N12
פרסומת

רוטמן לא לבד: הסנקציות שהוטלו על הבכירים בישראל, והמדינות שהצטרפו בזו אחר זו

מתחילת המלחמה ישראל מוצאת את עצמה במשבר מדיני חסר תקדים • עיצומים מוטלים על חברי כנסת ושרים - וכניסתם למדינות מערביות חשובות נאסרת • הסנקציות מלוות בביקורת חריפה על המדיניות הישראלית, וגם בית הדין הבין-לאומי מתערב • מראש הממשלה ועד לפעילי ימין והתנחלויות באיו"ש: העיצומים שהוטלו על הישראלים, שיתוף הפעולה בין המדינות - והאשמה: "זו אנטישמיות, רוח גבית לטרור"

N12
פורסם:
שמחה רוטמן, בצלאל סמוטריץ', בנימין נתניהו, איתמר בן גביר
שורת מדינות: הבכירים שהוטלו עליהם סנקציות | צילום: פלאש 90
הקישור הועתק

חה"כ שמחה רוטמן הצטרף הבוקר (שני) לשורת ישראלים, פוליטיקאים אך לא רק, שכניסתם למדינות מערביות נאסרה על רקע עמדות פוליטיות. כמעט שנתיים מאז שהחלה המלחמה, וישראל מוצאת את עצמה ניצבת לפני משבר מדיני חסר תקדים, כשפעם אחר פעם סנקציות מוטלות על שרי הממשלה הבכירים או על פעילי ימין.

הסנקציות האישיות מצטרפות ללחץ שמופעל על ישראל - על ידי אמברגו נשק, חרמות ביטחוניים, ביטול רישיונות או הכרה במדינה פלסטינית. ההחלטה נגד ראש הממשלה, והשרים ששוב ושוב נתקלו בעיצומים - אלה הסנקציות שהוטלו.

צווי המעצר של האג

בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג הוציא בחודש נובמבר 2024 צווי מעצר לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון דאז גלנט, בטענה כי השניים אחראיים לפשעי מלחמה. בין היתר, נטען להרעבה כשיטת מלחמה, רצח עם ו"מעשים לא אנושיים" אחרים.  

צו המעצר של בית הדין מחייב 125 מדינות החברות בו, והן נדרשות לעצור את נתניהו או את גלנט אם יכנסו לשטחן. כמה מדינות, בהן צרפת והונגריה, הודיעו כי לא יכבדו את הצו. 

בנימין נתניהו, יואב גלנט
בית הדין הוציא נגד השניים צווי מעצר. נתניהו וגלנט | צילום: Reuters, Flash 90

בחודש מאי האחרון דווח כי התובע הראשי בבית הדין תכנן להוציא צווי מעצר גם נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. המהלך לא יצא לפועל משום שהתובע יצא לחופשה כפויה, על רקע חקירה שהתנהלה נגדו בחשד לעבירות מין. 

ההחלטה המשותפת של המדינות - סנקציות על בן גביר וסמוטריץ'

אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, נורווגיה ובריטניה הכריזו בחודש יוני האחרון כי הן מטילות סנקציות על השרים בן גביר וסמוטריץ'. בהודעה משותפת שהפיצו משרדי החוץ של המדינות נכתב כי הסנקציות מגיעות בעקבות "הסתה לאלימות נגד פלסטינים בגדה המערבית שהובילה לאלימות וגירושם מבתיהם".

פרסומת
בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר
איסור ביקור והקפאת נכסים. הסנקציות שהוטלו על סמוטריץ' ובן גביר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שר החוץ הבריטי דייוויד לאמי אמר לצד שרי החוץ של אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ונורווגיה בהצהרה משותפת: "איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' הסיתו באופן קיצוני לאלימות והפרות חמורות של זכויות האדם של פלסטינים. פעולות אלה אינן מקובלות. לכן נקטנו פעולה עכשיו - כדי להטיל את האחריות על אלו שחייבים לשאת בה".

כחודש מאוחר יותר, גם סלובניה והולנד הודיעו כי תיאסר כניסת השניים למדינה. 

סירוב הכניסה של איילת שקד לאוסטרליה

בחודש נובמבר בשנה שעברה סורבה כניסתה של השרה לשעבר איילת שקד לאוסטרליה. הסיבה לסירוב - התנגדותה של שקד להקמת מדינה פלסטינית.

