תחקיר הניו יורק טיימס: התוכנית האזרחית החדשה לחלוקת סיוע הומניטרי בעזה - תוכננה בישראל
לפי תחקיר של הניו יורק טיימס, גורמים ישראליים, בהם קצינים ואנשי עסקים, הם שהעלו לראשונה את הרעיון להעביר את אחריות הסיוע ההומניטרי ברצועה לחברות פרטיות אמריקניות • המטרה: לעקוף את האו"ם "האנטי ישראלי" ולהחליש את חמאס • לאחר מכן, התוכנית הועברה לקבלני ביטחון לשעבר מה-CIA והמארינס שהוציאה אותה לפועל • כל הפרטים

בפגישות שהתקיימו בישראל זמן קצר לאחר טבח 7 באוקטובר, גיבשו קבוצת גורמי ביטחון, אנשי עסקים וקצינים מילואים תוכנית חדשנית שמטרתה להוציא את האו"ם מחלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה ולהעביר את האחריות לקבלנים פרטיים. כעת, כשנה לאחר מכן, התוכנית הישראלית עומדת להיכנס לפועל תחת מסווה של "יוזמה עצמאית ואמריקנית". כך מגלה תחקיר מקיף של עיתון הניו יורק טיימס שפורסם הבוקר (ראשון).
התוכנית נועדה להשיג מספר יעדים:
- פגיעה בשלטון חמאס בעזה באמצעות השתלטות מלאה על מנגנון הסיוע ההומניטרי
- מניעת הגעת מזון וציוד לידי מחבלים או לשוק השחור בעזה
- לעקוף את האו"ם, שמואשם בהטיה אנטי-ישראלית
מי עומד מאחורי הרעיון?
מי שהגה את התוכנית, על פי הדיווח, הם כמה אישים המוכרים במערכת הביטחון: יותם הכהן, יועץ אסטרטגי שהצטרף למתאם פעולות הממשלה בשטחים, לירן טנקמן, משקיע טכנולוגיה מקושר שגם הצטרף למתפ"ש, ומייקל אייזנברג, משקיע הון סיכון ישראלי-אמריקני. בניו יורק טיימס מצוין גם כי כהן יהפוך לעוזרו של תא"ל רומן גופמן, שכיהן כראש מטה מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ולימים מונה למזכיר הצבאי של ראש הממשלה.

לפי התחקיר בניו יורק טיימס, בדצמבר 2023 התכנסה הקבוצה למפגש תחת השם "פורום מקווה ישראל". בפגישות נוספות, שהתקיימו בין היתר בביתו של אייזנברג בירושלים, דנו המשתתפים בקושי להביס את חמאס באמצעים צבאיים בלבד וחיפשו דרכים יצירתיות להחליש את שליטתו המוחלטת באזרחי עזה.
הרעיון המרכזי שגיבשו מבוסס על הנחה אסטרטגית ברורה: לחלק סיוע רק מאזורים שבשליטה ישראלית מוחלטת, מחוץ להישג ידו של חמאס, תוך עקיפת מכוונת של מנגנון האו"ם. היוזמים לא רצו שישראל תיקח אחריות ישירה וגלויה על שני מיליון עזתים, ולכן חשבו על פתרון של העסקת קבלנים פרטיים שיפעלו כפנים אמריקניות לתוכנית הישראלית.
"כדי לעמוד ביעדי המלחמה לטווח הארוך, ישראל צריכה לפתח כלים שישלפו את השטיח מתחת לחמאס ולא רק יפרקו (באופן זמני) את ממשלת חמאס", כתב הכהן במאמר שצוטט בדיווח בעיתון האמריקני. "שליפת השטיח תתרחש ברגע שישראל תתחיל לעבוד ישירות עם האוכלוסייה האזרחית, תנהל את חלוקת הסיוע בעצמה ותתחיל לקחת אחריות על בניית מציאות 'היום שאחרי'".

במקביל לפיתוח הרעיון התיאורטי בישראל, השקיעו היוזמים מאמצים רבים ביצירת קשרים עם קבלנים אמריקניים מנוסים שיפעילו את התוכנית בשטח ויעניקו לה חזות של פרויקט עצמאי. הדמות המרכזית בפעילות זו היא פיליפ ריילי, קצין בכיר לשעבר ב-CIA, שמנהל חברת ביטחון פרטית שתיטול על עצמה את האחריות המבצעית לאבטחת ארבעת אתרי החלוקה.
עוד נכתב בתחקיר של הטיימס כי לצידו של ריילי פועל ג'ייק ווד, חייל מארינס לשעבר, שמנהל את "קרן הסיוע ההומניטרי של עזה" שתממן את האופרציה. ווד טוען שהקרן פועלת באופן עצמאי לחלוטין ושאין לה כל מימון או השפעה ישראלית, אולם לפי הדיווח בטיימס הוא מסרב לחשוף את מקורות המימון שלה או את זהות האנשים שמינו אותו לתפקיד. עם זאת, נכתב כי בשלב מאוחר יותר הודיעה הקרן שמדינה לא מזוהה במערב אירופה תרמה לה מעל 100 מיליון דולר למימון פעולותיה העתידיות, אך סירבה לחשוף את זהות המדינה התורמת.

