למרות הסכם הסחר – סין שומרת על "נשק יום הדין" מול ארה"ב

למרות הסכם "הפסקת האש" ל-90 יום שנחתם בין סין לארה"ב במלחמת הסחר והשמחה בסביבתו של טראמפ, נראה כי בייג'ינג לא מסכימה לוותר על הנשק האסטרטגי החזק ביותר שלה - השליטה בשוק המתכות הנדירות והמגנטים הקריטיים לתעשייה.

בשבוע שעבר, במסגרת הסכם הסחר שנחתם בז'נבה, סין התחייבה להשעות או להסיר את "האמצעים הלא-מכסיים" שהיא הטילה על ארה"ב מאז 2 באפריל. ואולם, יש לפי שעה בלבול רב בשאלה אם ההתחייבות הזו כוללת גם את הגבלות היצוא על שבעה מינרלים ומשאבי טבע נדירים ומוצרים קשורים, שהוטלו ב-4 באפריל כחלק מהתגובה הסינית למכסים ה"הדדיים" של הנשיא טראמפ.

מה המצב בפועל?

נציג הסחר האמריקני, ג'יימיסון גריר, ניסה להרגיע את החששות בנושא, ובראיון לפוקס ניוז הוא אישר כי סין הסכימה להסיר את הגבלות היצוא על מתכות נדירות כחלק מההפוגה. "כן, הסינים הסכימו להסיר את האמצעים האלה", אמר גריר. "אם הם לא יעשו את הדברים האלה, נחזור למצב אחר. אבל אני מצפה שהם יסירו אותם".

אלא שבשטח, אין כמעט סימנים לכך שסין מסירה את משטר בקרת היצוא החדש שלה. להיפך, לפי מומחים ואנשי תעשייה ששוחחו עם CNN, הרשויות הסיניות דווקא בכלל מחזקות את המהלך ואפילו מגבירות את הפיקוח.

מה בדיוק הוגבל?

הממשל הסיני הורה בתחילת אפריל על הגבלות יצוא של שש מתכות נדירות וכבדות המופקות באופן בלעדי בסין, וכן מגנטים מיוחדים העשויים ממתכות כאלה. המשמעות המעשית של ההגבלות היא שכל משלוח דורש אישור ממשלתי, מה שגורם לעיכובים של שבועות ארוכים ויותר בזמן שחברות מנסות להסתגל למשטר החדש.

מגנטים העשויים ממתכות נדירות אלה הם חלק חיוני בכמעט כל דבר, החל ממכשירים סלולריים חכמים, רכבים חשמליים ועד לנשק מתקדם כמו מטוסי קרב F-35 ומערכות טילים. אבל האספקה שלהם נשלטת לחלוטין על ידי סין, שאחראית על כ-61% מתפוקת הכרייה העולמית של מתכות נדירות, ועל כ-92% מתהליך העיבוד הגלובלי.

רישיונות חדשים, אך לא לכולם

לאחר שיחות ג'נבה, שבמסגרתן הושג הסכם הסחר הזמני ל-90 יום, משרד המסחר הסיני הסיר 28 חברות אמריקניות מרשימת בקרת היצוא לשימוש כפול והוציא 17 חברות אמריקניות אחרות מרשימה שחורה אחרת של סחר והשקעות. אולם, המשרד לא הזכיר שינויים כלשהם בבקרת היצוא על מינרלים ומגנטים נדירים.

במקום זאת, רשת CNN מדווחת כי רשויות סיניות השיקו מבצע נגד הברחות של מינרלים קריטיים. ב-12 במאי, היום שבו ארה"ב וסין הכריזו על הפחתת המכסים, מומחי רגולציית היצוא הסיניים כינסו פגישה עם רשויות ממחוזות עשירים במינרלים במטרה "למנוע זליגה בלתי חוקית של מינרלים אסטרטגיים" ו"לחזק את הפיקוח על כל חוליה בשרשרת הייצור והאספקה".

