עוד משלוח של 400 מלט"ים תוקפים הועבר השבוע - מאיראן לרוסים שנלחמים באוקראינה. בימים האחרונים אנו עדים להתפתחות דו-קרב בין רוסיה לאוקראינה, שהמערב מספק לה מערכות מתקדמות. זהו עימות שהופך לשדה קרב עתידני שמשפיע מאירופה דרך המזרח התיכון - ועד לים סין. זו מערכה שמתנהלת בשלושה מישורים, והתוצאות שלה יהדהדו ברחבי העולם.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
המישור הראשון הוא תקיפה - מתקפה רוסית משולבת ומתוזמנת של טילי שיוט, מל"טים מתאבדים מסוג שאהד 136 איראניים וטילי קינז'ל "היפר-סוניים" רוסיים - כולם נורים מטווחים של אלף קילומטר מתוך מאמץ לתזמן אותם למעין מטח שיקשה על מערכות ההגנה האווירית ליירט את התוקפים. באחרונה החלו האוקראינים להפעיל מערכות נשק חדשות לתקיפת עומק ברוסיה, שיגור טילי שיוט STORM SHADOW בריטיים לכ-250 ק"מ ממטוסי קרב - שלפחות אחד מהם כבר הופל על ידי הרוסים.
השני הוא הגנה אווירית - מערכי ההגנ"א האוקראיניים, שכמעט כולם כבר מערביים חדישים, מתמודדים עם איום זה ברמת הצלחה מוגבלת. נראה שבניגוד להצהרות האוקראיניות הנלהבות, שמתארות חסימה כמעט הרמטית של שמיהם, מדובר בתיאור לא מאוד מדויק. שתי דוגמאות מהימים האחרונים ממחישות את הפער: סוללת פטריוט 3-PAC, המתקדמת ביותר כיום, נפגעה - ומאגר תחמושת אוקראיני, גדול במיוחד, הושמד בידי הרוסים.
למערכה הקינטית מצטרפת המערכה על התודעה - הרבה דיס-אינפורמציה והגזמות במדיה של שני הצדדים שמקשה על זיהוי מדויק של האירועים. חלק מהדיווחים מכוון לצדדים שלישיים כמו דעת הקהל ומשלמי המיסים במערב. אבל עוד גורמים עירניים עוקבים מסיקים מסקנות ולומדים תובנות מהמערכה בלב אירופה – האיראנים.
כפי שסיקרנו במגזין לפני חודש, רוסיה הפכה לאומה הראשונה שפרסה נשק היפר-קולי בלחימהגורמים רשמיים בצבא רוסיה טענו ב-19 במרץ שהם ירו טילים היפר-סוניים בפעם הראשונה באוקראינה כדי לכוון למה שלדבריהם היה אתר אחסון נשק תת-קרקעי במערב המדינה. גורמים רשמיים ברוסיה אומרים כי הטיל ההיפר-סוני ששימש באוקראינה היה דגם ה"קינזל", ששוגר ממטוס צבאי. רוסיה מתהדרת גם בכך שיש לה רכב גלישה היפר-סוני, ה"אוונגרד", והיא מפתחת את ה"צירקון", טיל שיוט היפר-סוני המשוגר מספינה. דיווחים מצביעים על כך שה"אוונגרד" נושא ראש נפץ גרעיני, וכלי חדשות ברוסית טענו עוד כי הוא נפרס בשירות מאז דצמבר 2019.
הדוח הסודי שהודלף חשף את הטיל שאי אפשר להפיל – ומטלטל את עולם המודיעין
האיום הקיומי ונקודת המפנה העולמית
המל"טים והטילים של המשטר האיראני מהווים איום משמעותי על מדינות המפרץ, על הכוחות האמריקניים במזרח התיכון ועל ישראל. תקיפות מל"טים איראניות, כפי שהדגימה המתקפה בספטמבר 2019 נגד מתקני ארמקו הסעודית, זעזעו את מנהיגי המזרח התיכון וחשפו את יכולות התקיפה המדויקת של טהראן לטווח ארוך. כוח המל"טים הגדול והצומח של המשטר, שיכול לשמש למשימות סיור או תקיפה, מהווה כעת איום קיומי - גם עבור ישראל.