ווד צוטט בדיווח כי שאומר שהמנגון החדש "לא מושלם" ויש בו פגמים ברורים, אולם הוא הסביר: "המציאות הקשה היא שכל כמות מזון שמצליחה להיכנס לעזה היום מהווה שיפור ישיר על הכמות שהגיעה לעזה אתמול". הוא הכחיש בתוקף כל קשר לתוכנית ישראלית ואמר: "לא הייתי משתתף בשום תוכנית בשום תפקיד אם זו הייתה הרחבה של תוכנית צה"ל או תוכנית של ממשלת ישראל שמטרתה לעקור אנשים בכוח מכל מקום בתוך עזה".

כיצד תתבצע חלוקת הסיוע?
על פי התוכנית המתגבשת, סיוע הומניטרי בהיקף משמעותי יועבר לרצועת עזה באמצעות מנגנון ייחודי שיופעל על ידי חברות אמריקניות פרטיות. חברות אלה יהיו אחראיות על חלוקה ישירה של ארגזי המזון והציוד לתושבים העזתים, בזמן שכוחות צה"ל יספקו מעטפת אבטחה לכל התהליך.
ארגזי הסיוע יגיעו אל הרצועה דרך מעבר כרם שלום, לאחר שיעברו בדיקות מקיפות ויאושרו במתחם ביטחוני מיוחד שהוקם למטרה זו. על פי המנגנון המתוכנן, בן משפחה עזתי יידרש להגיע פיזית למתחם החלוקה המוגדר, ולאחר שיעבור תהליך בידוק מסודר, יוכל לקבל לידיו את ארגז הסיוע המיועד למשפחתו.

המארגנים מדגישים כי לפי התכנון, כל משפחה תקבל חבילת סיוע הכוללת ציוד בסיסי בלבד, אשר תוכננה לספק את הצרכים החיוניים למשך שבעה ימים. הארגזים יכילו מצרכי מזון יסודיים לצד ציוד חיוני אחר, ומטרת החלוקה הישירה לתושבים על ידי הגורמים האמריקניים נועדה למנוע מצב שבו חמאס ישתלט על הסיוע וינצל אותו לטובת לוחמיו או כאמצעי לחץ על האוכלוסייה.
החשש בישראל
במערכת הביטחון קיימת מודעות לאתגר המרכזי שעומד בפני מבצע הסיוע ההומניטרי - האפשרות שאנשי חמאס ינסו להשתלט על הציוד, אם באמצעות הפרעה למהלך החלוקה עצמו או דרך גניבה מבתי התושבים לאחר החלוקה. זהו תרחיש שהתממש במקרים דומים במדינות אחרות הנתונות בסכסוך, כדוגמת תימן, שם ארגוני טרור השתלטו על סיוע הומניטרי שנועד לאזרחים.

עם זאת, ההערכה בישראל היא כי שיטת החלוקה הישירה תחת פיקוח הדוק, עשויה לצמצם משמעותית את יכולת ההשתלטות של חמאס על המשאבים. יתרה מכך, ישנה תקווה כי הצלחת המהלך תסייע בבידוד החמאס בקרב התושבים, שיראו כי הארגון שולט בה אינו מסוגל לספק את צרכיה הבסיסיים, בעוד גורמים חיצוניים עושים זאת.
ההתכתשות של הרמטכ"ל עם הדרג המדיני
בדיון ביטחוני מצומצם שהתקיים לפני כשלושה שבועות, הרמטכ"ל זמיר התבטא בחריפות בנושא הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, בוויכוח שכלל הגעה לטונים גבוהים שלו מול הדרג המדיני. "חיילי צה"ל לא יחלקו סיוע הומניטרי ברצועה. אני לא מוכן לשמוע על זה", טען הרמטכ"ל.

"חיילים יאבטחו את האזור ההומניטרי ויאפשרו לארגונים בינלאומיים לחלק מבלי שזה מגיע לחמאס - את זה נעשה, חיילים יחלקו אוכל לעזתים - את זה לא נעשה. סוף פסוק. אני לא אסכן חיילים כדי לחלק מים ולחם להמון מוסת ורעב", כך לפי הדברים שנאמרו בדיון. גורמים שנכחו בדיון מסרו כי הרמטכ"ל "קבע עובדה" ו"לא השאיר שום שיקול דעת לדרג המדיני" בסוגיה זו.