בינתיים, לאחר שבועות של עיכובים, סין החלה להנפיק היתרי יצוא למגנטים ממתכות נדירות – התפתחות שמומחים אומרים שמראה שמערכת הרישוי החדשה פועלת, ולא שיש הקלה בהגבלות.

שתי חברות סיניות המייצרות מגנטים ממתכות נדירות אמרו ל-CNN שהן קיבלו לאחרונה רישיונות ליצוא מוצרים המכילים דיספרוסיום וטרביום – אלמנטים שמוספים לעתים קרובות כדי ליצור עמידות חום גבוהה יותר במגנטים עם ביצועים גבוהים הנמצאים בשימוש נרחב בתעשיות הרכב, התעופה והביטחון. האישורים ניתנים תחת כלל של "אצווה אחת, רישיון אחד", מה שאומר שנדרש היתר חדש לכל משלוח ולא ניתן לעשות בו שימוש חוזר, לפי החברות.

המשמעות לתעשיית הביטחון

גרסלין בסקרן, מנהלת תכנית הביטחון למינרלים קריטיים במרכז ללימודים אסטרטגיים ובין-לאומיים (CSIS) אמרה שבמקום להסיר את בקרות היצוא על מתכות נדירות, סין הסירה 28 חברות אמריקאיות מרשימת בקרת היצוא שלה. המשמעות היא שחברות אלה, בעיקר בתחום התעופה והביטחון, כבר אינן מנועות מלגשת לחומרים דו-שימושיים מסין, והספקים הסיניים שלהן יכולים כעת להגיש בקשות לרישיונות יצוא עבור מגנטים ממתכות נדירות. אך נותר לראות אם בייג'ינג אכן תעניק בסופו של דבר רישיונות לחברות הביטחון האמריקאיות.

על פי הכללים החדשים, היצואנים חייבים לכלול מידע על משתמשי הקצה בבקשותיהם, שאישורן אורך עד 45 ימי עבודה. מומחי ביטחון מעריכים משרד הסחר הסיני צפוי להעלות בכוונה שאילתות רבות שיקשו על תוכניות הרכש של גורמי וחברות ביטחון אמריקניים.

כך, הלכה למעשה, תוכל סין "ללכת עם ולהרגיש בלי", כלומר להקל דה-יורה על הסחר בנושא עם ארה"ב על רקע הסכם הסחר שנחתם בין השתיים, אולם להקשות דה-פקטו על המשך היצוא. עוד עולה החשש כי במקרים רבים משך הזמן להנפקת רישיונות היצוא יחרוג מפרק הזמן של 90 יום שכולל ההסכם הנוכחי, אלא אם בסיומו ייחתם הסכם חדש.

"נשק גיאופוליטי"

במשך עשרות שנים, ארה"ב ומדינות אחרות היו תלויות באספקת המינרלים הנדירים של סין, שהם קשים, יקרים ומזהמים לסביבה, להפקה ועיבוד. הגברת בקרת היצוא מאז חודש אפריל רחוקה מלהיות הפעם הראשונה שבייג'ינג מנצלת את השליטה שלה בתעשייה. בשנת 2010, סין עצרה משלוחים של מתכות נדירות ליפן למשך כמעט חודשיים בגלל סכסוך טריטוריאלי. בסוף 2023, היא הטילה איסור על טכנולוגיות חילוץ והפרדה של מתכות נדירות.

בייג'ינג גם צמצמה את היצוא של מינרלים קריטיים אחרים שהם חיוניים לכלכלה ולשרשראות האספקה הגלובליות – כולל איסורים מוחלטים על משלוחים של גליום, גרמניום, אנטימון וחומרים "קשים במיוחד" לארה"ב.

"השליטה של סין במתכות נדירות, קובלט, גליום וכל החומרים הקריטיים האלה היא נשק גיאופוליטי שמעולם לא נמדד ונראה כמותו", אמר ג'יימס קנדי, נשיא חברת ייעוץ בתום המתכות הנדירות בסנט לואיס, מיזורי. "ובסופו של דבר, מה שזה עושה הוא, זה יוצר הרבה אי-ודאות. וזה כשלעצמו הוא נשק חזק".