המהפכה בבנגלדש: הצבא הפנה עורף – המנהיגה הקשוחה נשארה לבד ונמלטה

נמשכות המהומות בבנגלדש, גם אחרי המהפכה המפתיעה וסילוקה של המנהיגה הקשוחה שעמדה בראש המדינה ב-15 השנים האחרונות. גם ביומיים האחרונים נרשמו עשרות הרוגים במהומות במדינה. המוחים בהובלת ארגוני הסטודנטים ממשיכים להפעיל לחץ על השלטונות במדינה, הצליחו להביא לפיזור הפרלמנט – ומינו ראש ממשלת מעבר מטעמם.

סוכנות הידיעות רויטרס חושפת פרטים חדשים על מהלך ההדחה המפתיע של ראש הממשלה שיח' הסינה וזאד, ששלטה במדינה ביד רמה והפכה לאחת המנהיגות הקשוחות באזור. על פי הדיווח, ביום ראשון, ביממה שקדמה להדחה – נערכה ישיבה של בכירי מפקדי הצבא, בראשות הרמטכ"ל וואקר אוס-זמאן. בישיבה הזאת התקבלה ההחלטה: המפגינים מסלימים את המאבק – לא יתקבלו פקודות לפתוח באש נגדם, למרות שהם מפירים את העוצר ברחובות.

לאחר הפגישה הדרמטית הזאת הגיע הרמטכ"ל של בנגלדש למשרדה של וזאד – והודיע לה על ההחלטה. המשמעות של הדברים הייתה ברורה: לראשונה אחרי שנים של יציבות – לראש הממשלה אין עוד את התמיכה של הצבא, וחייה בסכנה. ביום שני הסלימו המהומות, ובתוך שעות אחדות, בעצתו של אוס-זמאן, קרוב משפחתה בקשר נישואים, נמלטה ראש הממשלה וזאד להודו באמצעות מסוק צבאי.

ההמונים ברחובות צהלו ושמחו למשמע החדשות המשמחות. הייתה תחושה קלה של אופוריה והיו מי שהאמינו שהמהומות ישככו. למרות זאת, מנהיגי הסטודנטים הודיעו: על הפרלמנט להתפזר בתוך כשעתיים – או שנסלים את העימותים. למחוקקים הבנגלים לא נותרו הרבה ברירות, והם עמדו באולטימטום שהוצב להם על ידי המפגינים הזועמים.

הצבא בבנגלדש הודיע מיד על הקמת ממשלת מעבר – צעד שזכה לתמיכה מארה"ב, שהבהירה כי היא "עוקבת מקרוב" אחר הנעשה במדינה. לפחות כמה מדינות החזירו באופן זמני את הסגלים הדיפלומטיים שלהם המוצבים בבירה דאקה, והודו, השכנה ממערב, הודיעה על סגירת מעברי הגבול ועצירת תנועת הרכבות בין המדינות.

 הישג נוסף שרשמו המפגינים הוא מינויו של חתן פרס נובל לשלום מוחמד יונוס לראש ממשלת המעבר. יונוס, פרופסור לכלכלה, זכה בפרס בשנת 2006 לאחר שהקים את בנק "גרמין" – שנועד למיגור העוני בבנגלדש ומעניק הלוואות זעירות לאזרחים במטרה לסייע להם לצאת ממעגל העוני תוך עידוד השקעות ויזמות.

המהומות בבנגלדש הציתו גם עימותים קשים על רקע דתי – עם רדיפה של הרוב המוסלמי את המיעוטים במדינה, ובעיקר את המיעוט ההינדי. על פי דיווחים שונים, לפחות עשרה מקדשים של ההינדו הוצתו באזור הבירה דאקה ומקומות נוספים במדינה. בנוסף, דווח על עימותים והצתות של אומנים ומפורסמים בני הדת ההינדית. יותר מ-90% מאוכלוסיית בנגלדש הם מוסלמים, ולדינמיקה של האירועים הללו עשויה להיות השפעה מכרעת על היחסים עם השכנה הגדולה הודו.

במסגרת המהומות ביממות האחרונות פורסם תיעוד קשה שבו נראה מלון יוקרתי בעיר ג'אשור במדינה עולה באש. על פי הדיווחים, המון זועם הצית אותו במסגרת המהומות, בין השאר כי הוא מזוהה עם שכבת העשירים במדינה. כתוצאה מהשרפה הקשה – 25 בני אדם נהרגו ויותר מ-100 נפצעו.

המחאות החלו בעקבות הגבלות ומיסוי שהטילה הממשלה בראשות הסינה על תחום המשרות הציבוריות במדינה - מה שגרם לזעם רב בקרב סטודנטים ופגע ביכולתם להשתלב בשוק העבודה במדינה. המחאות אומנם החלו בתור מחאות סטודנטיאליות, ונערכו באוניברסיטאות הגדולות במדינה, אך אחרי זמן לא רב הן הצליחו לסחוף עוד אזרחים רבים שאינם סטודנטים.

לפני כמה ימים ניכר שהמחאה שככה במעט, אולם בסוף השבוע היא התחדשה ביתר שאת: עשרות אלפים הפגינו ברחובות הבירה דאקה וגרמו לוונדליזם חמור. שלטים ותמונות של ראש הממשלה הסינה נהרסו, וביום שני נהרגו לא פחות מ-100 מפגינים - מה שרק הצית יותר את חמת זעמם של ההמונים.

בנגלדש היא מדינה מוסלמית ממזרח להודו, ונחשבת לאחת המדינות הצפופות ביותר. בשנת 2022 הייתה אוכלוסייתה בגודל של יותר מ-172 מיליון בני אדם. בין ישראל ובנגלדש לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים, ומשרד החוץ אוסר על ישראלים לבקר בה. וזאד נבחרה לתפקיד לראשונה בשנת 1996, וכיהנה עד 2001. היא נבחרה שוב בשנת 2009, וכיהנה ברצף עד היום.