"ממשלת אוסטרליה הנוכחית היא ממשלה אנטי-ישראלית ופרו-פלסטינית קיצונית, חלקה אף אנטישמית, שמסיבות פוליטיות ומכיוון שאני מתנגדת למדינה פלסטינית, לא מאפשרת לי להגיע לדיאלוג אסטרטגי בין ישראל ואוסטרליה", מסרה שקד ל-N12 אחרי שנאסרה כניסתה. "אלו ימים שחורים לדמוקרטיה האוסטרלית - הממשלה הזו בחרה בצד הלא נכון של ההיסטוריה".

סנקציות נגד פעילי ימין

במהלך המלחמה האיחוד האירופי וארה"ב הטילו סנקציות על פעילי ימין. בחודש יולי בשנה שעברה האיחוד הטיל סנקציות נגד 5 אזרחים ישראלים ו-3 ארגוני ימין, בהם ארגון "צו 9" שפועל נגד הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, ובנצי גופשטיין, מייסד ארגון להב"ה. 

פרסומת

בנוסף, בריטניה וקנדה הטילו סנקציות על פעילת הימין דניאלה וייס ותנועת "נחלה". בדומה לאיחוד האירופי, קנדה הטילה סנקציות גם על גופשטיין. הסנקציות אוסרות על ביקור במדינה, החזקת נכסים או גיוס כספים. במקביל, גם צרפת הטילה סנקציות על עשרות מתנחלים.

חסימת משאיות הסיוע בכביש 1, מחלף לטרון
סנקציות הוטלו גם על ארגוני ימין. פגיעה במשאיות הסיוע לרצועת עזה, ארכיון | צילום: TPS, שמעון ברוך

הסנקציות של ארה"ב, שטראמפ ביטל

תחת ממשל ביידן, משרד החוץ של ארה"ב הטיל, בכמה גלים, סנקציות על מתנחלים ומאחזים. עיצומים הוטלו, למשל, על תנועת אמנה, צבי בר יוסף ומשה שרביט, שגם בריטניה הטילה עליהם סנקציות.

העיצומים האמריקנים יכולים לכלול שורת מהלכים, בהן הקפאת נכסים בארה"ב, איסור על עסקאות עם אמריקנים וניתוק מגישה למערכת הפיננסית בארה"ב. עם כניסתו לתפקיד, נשיא ארה"ב טראמפ ביטל את הסנקציות נגד אנשי הימין והמאחזים.  

פרסומת

איסור הכניסה של רוטמן

שר הפנים של אוסטרליה טוני ברק ביטל הבוקר את הוויזה של חבר הכנסת שמחה רוטמן שהונפקה לפני שבועיים. רוטמן התכוון לצאת לביקור במדינה הערב, כדי להרצות בבתי ספר ובבתי כנסת, ועל מנת להיפגש עם חברי הקהילה היהודית. ברק קבע כי כניסתו של רוטמן לאוסטרליה תיאסר לשלוש שנים. 

באוסטרליה טענו שהחלטה ניתנה על רקע עמדותיו של רוטמן, והיא התבססה על ציטוטים "מתסיסים" של חבר הכנסת. בין היתר, באוסטרליה הפנו לאמירות של רוטמן, לפיהן "יש להשמיד את חמאס", או להתייחסות שלו לילדי עזה כ"אויבים".

שמחה רוטמן
הבוקר: נאסרה כניסתו לאוסטרליה. שמחה רוטמן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"ממשלתנו נוקטת עמדה קשה כלפי אנשים שמבקשים להגיע למדינתנו ולהפיץ פילוג", הסביר שר הפנים האוסטרלי. "אם אתם מגיעים לאוסטרליה כדי להפיץ מסר של שנאה ופילוג - אנחנו לא רוצים אתכם כאן. תחת הממשלה הזו, המדינה תהיה כזו שבה כולם יכולים להרגיש בה בטוחים".

רוטמן תקף את ביטול אשרת הכניסה. "החלטתה של ממשלת אוסטרליה לשלול ממני את האפשרות להגיע ולדבר עם בני עמי, בשל הבעת עמדות פשוטות וברורות, היא אנטישמיות ברורה ובוטה הנותנת רוח גבית לטרור", הוא מסר. 

לדבריו, "יהודי אוסטרליה מותקפים על ידי ג'יהאדיסטים ובמסגדי אוסטרליה מסיתים לרצח יהודים ולהשמדת ישראל, אולם הבעת עמדות שהכנסת בישראל אימצה ברוב של כשני שליש מהווה מבחינת ממשלת אוסטרליה התרסה והתססה".