מנכ"ל "נתיב", אלון שוהם, עוכב ביום רביעי שעבר בשדה התעופה במוסקבה בדרך לישראל במשך זמן ממושך, והתבקש לענות על שאלות המאבטחים הרוסים. שוהם הגיע לרוסיה בשבוע שעבר לסדרת פגישות, ועם יציאתו מהמדינה, ביקש להחתים את הדרכון הדיפלומטי שלו - כמקובל. הרוסים, שהבחינו שעל דרכונו חתימות רבות מביקוריו באוקראינה, החלו לתשאל אותו על כך בנחרצות. שוהם הסביר פעם אחר פעם כי היה שם בתפקיד רשמי, ולאחר סדרת שאלות אפשרו לו לעלות אל המטוס.

מטוס "נוף הגליל" של אל על (צילום: מורן ויזל)
שוהם נדרש לרדת מהמטוס לצורך תשאול. מטוס אל על ארכיון | צילום: מורן ויזל

אלא ששם התקרית לא הסתיימה. אחרי שמטוס "אל על" כבר התנתק משרוול הנוסעים, נשמעה כריזה במטוס, שלפיה הטיסה תתעכב וזאת משום ש"אחד הנוסעים נדרש לתשאול נוסף". שוהם התבקש לחזור לתשאול, והמטוס כבר עשה את הדרך חזרה אל השרוול המחבר לאולם הנוסעים. בחלוף מספר דקות מורטות עצבים, הודיעו לו ש"אין צורך בתשאול נוסף", והסבירו כי מדובר באי הבנה. ביום ראשון האחרון, מספר ימים לאחר התקרית, שגרירות רוסיה בישראל אף התנצלה על שארע. ככל הנראה צפויה להיערך פגישת התנצלות עם שוהם והגורמים הרלוונטיים בישראל.

בירושלים לא בטוחים האם התקרית נועדה להעביר סוג של מסדר מדיני. שוהם היה למעשה אחד הקונסולים שסייע לאזרחים ישראלים לצאת מרוסיה וגם מאוקראינה, הוא יליד ברית המועצות ושימש בעברו כשגריר ישראל בבלארוס. לפיכך, בישראל חושדים שמאחורי התקרית ברוסיה עומד מסר אחר.

קרמלין מוסקבה2 (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
האירוע "אי ההבנה" כנראה נועד להעברת מסר. הקרמלין במוסקווה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock



ארגון "נתיב" הוקם בשנת 1952 ביוזמת ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, לשם שימור הקשר בין מדינת ישראל לבין היהודים בתפוצות וסייע לעלייתם מהמדינות שבהן פעל. בתחילת שנות התשעים הקים "נתיב" מרכזים ישראליים לתרבות, הפועלים בחסות הנציגויות הדיפלומטיות, ובהם מיזמים שונים בתחומי החינוך והתרבות.