחד ויהיו חברים טובים". מודי השיב לו כי הוא נחש לקדם ולשדרג את היחסים בין שתי המדינות.

השיחה המתוחה עם טראמפ

בסוף השבוע דווח בניו יורק טיימס כי שורש המחלוקת העיקרי בין טראמפ למודי, שהוביל למתיחות החריפה בין המדינות, הוא הדרישה של טראמפ שהודו תמליץ עליו לפרס נובל לשלום ודרישתו לקבל הכרה על חלקו, לטענתו, בפתרון הסכסוך בין הודו לפקיסטן.

על פי הדיווח, בשיחת טלפון בין שני המנהיגים ב-17 ביוני, טראמפ חזר על כך שהוא הביא לסיום העימות בין הודו לשכנתה בחודש מאי. האמירה הזו הכעיסה מאוד את מודי, שחוזר ומדגיש כל העת שהעימות עם פקיסטן היא סוגיה דו-צדדית שאינה קשורה לאף מדינה אחרת.

טראמפ אמר למודי שפקיסטן מתכוונת להמליץ עליו לפרס נובל לשלום וביקש גם ממנו לעשות זאת, אך מודי הבהיר לטראמפ שהוא לא קשור לעימות, והודו לא תמליץ עליו. גורמים רשמיים בהודו אמרו לניו יורק טיימס כי מהלך כזה ייחשב השפלה עבור מודי בזירה הפוליטית הפנימית ההודית, ואילו טראמפ מצידו התרגז על התגובה והסירוב של מודי – מה שתרם להסלמת היחסים בין המנהיגים והמדינות, ובהמשך גם להטלת המכסים על הודו בשיעור של עד 50%.

בתחילת השנה אמר טראמפ כי הוא מתכוון לבקר בהודו, אך כעת אומרים גורמים אמריקניים כי אין לו שום כוונה לעשות את זה. עוד באותה שיחת טלפון, שהתרחשה ממש עם סיום פסגת ה-G-7 בקנדה, הזמין טראמפ את מודי לעבור בוושינגטון – אך מודי סירב מכיוון שבהודו חששו שטראמפ ינסה לכפות עליו ללחוץ את ידו של מפקד צבא פקיסטן אסים מוניר, שגם הוא היה מיועד לבקר באותו זמן בבית הלבן. מאז אותה שיחה ביוני, שני המנהיגים לא דיברו שוב.

טראמפ דוחק מדינות לזרועות סין ורוסיה

בוול סטריט ג'ורנל נכתב כי הפסגה בטיאנג'ין מדגישה את ההשלכות הרחבות של מדיניות החוץ של טראמפ, שמרחיקה בעלות ברית מסורתיות של ארה"ב. מדינות כמו הודו, מצרים, טורקיה, מלזיה ופקיסטן - שבעבר שמרו על מרחק מסין ורוסיה, מתקרבות אליהן כעת, בעיקר בשל צעדי טראמפ שנחשבים בלתי צפויים ולעיתים פוגעניים.

כך למשל, המהלך של טראמפ להטיל מכסים גבוהים על הודו דחף את ניו דלהי לחפש תמיכה כלכלית חדשה - ומי שפתחה את הדלת הייתה בייג׳ינג. במקביל, הקרבה המחודשת בין טראמפ לפוטין והמהלכים שלו בנושא אוקראינה העניקו לפוטין לגיטימציה מחודשת, והעמיקו את השותפות בינו לבין שי. ההופעה המוחצנת של שי בסין כעת שואבת השראה רבה מהלגיטימציה העצומה שהעניק טראמפ לנשיא הרוסי המוקצה בפגישתם באלסקה ב-15 באוגוסט.

לפי מומחים שצוטטו בוול סטריט ג'ורנל, שי מנצל את חוסר היציבות שמייצרת וושינגטון כדי לקדם סדר עולמי שבו סין ורוסיה מובילות, והפסגה הנוכחית היא אחת הדוגמאות המובהקות לכך.

גם עוצמה צבאית ותעמולה היסטורית

הפסגה מלווה בתצוגת כוח מרשימה של צבא סין: ביום רביעי צפוי שי לעמוד בראש מצעד צבאי בבייג׳ינג לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. סין משתמשת במצעד הזה לא רק להפגנת עוצמה צבאית - כולל טילים חדשים שעשויים לשמש בעימות על טאיוואן ואף במלחמה עם ארה"ב - אלא גם כדי לשכתב את הנרטיב ההיסטורי - שי מציג את המלחמה כתוצאה של ניצחון משותף לסין ולברית המועצות, תוך דחיקת חלקה של המערב.

חוקרים במכון ברוקינגס אמרו לניו יורק טיימס כי מדובר ב"מלחמת זיכרון" שמטרתה לבנות סדר עולמי חלופי ולערער את תפיסת ההובלה של המערב מאז תום המלחמה.

הפסגה בטיאנג'ין אינה עוד אירוע דיפלומטי שגרתי - היא מתיימרת לסמל את התהוותו של מאזן כוחות חדש בעולם. שי ג’ינפינג מצליח לאגד סביבו מנהיגים רבים, כולל פוטין ומודי, ולבסס את סין כמעצמה שמאתגרת באופן ישיר את ההגמוניה האמריקנית. בינתיים, הצעדים של טראמפ הפכו לזרז שמאיץ את ההתקרבות בין מדינות מתפתחות לבין בייג׳ינג ומוסקווה.