"תודה" ו"בבקשה" - הרפורמה של אל סלוודור בחינוך: "אנחנו עדיין מפגרים כחברה"
הנשיא השנוי במחלוקת נאיב בוקלה הכריז על רפורמה שנועדה לחנך את בני הדור הצעיר במדינה – ולהרחיק אותו עוד יותר מהכנופיות האלימות • שרת החינוך שמופיעה במדי צבא מאיימת לפטר מנהלים, ותלמידים יהיו חייבים להסתפר בהתאם • הנאום החריג של הנשיא – שבו התייחס לסוגיית ההשתנה ברחוב


מערכת החינוך באל סלוודור עברה השבוע שינוי דרמטי - תלמידים בבתי הספר הציבוריים במדינה מתבקשים מעתה לשמור לא רק על הישגים לימודיים, אלא גם על נימוסים, הופעה מוקפדת ומשמעת אישית גבוהה. מדובר בחלק מקמפיין נרחב שמוביל הנשיא נאיב בוקלה, שמטרתו לחנך את הדור הצעיר לערכים של סדר, ניקיון והתנהגות מכבדת. הנשיא השנוי במחלוקת, שחתום על חיסול הפשיעה במדינה, מבקש לחסל כל סממן של כנופיות הפשיעה המסוכנות בקרב בני הנוער.
החקיקה החדשה, שנכנסה לתוקף ביום שני, קובעת סטנדרטים ברורים להתנהגות יומיומית של תלמידים - החל מחובת אמירת "בבקשה" ו"תודה", דרך ברכת שלום למורה עם הכניסה לכיתה, ועד לחיוב תספורות "מתאימות" והקפדה על נעליים מצוחצחות. כך, בנים נדרשים לשמור על שיער קצר, ללא עיצובים מיוחדים כמו קרחות מדורגות, קוקו או תסרוקות מוחצנות - סגנון מראה שמזכיר רבות את אותם עבריינים אלימים ומסוכנים.

את הרפורמה מובילה שרת החינוך החדשה של אל סלוודור, קרלה טריגרוס - קצינת צבא לשעבר שמופיעה בתקשורת לעיתים קרובות במדי הסוואה. היא כבר הבהירה: מנהלי בתי ספר שלא יאכפו את הכללים החדשים - יודחו. ואכן, בשבוע שעבר כבר פוטרו מנהל וסגן מנהל של תיכון בבירה סן סלוודור, לאחר שסרטון ישן שבו נראו תלמידים שלהם עושים תנועות המזוהות עם הכנופיות האלימות פורסם מחדש על ידי הנשיא בוקלה.

התגובות למהלך מעורבות: יש מורים שתומכים בשינוי באופן מובהק. כך לדוגמה אמרה לסוכנות הידיעות AFP סוניה גררו, מורה בבית הספר הלאומי חיימה פרנסיסקו לופס, כי מדובר בחוקים "מאוד טובים" גם לתלמידים וגם לצוותי ההוראה. לעומתה, יו"ר איגוד המורים אידליה סוניגה טענה כי מדובר ב"מיליטריזציה של מערכת החינוך", ואף הזהירה ששלילת ציונים בשל אי-ציות לכללים מנוגדת לתקנות.
הנשיא בוקלה, מצדו, לא מתנצל. בנאום נרחב שנשא השבוע, הוא הסביר את הרציונל מאחורי הרפורמה החינוכית, תוך שימוש בשפה ישירה ובלתי מתנצלת. "מה שאנחנו רוצים זה שיהיה סדר," אמר. "זה לא הוגן שיש אנשים שמקבלים את זה, את הסדר, ואז בגלל שלושה אנשים או בגלל חמישים אנשים הכול מתבלגן ואנחנו חוזרים לחיות בווייטנאם שחיינו בה קודם".
בוקלה אמר כי לפעמים דווקא השינויים הקטנים - אלה של הרגלים והתנהגות יומיומית שמוטמעים מגיל צעיר, הם הכי קשים, אבל גם הכי חשובים. "לא לזרוק אשפה, לא לירוק, במקרה של גברים - לא להשתין במרחב הציבורי. אלה דברים פשוטים, לא עולה כלום לא להשתין ברחוב. לא הייתי צריך להגיד את זה, אבל למרבה הצער אנחנו עדיין מפגרים כחברה. אז באו ואמרו לי - 'אין שירותים ציבוריים ברחוב, אז איך לא נשתין ברחוב?' אז לכאורה זה בלתי אפשרי, כי אני קודם צריך לבנות 27 אלף שירותים ציבוריים ורק אז לדרוש את זה, אבל אף פעם לא ראיתי אישה משתינה במרחב הציבורי".


בהמשך התייחס גם להקפדה על הופעה מסודרת של תלמידים: "כעת נקבעים כללים במשרד החינוך. ויש אנשים שאומרים, 'אדוני הנשיא, אבל עניין התספורת... גם אתה חובש כובע', ואני אומר - בני, כשתהיה גדול, תעשה עם השיער שלך מה שאתה רוצה. אבל בבית הספר - יש משמעת".
"כשהלכתי לבית הספר, וגם אתם, היו כללים", סיכם בוקלה, "כללי נימוס, כללי אזרחות." בוקלה מאותת שהמאבק בפשיעה ובכנופיות המסוכנות אינו מסתכם רק במעצרים וכליאה של עשרות אלפים, אלא גם בניסיון לעצב את דמותה של המדינה כבר משלב הילדות והנערות.
