ב-25 השנים האחרונות הפך קלוב רדיו לאחד מערוצי השידור הפופולריים בהונגריה כולה. ככלי תקשורת עצמאי, לא היססו בתחנה לבקר את הממשלה. בשנה שעברה המצב השתנה ואישור השידור של התחנה נשלל. הממשלה החליטה לקחת את התדר והבעלים החליט להמשיך לשדר באינטרנט.

מיהלי הארדי, העורך הראשי של תחנת קלוב רדיו, אותה הוא מכנה "תחנת הרדיו הגדולה האחרונה ששרדה בהונגריה", טוען שהממשלה "לא אהבה" את העצמאות של קלוב רדיו - ואת העובדה שבתחנה הם אומרים את מה שהם מאמינים שנכון. לטענתו של הארדי, שידורי התחנה לא "השתלבו באחידות התעמולה שבממשלה רצו ליצור".

מחאה בהונגריה נגד החוק האוסר על "תעמולה הומוסקסואלית" (צילום: GERGELY BESENYEI / AFP, GettyImages)
מחאה בהונגריה נגד החוק שאוסר על "תעמולה הומוסקסואלית" | צילום: GERGELY BESENYEI / AFP, GettyImages

"גרתי 5 שנים בארץ, שם למדתי באוניברסיטה", סיפרה אסתר הרשקוביץ, מגישה ותיקה בתחנת הרדיו. אסתר סיפרה שלקחה את בעלה והילדים איתה להונגריה ותיארה איך לאט ובשקט הממסד ממדר את התקשורת העצמאית ש"הוגלתה" למחוזות האינטרנט, לאחר שנשלל ממנה תדר הרדיו המסורתי: "לא מדברים איתנו מהממשלה, אז מה שלמשל יש בגלי צה"ל - הראיונות עם השרים ועם הפוליטיקאים מכל הצדדים, את זה אין לנו".

עלייתו של אורבן

ב-1998 זכה ויקטור אורבן הפעם הראשונה בראשות הממשלה בהונגריה - אך ארבע שנים לאחר מכן, הפסיד. אחרי 8 שנים באופוזיציה עלה בידו להקים גוש מפלגות ימין וב-2010 זכה ומאז הוא פועל לשנות את כללי המשחק.

אורבן סימן את התקשורת הליברלית והביקורתית בתור הסיבה המרכזית לכשלונו. בכהונתו השנייה, כשלצידו רוב בלתי מוגבל, החליט לנצל את הכוח האדיר שניתן לו כדי להבטיח שלעולם לא יפסיד שוב בבחירות. אז, צעד צעד, בשיטת הסלאמי, יסודות המדינה החלו להשתנות.

שיטת הסלמי ההונגרית (צילום: N12)
אחד מאנשי התקשורת בהונגריה | צילום: N12

"אני חושב שהדבר הכי חשוב שעשו זה שהם הקימו מחדש את מועצת התקשורת", מספר העיתונאי החוקר זוכה פרס הפוליצר דניאל רניי פל, "הם שולטים ברדיו, בטלויזיה, באינטרנט ובכל כלי התקשורת". הארדי, העורך הראשי של קלוב רדיו, סיפק גם הוא פרטים על ה"השתלטות" על התקשורת - ומצייר תמונה מדאיגה על מינוי מקורבים ו"יס-מנים": "מועצת התקשורת אוישה בידי תומכי הממשלה בלבד. ברגע שמועצת התקשורת נתונה לשליטתם הישירה, הם יכולים לשלוט במה שקורה בתקשורת - לכן זה היה כל כך מסוכן לחופש הביטוי".

התקשורת ההונגרית מוצאת את עצמה בלחץ אדיר מצד הממשל, שלקח על עצמו סמכויות שעלולות להשפיע על היכולת של הערוצים להתקיים. לאחר הקמת מועצת התקשורת, הממשל החל לשלוט ישירות בפרסום בערוצים ובתשתיות, דבר שמשפיע על ההכנסות של אותם ערוצים ועל "עורק החיים" שלהם. לאחר מכן, בממשלה לקחו על עצמם את הסמכות להטיל קנסות ועונשים על הערוצים, שלהם נותר להחליט - להתיישר או לחדול מלהתקיים.

