אנחנו נחשפים בימים אלה לפרט מידע מדהים וקריטי שרק מספר מצומצם של בכירים בקהילת המודיעין האמריקנית הכירו: סין השלימה ניסויים מוצלחים בטיל חדש, היפר-סוני, לטווחים של אלפי קילומטרים. כך עולה ממסמכים סודיים ביותר שדלפו באחרונה לרשת. זהו טיל שיכול להתחמק ממערכות ההגנה האווירית של ארצות הברית – ובכך הרפובליקה העממית משפרת במהירות את יכולתה לתקוף אלפי קילומטרים מחופיה, תוך שהיא תמנע מארה"ב להתערב בסכסוכים בים סין, טייוואן, יפן וקוריאה.
על פי דוח סודי ביותר מ-28 בפברואר של מנהלת המודיעין המשולבת של ראשי המטות, צבא סין שיגר בהצלחה שלושה ימים קודם לכן טיל בליסטי חדש לטווח בינוני היפר-סוני ושמו Dongfeng-27, או בקיצור DF-27. לטיל יש טווח של 8,000 קילומטרים, כלומר הוא יכול לפגוע בכל מטרה במזרח או בדרום-מזרח אסיה ובחלקים נרחבים מהאוקיינוס השקט, כולל גואם. מעבר לטווח שלו, לטיל החדש יש יכולת "גלישה היפר-סונית", מה שאומר שניתן לתמרן אותו כדי שיתחמק מהגנת טילים. הטיל הזה הוגדר בידי אנשי המודיעין האמריקנים "רוצח נושאת המטוסים" – איום של ממש על הכוח הימי של ארה"ב.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
לראשונה – ארצות הברית מאבדת את היתרון הטכנולוגי
מיד נסביר מהו נשק היפר-סוני, או בעברית נשק שַׂגִּיא-קולי, אבל נחשפה כאן עובדה נוספת: לארצות הברית אין מספיק אמצעים להתגונן מפני טילים כאלה שפיתחה סין, והיא לראשונה בנקודת נחיתות טכנולוגית משמעותית במאבק על השליטה בטכנולוגיה, על ההשפעה ועל היכולת להוביל בשדה הקרב.
במלחמה הקרה פיתחה ארצות הברית יכולות א-סימטריות כדי לבטל את היתרון של ברית המועצות. עכשיו סין משתמשת באסטרטגיה הזו נגד אמריקה. במקום לעמוד מול האתגר שמציבה סין בפיתוח הטילים שלה, ארצות הברית ובעלות בריתה חייבות להעביר משאבים כדי לבטל את האיום החדש – ולחזק את יכולתן להגן על נכסיהן. הודות להדלפות, לפחות הציבור יודע כעת את היקף ההתקדמות של הרפובליקה העממית. אבל השלום באסיה תלוי בשמירה על האמינות של אמצעי ההרתעה, בראשות ארצות הברית.
מעט מאוד מדינות מחזיקות בטכנולוגיה הייחודית ה"היפר-סונית". יש שלושה סוגים של טילים היפר-סוניים, כאלה היכולים לטוס במהירות של מאך 6, פי שישה ממהירות הקול: אווירו-בליסטי, רכבי גלישה וטילי שיוט. מערכת אווירית-בליסטית היפר-סונית משוגרת מכלי טיס, מואצת למהירות היפר-קולית באמצעות רקטה ולאחר מכן עוקבת אחר מסלול בליסטי, כלומר ללא כוח. כלי הגלישה נפרד מהרקטה ו"גולש" במהירויות של לפחות מאך 5 לעבר מטרה. המערכת שבה השתמשו הכוחות הרוסיים כדי לתקוף את אוקראינה בחודש שעבר לראשונה, ה"קינזל", היא טיל אווירו-בליסטי.
נכנס לאטמוספרה ו"מדלג" במהירות עצומה: איך זה פועל?
רכב גלישה היפר-סוני משוגר על גבי רקטה לגובה רב ואז גולש למטרה שלו, מתמרן לאורך הדרך. רכבי גלישה היפר-סוניים כוללים את ה-DF-17 של סין, וה-Avangard של רוסיה. מומחים בארצות הברית כבר הביעו דאגה מכך שטכנולוגיית רכב הגלישה ההיפר-סוני של סין מתקדמת יותר מהמערכת האמריקנית. לכלי נשק היפר-סוניים יכולת תמרון גבוהה והם מסוגלים לשנות מסלול במהלך הטיסה. הם שונים מטילים בליסטיים, שיכולים לנוע גם במהירויות היפר-סוניות (כלומר מהיריות של לפחות מאך 5) אך יש להם מסלולים קבועים ויכולת תמרון מוגבלת. טילי שיוט היפר-סוניים מופעלים על ידי מנועים מהירים ונושמים אוויר. האצה רקטית לנקודת התנעת מנוע העל-מגח והגעה למהירות של פי 6 ממהירות הקול. כיבוי המנוע, צלילה תוך חליפה דרך כל שכבות האטמוספרה, ותמרון מדויק למטרה.
