סיפור אפל באירלנד: המדשאה הירוקה התגלתה כקבר המוני עצום לתינוקות

היסטוריונית חובבת חשפה את אחד הסודות האפלים ביותר בהיסטוריה של אירלנד – קבר עצום, שמכיל ככל הנראה שרידי גופות של מאות תינוקות שנפטרו במוסד של הכנסייה בעיירה טואם שבמחוז גאלווי. עד לאותו זמן, לא היו תיעודים של קבורה, מצבות או אפילו זכר למי שזכו לכינוי "הילדים האבודים" של טואם. כעת, יותר מ-70 שנה לאחר מכן, נחשפת חקירה חדשה שנועדה לגלות את הממדים האמיתיים של אסון זה.

המוסד העצוב והקודר

האתר שבו התגלו הראיות לקבר ההמוני שוכן היום באזור שקט, תחת מדשאה מוריקה, צמוד למגרש משחקים בשכונה מגודרת בטואם, עיירה קטנה במערב אירלנד. כאן עמד פעם בית סנט מרי'ס - מוסד כנסייתי שפעל בשנים 1925 ל-1961, אשר שימש כבית לילדים שנולדו לאימהות לא נשואות, ולנשים שילדיהן נלקחו מהן לאחר הלידה.

הילדים במוסד לא היו רק קורבנות של מצבם המשפחתי - הם היו גם קורבנות של חברה שלא באמת רצתה לראות אותם. נשים שנכנסו להריון מחוץ לנישואין, נאלצו לעיתים להיפרד מהילד מיד לאחר הלידה. חלקם כלל לא זכו לראות את האימהות שלהן שוב, ולמעשה נראו כילדים מבודדים שמודרו מהחברה.

העדויות והגילוי של הקבר ההמוני

אחת התגליות המרעישות ביותר נחשפה על ידי היסטוריונית חובבת בשם קתרין קורלס, שב-2014 החלה לחקור את ההיסטוריה המקומית של טואם. בתחילה לא הייתה לה כוונה לחשוף משהו כה דרמטי, אלא רצון פשוט להבין את סיפורם של הילדים שנולדו במוסד. אולם כשהחלה בחיפושים, היא גילתה כי לא קיימים כמעט תיעודים של הילדים שמתו במוסד, מה שהגביר את חשדה.

בהמשך, קורלס נחשפה לאירוע משנות ה-70, שבו שני נערים מצאו מקטע בטון שבור סמוך לשטח המוסד המפוזר, וגילו בו עצמות. הממצאים הוסתרו מיד, והאמונה הרווחת הייתה שמדובר בעצמות שהיו שייכות לנפגעי רעב בתקופת הרעב הגדול של אירלנד במאה ה-19. אולם קורלס לא התרצתה. בעזרת מפות ישנות, היא גילתה שהאזור שבו התגלו העצמות היה מסומן כ"בריכת ביוב" וכי בשנות ה-30 של המאה ה-20, הבריכה הפכה למתחם קבורה המוני.

לאחר חקירה מעמיקה, קורלס גילתה כי קיימים תיעודים של 796 ילדים שמתו במוסד, אך לא נמצא שום רישום של קבריהם. כך, באופן בלתי רשמי, היא הגיעה למסקנה כי הילדים הללו נטמנו בקבר המוני סמוך למוסד.

החשש המקומי והחקירה הצפויה

הגילוי של קתרין קורלס עורר התנגדות רבה מצד תושבי טואם, שחששו כי החשיפה תזיק למוניטין של העיר. חלקם טענו כי לא ייתכן שזו תהיה האמת. ואולם, עדות מצמררת אחת הגיעה ממארי מוריאטי, תושבת טואם, שבשנות ה-70 ראתה בעצמה את המקום שבו היו מחביאים "חבילות" עטופות בבדים, שחלקם הכיל גופות תינוקות. בעדותה, מוריאטי סיפרה כיצד היא הצליחה להיכנס לתוך חור באדמה ומצאה את אותם שרידי תינוקות.

כעת, לאחר שגילוי הממצאים פורסם כבר בכלי התקשורת, החלה חקירה רשמית, שצפויה להימשך כשנתיים לפחות. צוות החפירות מובל על ידי דניאל מקסויני, מנהל החפירות, שהיה מעורב בחיפושים במוקדי עימותים בעולם. התהליך יהיה מאתגר במיוחד, שכן ייתכן שהעצמות והשרידים התערבבו זה בזה, ויהיה צורך להפעיל משנה זהירות כדי לזהות את כל הממצאים.

בני המשפחה ממתינים לעדויות מלאות, כמו אנה קוריגאן, שגילתה שהאחים שלה נולדו במוסד ולא ברור אם הם קבורים שם. המשפחות ממתינות כל רגע לשמוע פרטים נוספים על מה שנמצא מתחת לאדמה.