מבחינת הארדי התמונה ברורה כשמש, שכן הערוץ שבראשו הוא עומד, ספג את מלוא ההשלכות של מהלכי הממשלה. "הפסדנו כערוץ 90 אחוז מההכנסות שלנו בחצי שנה", שיתף והסביר כיצד גם החברות הפרטיות שפעם פרסמו אצלו "הבינו את המסר". "למרות שיש לנו מפעל של מרצדס ואאודי בהונגריה, הם לא מפרסמים בקלוב רדיו". לטענתו, הסיבה לכך היא בגלל שהחברות לא רוצות להסתבך עם הממשלה ו"לאבד" את כל הטבות המס שהן מקבלות. עוד חברה שכבר לא מפרסת לטענתו ב"קלוב רדיו" - טבע הישראלית.

שיטת הסלמי ההונגרית (צילום: N12)
עיתונאית "קלוב" | צילום: N12

ערכי משפחה מסורתיים

ממשלתו של ויקטור אורבן מקדמת במדינה ערכי משפחה "מסורתיים" וכלי תקשורת בהונגריה נקנסים במיליוני פורינטים על פרסום תכנים להט"ביים, אבל לא רק הם. חנויות הספרים מתבקשות גם הן "למנוע חשיפה" לתוכן "בעייתי" שכזה.

בחנות ספרים בבודפשט ניתן לראות ערימות של ספרים עטופים בניילון נצמד, ככה שלא ניתן יהיה לפתוח אותם בקלות. לטענת המוכרת, מדובר במהלך שנועד למנוע את "השחתת רוחם של הילדים באזור". כשהנושא נפתח לדיון עימה, מוכרת הספרים המבוגרת מתחילה להשוות את ההתנהלות לזוועות האפליה שליוו את אירופה במאה ה-20, ובראשם - השואה.

המשל ההונגרי

בשיחה עם עוזרו הקרוב של אורבן, זולטן קובאץ', שמייצג אותו בבית ובחוץ - עולה השאלה מה היא אותה דמוקרטיה לא ליברלית "נוסח הונגריה". דווקא הוא ממהר לאזכר את ישראל. "עבור הליברלים, האינדיבידואליזם נמצא במרכז, עבורנו - זו הקהילה", מספר קובאץ'.

כשעולה ההשוואה בין אורבן לנתניהו ולקשר החם ביניהם, קובאץ' ממהר להזכיר כי בהונגריה ניתן לגלות כי יש ראש ממשלה שהכריזמה שלו "גדולה מהמדינה עצמה". לטענתו, באותו אופן, או לפחות מנקודת מבטם של ההונגרים, נתניהו גם הוא ניחן באותה "כריזמה" מיוחדת. לטענת הארדי העורך של "קלוב רדיו", ההשוואה המתבקשת היא רק בתחום אחד - לטענתו גם נתניהו וגם אורבן מובלים על ידי תכונה אחת חשובה, השאיפה להישאר בשלטון "כמה שיותר זמן".

לא ליברלית ולא תחרותית

בשיחה עם פטר מרקי-זאי, פוליטיקאי שעמד בראש גוש "רק לא אורבן", גילינו שהדרך חזרה לשלטון עקלקלה יותר מאשר שהייתה בעבר. "למרות שהיו לנו את האמצעים הכלכליים, הותר לנו לתלות רק 2500 שלטים בכל המדינה", משתף מרקי-זאי ומציג כיצד ההשתלטות על התקשורת שיחקה בהפסד של הגוש בבחירות: "במשך ארבע שנים קיבלנו רק חמש דקות בערוצי התקשורת להביע את עמדנו הפוליטית - וזה היה ביום רביעי ב-8 בבוקר". לסיכום מרקי-זאי אומר כי אין דרך לנצח יותר בהונגריה וכי בעתיד הקרב יהיה רק על "מי זוכה במקום השני, תחת ממשלת אורבן".

הפרלמנט האירופי קבע ברוב קולות בדיוק לפני שנה שהונגריה כבר אינה דמוקרטיה, בין השאר בשל ההגבלות על התקשורת ועל חופש הביטוי. מבחינת עוזרו של אורבן, קובאץ', מדובר בבדיה של האיחוד. "עם כל הכבוד, כאן הייתה מגיעה לסיום שיחתנו, אם לא היינו דמוקרטיה - לא היינו מקיימים את השיחה הזאת עכשיו", טען וכינה את הגישה כלפי המדינה "אידיוטית".