מעל 50 מדינות ברחבי העולם הודיעו באופן ברור כי הן תומכות בתביעתה של דרום אפריקה נגד ישראל בהאג, כולן מאשימות את ישראל ברצח עם נגד הפלסטינים, עם דגש על פעולות צה"ל ברצועת עזה. רוב אותן מדינות הן מוסלמיות, אפריקניות או מדינות בדרום אמריקה שלישראל קשרים רעועים עמן, אך כעת מתגבש תיק נוסף נגד ישראל בבית הדין בהאג שיידון ב-23 בפברואר ובו ישתתפו אינדונזיה וסלובניה.
שתי המדינות אומרות כי הן יצטרפו להליכים המבקשים חוות דעת מייעצת על השליטה והמדיניות של ישראל בשטחים. למעשה, העצרת הכללית של האו"ם הצביעה בדצמבר 2022 בבקשה שבית הדין בהאג יוציא חוות דעת מייעצת אם המדיניות הישראלית נגד פלסטינים מפרה את החוק הבין-לאומי.
בעוד שההצטרפות של אינדונזיה - המדינה המוסלמית הגדולה בעולם מבחינת אוכלוסייה - אינה מפתיעה, סלובניה הופכת למדינה האירופית הראשונה שנוקטת בצעד אקטיבי נגד ישראל. זאת בזמן שאחרות ובראשן גרמניה תומכות בישראל או מעדיפות לשמור על שתיקה בכל הקשור להליכים נגד ישראל בבית הדין בהאג. בהקשר של תביעתה של דרום אפריקה נגד ישראל והטענה לרצח עם אמר השליח הסלובני בפרלמנט האירופי, מטיאז נמץ', כי לעולם יש "אחריות" לתמוך בתביעה כפי שאותו עולם בדיוק הגיב במקרה של אוקראינה נגד רוסיה. "מה שאנחנו עדים לו בעזה אינו אלא השמדת אומה על ידי כובש", הצהיר נמץ' ושאל: "כמה זמן ימשיכו אירופה והעולם לצפות במחיקה של אומה לנגד עינינו? כמה סבלנות צריך לאפוקליפסה, הפצצות של בתי חולים ומחנות פליטים?".
>> לא תמיד נחמדים: למה המדינה האירופית הזו כל הזמן נגדנו?
הרשויות בסלובניה טוענות כי מלחמתה של ישראל בעזה והגברת האלימות הישראלית בגדה המערבית היו הסיבות להחלטתה לקחת חלק בפעולה בפברואר. "זו קשת רחבה מאוד של הפרות לכאורה שבוצעו באזור במשך עשרות שנים ושהשלכותיהן הנוראיות נראות עד היום", אמרה שרת החוץ הסלובנית טניה פאיון במסיבת עיתונאים. "לאור האירועים האחרונים בעזה ובגדה המערבית, סלובניה, אחת המדינות היחידות באיחוד האירופי שנוקטות בצעד הזה, החליטה להשתתף באופן פעיל ולהציג את עמדותיה בהליכים אלו בפני בית הדין הבין-לאומי לצדק לאחר שהתבקשה לתת חוות דעת מייעצות".
הצעד האחרון של סלובניה עשוי להפתיע רבים, אך היחסים בינה לבין ישראל ראו לא מעט אירועים צורמים ורגעים מביכים במהלך השנים. למרות ששתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים רשמיים בשנת 1992, על קשריהן תמיד האפילו מטען היסטורי, עמדות אידיאולוגיות מנוגדות ומדי פעם טעויות פוליטיות-דיפלומטיות.
רוחות העבר של פירוק יוגוסלביה ממשיכים להטיל צללים על מדיניות החוץ של סלובניה. בניגוד לישראל, שמעולם לא הכירה במדינת יוגוסלביה הקומוניסטית, סלובניה מצאה את עצמה בגבולותיה במשך עשרות שנים. הקשר ההיסטורי הזה מעצב את השקפותיהם של מקבלי ההחלטות הסלובנים בנושאים כמו הגדרה עצמית וזכויות מיעוט, מה שמוביל לעתים קרובות לעמדות שונות בעניינים בין-לאומיים, כמו במקרה הפלסטיני. סלובניה, שעומדת בקנה אחד עם מרבית המדינות החברות האיחוד האירופי, תומכת בפתרון של שתי מדינות ומביעה דאגה מהתנחלויות ישראליות בשטחים הפלסטינים שאותם מכנה כבושים.
למרות המחלוקות האידאולוגיות הללו שיצרו מתחים בין המדינות במספר מקרים בעבר, לאורך השנים היחסים בין סלובניה וישראל היו לרוב חיוביים. משיתופי פעולה כלכליים וצבאיים לתמיכה בהסכמי אברהם ועד הצהרה בזכותה של ישראל להגן על עצמה עם תחילת המלחמה הנוכחית. בשנים האחרונות גם הפכה סלובניה ליעד מבוקש לתיירים ישראלים, שהולכים לטייל בין ההרים, האגמים והנופים הירוקים של המדינה. הצעד האחרון של סלובניה עלול להעמיד את היחסים בין המדינות במבחן חדש ולמצב אותה בתור המתנגדות הבולטות לישראל באירופה.