מועצת זכויות האדם של האו"ם אימצה היום (שישי) החלטה להטיל אחריות על ישראל בגין פשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות ש"ייתכן ובוצעו במלחמה בעזה". 28 מדינות הצביעו בעד, 6 התנגדו ו-13 נמנעו. כמחאה, יצאה שגרירת ישראל מהמליאה. יש לציין כי ארגון הטרור חמאס לא מוזכר כלל בהחלטה, אלא רק ישראל.

בנוסף, המועצה קבעה כי התקרית שבה נהרגו 7 אנשי ארגון הסיוע WCK ברצועה - "עשויה להסתכם בפשע מלחמה". עוד קראה המועצה באו"ם להפקסת אש הומניטרית מיידית לצד שחרור החטופים, ולמנוע הזזת אוכלוסייה פלסטינית משטחה.

מי תמך בהחלטה ומי התנגד לה?

  • תמכו: אלג'יריה, בנגלדש, בלגיה , ברזיל, ברונדי, צ'ילה, סין, חוף השנהב, אריתריאה, פינלנד, גמביה, גאורגיה, גאנה, הונדורס, אינדונזיה, קזחסטן, כווית, קירגיזסטן, לוקסמבורג, מלזיה, המלדיביים, מרוקו, קטאר, סומליה, דרום אפריקה, סודאן, איחוד האמירויות, וייטנאם.
  • נמנעו: אלבניה, בנין, קמרון, קוסטה ריקה, הרפובליקה הדומיניקנית, צרפת, ליטא, הודו, יפן, מונטנגרו, הולנד ורומניה.
  • התנגדו: ארגנטינה, בולגריה, גרמניה, מאלאווי, פרגוואי, ארצות הברית.

מדובר בהחלטה הצהרתית בלבד, ונכון לשלב זה אין לה משמעות אופרטיבית. היא תהפוך משמעותית - אם היא תתקבל במועצת הביטחון של האו"ם. אולם, הפלסטינים עלולים לנצל אותה כדי לדרוש ממדינות העולם להטיל אמברגו נשק על ישראל.

שגרירת ישראל לאו"ם בג'נבה, מירב אילון שחר, אמרה לאחר ההחלטה: "המועצה הזו ורבים מחבריה עסוקים יומם וליל בגינוי מדינת ישראל ובהגנה על ארגון הטרור חמאס ועל כל מי שמבקש לפגוע בנו ולהרוס אותנו.
ההחלטות שהתקבלו היום הן כתם על המועצה לזכויות אדם ועל האו"ם בכללותו".

"בושה למועצה שמאמצת החלטה שלא מסוגלת אפילו להזכיר את חמאס, או את התקפות הטרור האכזריות שלו ב-7 באוקטובר", הוסיפה שחר. "מועצה שלא מגנה את הרצח האכזרי של יותר מ-1,200 מבני עמינו, חטיפה של 240 נשים, גברים, ילדים ותינוקות. מועצה שלא מגנה מעשי אונס, הטלת מום והתעללות מינית בנשים, נערות וגברים ישראלים בידי חמאס".

זהו צעד נוסף של האו"ם נגד ישראל בעקבות המלחמה בעזה. בחודש שעבר, קבוצה של 30 מומחים שמונו בידי מועצת זכויות האדם של הארגון קראה להטיל אמברגו נשק מיידי על ישראל. בהצהרה שפרסמה המועצה של האו"ם נכתב כי " "כל העברת נשק או תחמושת לישראל שייעשה בה שימוש בעזה עלולה להוות הפרה של החוק ההומניטארי הבין-לאומי".

מועצת הביטחון של האו"ם (ארכיון) (צילום: AP, חדשות)
מתי ההחלטה משמעותית? אם היא תתקבל במועצת הביטחון של האו"ם. ארכיון | צילום: AP, חדשות

בנוסף, נכתב בהצהרה כי על כל המדינות "להבטיח שהחוק הבין-לאומי יכובד בסכסוך מזוין בין הצדדים" כמתחייב באמנת ז'נבה משנת 1949. לפיכך, טוענת אותה ועדה שאנשיה מונו בידי האו"ם, כי "על המדינות להימנע מהעברת כל תחמושת או חלקים ממנה, אם הם צפויים, בהתבסס על העובדות או על דפוסי התנהגות מן העבר, לשמש כדי להפר את החוק הבין-לאומי".

במועצה לזכויות אדם חברות 47 מדינות על פי התפלגות גיאוגרפית. כיום חברות בה מלזיה, כווית, קטאר, אינדוניזיה, בנגלדש, אלג'יריה, דרום אפריקה, סומליה, קובה, ארה"ב, גרמניה, צרפת, הולנד, לוקסמבורג, בלגיה, רומניה, גאורגיה, בולגריה ומדינות נוספת. המדינות החברות במועצה נבחרות לקדנציה של 3 שנים, ורק לחברות המועצה יש זכות הצבעה ביחס להחלטות השונות המתקבלות במסגרתה.

המועצה הוקמה ב- 2006 בהחלטת עצרת האו"ם, והיא ידועה באפליה המובנית שבה נגד מדינת ישראל. כל שנה המועצה מאמצת לפחות 4 החלטות אנטי ישראליות, ועד כה אומצו בה 108 החלטות המגנות את ישראל, מתוך 300 החלטות נגד מדינות. הנושא הישראלי עולה בה באופן חסר פרופורציה ביחס לאזורי סכסוך אחרים בעולם, ובוודאי ביחס למדינות שהן ידועות כמפרות זכויות אדם כגון איראן, סוריה, תימן, קטאר ועוד. העיסוק בישראל גבר מאז ה-7 באוקטובר, על רקע המלחמה בעזה.