היכולת לשגר נשק בעל יכולת תמרון גבוהה במהירויות היפר-סוניות מעניקה לכל מדינה יתרון ניכר, מכיוון שנשק כזה יכול לחמוק כמעט מכל מערכת הגנה שבשימוש כיום. קיים קושי בגילוי ובחיזוי ההמשך של המסלול, המאפשרים את היירוט בהמשך: זמן ההתרעה קצר, והשטח המאוים נותר גדול יחסית. הטיל למעשה "מדלג" על פני שכבות האוויר בחדירה לאטמוספרה, לא ניתן לחזות את מסלול הטיל התוקף ונוסף על כך – עקב המעוף השטוח, המערכים הקרקעיים מתקשים לגלותו בזמן ולבצע תהליכי יירוט יעילים.
המרוץ החדש של מעצמות העולם – ולא רק שלהן
ארצות הברית, רוסיה וסין מפתחות כולן נשק היפר-סוני. מדינות נוספות עורכות מחקר על כלי נשק, בעוד אחרות העלו טענות לגבי בדיקת נשק היפר-סוני שעדיין לא ניתן לאמת. צבא ארצות הברית ביקש 3.8 מיליארד דולר לפיתוח נשק כזה לשנת הכספים 2022, ועוד 246.9 מיליון דולר בעבור מחקר הגנה היפר-סוני. רוב הנשק ההיפר-סוני של ארצות הברית עדיין בשלב הפיתוח או הניסוי, אך לפחות מערכת אחת צפויה להגיע לידי יכולת מבצעית מוקדמת השנה. כלי נשק היפר-סוניים של ארצות הברית חמושים בראשי נפץ קונבנציונליים.
רוסיה הפכה לאומה הראשונה שפרסה נשק היפר-קולי בלחימה, משגרת לפחות טיל אחד כזה נגד מטרה באוקראינה, לפי גורם צבאי מערבי. גורמים רשמיים בצבא רוסיה טענו ב-19 במרץ שהם ירו טילים היפר-סוניים בפעם הראשונה באוקראינה כדי לכוון למה שלדבריהם היה אתר אחסון נשק תת-קרקעי במערב המדינה. גורמים רשמיים ברוסיה אומרים כי הטיל ההיפר-סוני ששימש באוקראינה היה דגם ה"קינזל", ששוגר ממטוס צבאי. רוסיה מתהדרת גם בכך שיש לה רכב גלישה היפר-סוני, ה"אוונגרד", והיא מפתחת את ה"צירקון", טיל שיוט היפר-סוני המשוגר מספינה. דיווחים מצביעים על כך שה"אוונגרד" נושא ראש נפץ גרעיני, וכלי חדשות ברוסית טענו עוד כי הוא נפרס בשירות מאז דצמבר 2019.
גם קוריאה הצפונית בתמונה: ומה עם ישראל?
גורמי צבא ומודיעין אמריקניים אומרים שסין מחזיקה טילי שיוט היפר-סוניים ורכבי גלישה היפר-סוניים, וכי ייתכן שיהיה כעת בשימוש לפחות טיל אחד שמסוגל לשאת רכבי גלישה היפר-סוניים. גורמים אמריקניים אמרו כי בייג'ינג ערכה "מאות" בדיקות נשק היפר-סוני בין 2016 ל-2021, בעוד וושינגטון ערכה רק תשע בדיקות במהלך אותה תקופה.
גם קוריאה הצפונית נכנסה לתמונה ומנסה לפתח נשק כזה משל עצמה: קים ג'ונג און אמר כי טילים היפר-סוניים יגבירו מאוד את "הרתעת המלחמה" הגרעינית של ארצו, עמדה שלדעת מומחים רבים מסכנת את השכנה מדרום. אוסטרליה, הודו, צרפת, גרמניה ויפן מפתחות טכנולוגיית נשק היפר-סוני. כמו כן, איראן, ישראל וקוריאה הדרומית עשו את מה שתואר כ"מחקר יסודי" על נשק היפר-סוני. כן, גם ישראל על פי פרסומים זרים מעוניינת ביכולת להחזיק בנשק כזה – ובעיקר כיצד לגלות אותו וליירט אותו. עלויות הפיתוח עצומות, לא בטוח שישראל לא תצטרך כאן שותפה אסטרטגית שתישא עימה בעלויות.
