בין אהדה לחשש גובר - האם איבדנו את יוון?

כיכר הסינתגמה באתונה היא סמל לדמוקרטיה וחופש הביטוי היווני. כאן הגיע לשיאו בשבוע שעבר יום המחאות נגד ישראל שכונה "יום הזעם", עליו הכריזו ארגונים פרו-פלסטינים לאחר שבועות שבהם נרשמו התנכלויות לתיירים ישראלים.

ספינה עם כ-2,000 נופשים ישראלים לא הצליחה לעגון ביוון בשל מחאה של מאות מפגינים, ותומך פרו-פלסטיני אף תקף תייר ישראלי. "כשהודעתי שאני טס ליוון, כמעט כולם אמרו לי אותו דבר - 'שמור על עצמך'".

היעד האהוב הפך פתאום בעיני ישראלים רבים למקום שיש לחשוש ממנו. "כשהנהג מונית שאל מאיפה נחתנו, עצרתי שנייה לפני שעניתי". אבל כבר בצעדים הראשונים בארמו שבאתונה הדריכות השתחררה. "בהתחלה מאוד חששתי, ואמרתי לאחיותיי שאני לא טסה ליוון", סיפרה אורנה ששון, תיירת ישראלית. "אבל כשבאנו לפה, אני מרגישה בסדר גמור ובטוחה".

"לפעמים אני מרגיש לא נוח ותולש שלט נגד ישראל"

אתונה מוצפת בשלטים ובכיתובים נגד ישראל ונגד צה"ל. "בעיקר מה שהשתנה זה הגרפיטי", אמר הראל ריבנס, ישראלי שמתגורר בעיר. "לפעמים אני מרגיש לא נוח ותולש איזה שלט - זה איזושהי אצבע בעין. אני לא רוצה שזה ישפיע על אנשים אחרים".

כבר שבע שנים שחברת "ביתא נדל"ן" פועלת בשוק היווני, מעסיקה 40 עובדים, חלקם יוונים וחלקם ישראלים, ומנהלת עשרות נכסים. "זה לא שאנשים לא קונים, אבל הם שואלים יותר שאלות על ביטחון", אמר ריבנס. שותפו יודיק מדר הוסיף: "אלה בעיקר חששות. חברים שואלים האם בטוח להסתובב בעיר עם ילדים או לדבר בעברית, אבל אין שינוי בביקוש - אתונה היא יעד מאוד חם".

גם בצוות העובדים היוונים עולות שאלות. "אני לא שופטת מישהו על סמך דעותיו הפוליטיות או מלחמה שהמדינה עושה", אמרה אנגליקי דאליויניקה. "כמדינות, יוון וישראל הן חברות ובעלות ברית", הוסיף הקולגה ואנגליס פיליצ'וס, "אבל הצעירים ברשתות תומכים בצד הפלסטיני".

ד"ר ג'ורג' צוגופולוס, מומחה למדיניות חוץ ממרכז בגין סאדאת, מסביר כי היחסים המדיניים בין יוון לישראל יציבים כסלע - בין היתר בגלל היריבות ההיסטורית עם טורקיה. "האויב של האויב הוא חבר", אמר. עם זאת, הוסיף כי דעת הקהל, שתמכה בישראל מאוד בתחילת המלחמה, הפכה לביקורתית יותר ככל שהיא נמשכת.

במרחב הציבורי באתונה מובילות את ההפגנות קבוצות שמאל רדיקליות, אנרכיסטים ופלגים קומוניסטיים. "אנחנו מפגינים נגד מה שישראל עושה בעזה", אמר ניקוס, מפגין נגד ישראל. "יש לה זכות קיום, אבל עליה לחיות בשלום עם הפלסטינים". כשנשאל על חמאס, השיב: "מה שהם עשו - זו הגנה עצמית". כנשאל אם לאנוס נשים ולערוף ראשים זו דרך טובה להיחלם, ענה כי "ישראל מפיצה תעמולה".

אולגה, מפגינה נוספת, אמרה: "7 באוקטובר הוא תוצאה של שנים רבות. ישראל הראתה לנו את פניה הגרועות ביותר", וסיימה בקריאה לשחרר את פלסטין וגם באמירה צינית כלפי הצוות: "מקווה שלא יהרגו אותי".

גם מוסדות ישראליים הפכו יעד

מסעדת "המבורגר קינג דיוויד" הכשרה הושחתה. "כ-50 מפגינים נכנסו, זרקו פליירים, כתבו על הקירות וצעקו 'שחררו את פלסטין'", סיפרה סיוון צאגי, מנהלת המקום. "הייתי צריכה לשבת עם העובדים ולהסביר להם על 7 באוקטובר".

לא רק במסעדה ניכר המתח: בעל טברנה פופולרית סירב שנצלם באזור מחשש לפגיעה בעסקו, "לא רוצה להיות מזוהה עם לקוחות ישראלים". "יש תופעות אנטישמיות בעיקר מהשמאל הקיצוני וגם מהימין", אומר ד"ר ג'ורג', "אבל הם לא מייצגים את הכלל".

משרד החוץ בישראל לא פרסם אזהרת מסע רשמית, אלא המלצה להתרחק מהפגנות וממוקדי התקהלות, ולהצניע סממנים ישראלים ויהודיים. ועדיין, במקומות בילוי רבים, הישראלים חשים בטוחים. "יוון נהדרת ואנחנו מרגישים הכי בטוחים", אמרו כמה מהמבלים בטברנה מקומית. בטברנה פגשנו שולחן ובו ישבו סורים וישראליים יחד. "לחיי ישראל", הרים לחיים הסורי וסיפר כי כולם חברותיים".

בעל המקום אמר: "העבודה שלי היא לשמח אנשים ואיני שואל אותם מאיפה הם, לא אכפת לי. הם מגיעים למקום שלי לבלות, אני נותן להם את השירות שלי, הם משלמים כסף וזה חשוב מאוד לכלכלה היוונית".

ביום ראשון הגיע "יום ההפגנות הגדול": ברוב מוקדי יוון היו אלה הפגנות קטנות יחסית, מלבד כיכר סינטגמה - שם התאספו מאות מהגרים ומפגיני שמאל.  עיתונאי ישראלי שניסה להתקרב להפגנות, גורש. זה היה אירוני, בזמן שהמשמר הלאומי ביצע את טקס החלפת המשמרת - 50 מטר משם אפשר היה לראות כיצד אירופה כולה מחליפה משמרת בעצמה. יוון עדיין לא שם, אבל הפופולריות של ישראל נשחקת - מעל ומתחת לפני השטח".