ארה"ב מצמצמת נוכחות באו"ם – וסין מנצלת את המצב

בעוד ארה"ב מתרחקת בתקופה האחרונה מהמוסדות הבין-לאומיים, סין מנצלת את ההזדמנות כדי להיכנס במקומה ולהרחיב את השפעתה בזירה הגלובלית - במיוחד במסדרונות האו"ם, כך דווח היום (שלישי) בפייננשל טיימס. דיפלומטים מערביים מדווחים כי בייג’ינג פועלת באופן שיטתי למילוי החלל שמותיר ממשל טראמפ, ומקדמת סדר יום התואם את האינטרסים שלה במוסדות שונים ברחבי העולם.

המהלך הסיני בולט במיוחד בז'נבה, העיר המכונה "המטבח של הדיפלומטיה הגלובלית", בה פועלים מעל 450 ארגונים בין-לאומיים. סין הגבירה את נוכחותה בעיר באופן ניכר: היא שולחת יותר עובדים ונציגים, מחזקת קואליציות הצבעה בעמדות שנוחות לה, ותורמת כספים רבים כדי לבסס את מעמדה.

הרקע שמאפשר לסין להתבלט הוא צמצום המעורבות של ארה"ב מאז תחילת תקופת ממשל טראמפ, שמעדיף מדיניות חד-צדדית והוביל לקיצוצים בתקציבי סיוע. הקיצוץ האמריקני עורר מהלך רפורמה מקיף באו"ם, שמוכר בשם יוזמת UN80, וסין הפכה לשחקן מרכזי בעיצובו. הרפורמה כוללת בין השאר איחוד מחלקות והתייעלות ניהולית, וסין משתלבת היטב בתמונה הזו.

לפי גורמים במערב, סין מנצלת את תהליך הרפורמה כדי להרחיב את דריסת הרגל שלה במוסדות השונים, תוך שהיא מקדמת בהדרגה את האג'נדות המרכזיות שלה. פרופ' לו שיאו-יו מאוניברסיטת פקינג, שכיהן גם כיועץ לאו"ם, מסביר שסין תומכת בייצוג מוגבר של מדינות הדרום הגלובלי, בכיבוד ריבונות מדינות, ובסדר עולמי רב-צדדי. הוא מוסיף כי לאור מעורבותה הגדולה של סין בפעילויות פיתוח ובשמירת שלום - היא צפויה לזכות במינויים בכירים נוספים.

למרות שסין תורמת כיום כ־15% מתקציב האו"ם - לעומת 22% שארה"ב תורמת גם כיום - היא עדיין פחות מיוצגת במספר העובדים. לפי מחקר של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה ואוניברסיטת מקוורי, בשנת 2022 שירתו באו"ם כ־1,600 עובדים מסין, לעומת מעל 5,000 אמריקנים. עם זאת, סין פועלת לבניית צינורות חדשים לגיוס כוח אדם דרך תוכניות סטאז' והתמחויות.

סין מייחסת חשיבות רבה לגופים כמו ארגון הבריאות העולמי (WHO) ואיגוד התקשורת הבין-לאומי (ITU) שמכתיב תקנים גלובליים לתקשורת. השנה, למשל, היא הבטיחה סיוע של חצי מיליארד דולר ל-WHO, שצפוי לכלול גם שילוב יועצים סינים בגוף עצמו. כמו כן, זכתה סין לארח ב-2027 את כנס התקשורת הבינלאומי החשוב ביותר של ה-ITU - הישג שהושג למרות ניסיון של הרגע האחרון מצד ארה"ב למנוע זאת.

לפי גורם באיחוד האירופי, אף שמי שעומדת כיום בראש ה-ITU היא אמריקנית, סין הצליחה למנות בעלי ברית לעמדות מפתח, בעיקר ממדינות באפריקה, באמצעות תמיכה בפרויקטים כמו "דרך המשי הדיגיטלית" וחיזוק תשתיות תקשורת. סין מקדמת גם יוזמות תואמות ביוזמות פיתוח אחרות, למשל דרך תוכניות של UNDP (תוכנית הפיתוח של האו"ם) שתואמות את אסטרטגיית "החגורה והדרך" שמובילה סין במדינות רבות בעולם.

ההשפעה הסינית לא נעצרת בז'נבה. סין ממשיכה להיכנס לעמדות בכירות גם מחוץ לה, עם מינויים של אזרחים סינים כמתאמי או"ם בכירים בבוצואנה ובאיים המלדיביים, וכן מינוי נציג סיני לשליח מיוחד לקרן אפריקה. לדברי דיפלומט לשעבר בז'נבה, מדובר בפעולה מתוחכמת ומתמשכת: "הם למדו להוביל הצעות החלטה, לוותר כשצריך, ולבנות קונצנזוס. זה מה שמציב אותם במקום כל כך חזק כיום".

בתגובה על העלייה הסינית, גורמים באיחוד האירופי החלו לתאם מהלכים עם מדינות מערביות אחרות כדי למלא את החלל שהשאירה ארה"ב. "השאלה שאנחנו שואלים באירופה היא אם אנחנו יכולים למלא את החלל הזה - ולא להשאיר אותו לסינים", אמר דיפלומט אירופי בכיר.

המהלך הזה של סין מצטרף לדיווחים של שורת מהלכים נוספים שלה בחצי השנה האחרונה, למלא את החלל שמותיר טראמפ בקרב הזירה הבין-לאומית. כך למשל, לאחר ביטול תוכניות הסיוע של ארה"ב – סין הגבירה את מעורבותה במדינות שונות באפריקה, וזוכה לתמיכה מדינית חשובה בקרב מדינות רבות בעולם.

המגמה של צמצום כוחה של ארה"ב במוסדות הבין-לאומיים והתחזקות כוחה של סין עלולה להגביר את האיום המדיני על ישראל. סין, בניגוד לארה"ב לא מקיימת יחסים קרובים עם ישראל, ומנהלת שותפויות ובריתות עם כמה מאויבותיה הגדולות, ובראשן איראן. הגברת מעורבותה של סין עלולה להביא לצמצום החופש המדיני של ישראל.