"לא משנה מה האיום, אם אתה לא יכול לראות את זה, אתה לא יכול להתגונן מפניו", אמר גנרל ג'ון הייטן, לשעבר סגן יו"ר המטות המשולבים של ארצות הברית, לקהל בוושינגטון בינואר 2020. בהיותו מפקד הפיקוד האסטרטגי של ארצות הברית בשנת 2018, אמר הייטן: "אין לנו שום הגנה שיכולה לשלול את פריסת נשק כזה נגדנו [...] ההגנה שלנו היא יכולת הרתעה". מכ"מים יכולים לזהות נשק היפר-סוני, אבל השאלה הגדולה היא אם זה מספיק כדי לתת אזהרה נאותה מפני מתקפה. לכן שוקלים עכשיו בארצות הברית לבנות מערכת גילוי באמצעות מכ"ם, המבוססת על היכולת לזהות שיגורים של טילים היפר-סוניים מהחלל.
יירוט? בזמן הזה הטיל כבר עובר 20 ק"מ
הסיבה העיקרית שמדינות מפתחות את הנשק ההיפר-סוני היא שקשה להתגונן מפניהם בשל המהירות, יכולת התמרון ונתיב הטיסה שלהם. ארצות הברית מתחילה לפתח גישה מרובדת להגנה מפני נשק כזה, שכוללת קבוצת חיישנים בחלל ושיתוף פעולה הדוק עם בעלי ברית מרכזיים. גישה זו צפויה להיות יקרה מאוד ויידרשו שנים רבות ליישמה.
טילים היפר-סוניים עם ראשי נפץ קונבנציונליים שאינם גרעיניים, שימושיים בעיקר נגד מטרות בעלות ערך גבוה, כמו נושאת מטוסים. ליכולת להוציא מטרה כזו יכולה להיות השפעה ניכרת על התוצאה של המערכה, ועם זאת צריך לזכור שטילים היפר-סוניים הם יקרים, ולכן לא צפויים להיות מיוצרים בכמויות גדולות.
בטילים ההיפר-סוניים בולט במיוחד אחד שחשפה סין. פרויקט שאפתני שמכונה WZ-8, כטב"ם הנחשב לכלי הטיס ההיפר-סוני היחיד בעולם. ה-WZ-8 מצית מנועים רקטיים אחרי שהוטל ממטוס ומשייט במהירויות סביב מאך 7 בגבהים שמעל 80 אלף רגל. המהירות הגבוהה, פי שבעה ממהירות הקול, מאפשרת לו לחמוק מטילי הנ"מ הקיימים היום בעולם, והוא יכול לשאת ראש קרבי בעל חומר נפץ ולהפוך לכלי מתאבד על המטרה.
נושאות המטוסים נמצאות בלב הוויכוח בארצות הברית
מערכות היירוט המתקדמת Aegis של ארצות הברית צריכה שמונה עד עשר שניות כדי ליירט מטרה באוויר. זה לא הרבה זמן, אבל במשך הזמן הזה טילי ה"זרקון" הרוסיים כבר יעברו 20 קילומטרים – והטילים המיירטים לא עפים מהר מספיק כדי להדביק את הקצב.
המעבר של רוסיה לנשק היפר-סוני הוא ככל הנראה אמצעי להתמודד עם העליונות של ארה"ב בגודל, בטכנולוגיה ובמספר העצום של נושאות מטוסים שיש לצבא האמריקני. לרוסיה יש רק אחת כזו. בפנטגון מתנהל ויכוח בימים אלה אם נכון להמשיך לפתח נושאות מטוסים כרכיב מרכזי בהפעלת הכוח של הצי האמריקני.
גם איראן מנסה להתקדם לתחום ההיפר-סוני, על ידי הסבת גופי חדירה (ראשי קרב) בליסטיים מתמרנים לכאלו שנמצאים בשולי העולם ההיפר-סוני, אבל היא עוד רחוקה מכך באמת. מדובר בשוק גלובלי שנמצא בנקודת הזינוק שלו ולכן אי-הוודאות הגלומה בו גבוהה. כל העולם, ולא רק המעצמות, נכנס לתחום בתנופה רבה.