למל"טים האיראניים שהועברו לרוסיה הייתה השפעה משמעותית על מלחמתה של מוסקווה נגד קייב. בתמונה הרחבה יותר, ההתקדמות בטכנולוגיית המל"טים יצרה נקודת ציון בלוחמה אווירית - הדומה לכניסתה של טיסה מאוישת לפני יותר ממאה שנה - שסיימה את הערבות לעליונות האווירית של ארה"ב.
צבא ארצות הברית, בראשות פיקוד המרכז האמריקני, מעלה הילוך בשיתוף פעולה הדוק יותר עם שותפים ובעלות ברית, ובמאמצים משופרים להתמודד עם צי המל"טים של איראן, יחד עם הטילים הבליסטיים וטילי השיוט שלה.
בספטמבר 2019, נחיל של מל"טים וטילי שיוט איראניים לקח זמנית מחצית מתפוקת הנפט הסעודית. ארבעה חודשים לאחר מכן, מטח טילים חיסל בסיס בעיראק, ופצע יותר מ-100 חיילים אמריקאים. בתחילת 2022, התקפת טילים ומזל"טים על איחוד האמירויות הערביות, שבוצעה בידי מורדים בתימן שנתמכו על ידי איראן, הרגה שלושה אזרחים. יחד, ההתקפות הדגישו מציאות מטרידה: ארה"ב ושותפיה נמצאות במרחק תקיפה איראנית מוצלחת אחת מאסון, וכתוצאה מכך נפגעים המונים, הרס של תשתיות חיוניות לכלכלה העולמית או שניהם.
איום שאף מדינה לא יכולה להכיל לבד
לנוכח האיום הגובר של איראן, בנות בריתה של אמריקה במזרח התיכון צריכות בדחיפות לשפר את ההגנה שלהן. לשלב את מערכות ההגנה האווירית שלהם ברשת אזורית רחבה שתפעל יחד – בגילוי ויירוט איומים. לקדם מהר את מערכת ההגנה האווירית שהחלה קורמת עור וגידים לפני שנתיים. בעבודה משותפת, יכולתה של כל מדינה להביס את ההתקפות האיראניות תשתפר בהשוואה למה שהיא יכולה להשיג בפעולה לבד.
זה מהלך מורכב שהופך קשה יותר בימים אלה בשל היריבות הפוליטיות של האזור, שמסכלות שוב ושוב את המאמצים לשיתוף פעולה רב-לאומי. לא סתם איראן מחדשת את קשריה עם סעודיה ומאותתת לאיחוד האמירויות שכדאי לה להתרחק מישראל. האתגר לא מגיע רק מצד איראן, אלא משלוחותיה בלבנון, תימן, עיראק וסוריה. כוח המכה ההתקפי שלהם הוא כעת איום של 360 מעלות, שאף מדינה אחת לא יכולה להתמודד עמו ביעילות לבדה.
זו גם הזדמנות עבור ישראל, בצל התרחבות היחסים הביטחוניים שלה עם שכנותיה הודות להסכמי אברהם, אך חשוב מכך - למעבר של ישראל לתחום האחריות של פיקוד מרכז ארה"ב. זה מאפשר לצה"ל לקיים אינטראקציה קבועה עם השותפים הערבים של אמריקה. עם יכולות ההגנה הרב-שכבתיות המתקדמות ביותר בעולם, התוספת של ישראל למאמצי ברית ההגנ"א האזורית חשוב ויכול לתרום רבות לכך.
פריצת הדרך במאבק - והמכשול הפוליטי
בשנתיים האחרונות חלה התקדמות חסרת תקדים בהרכבת קואליציה בלתי רשמית, הכוללת את ישראל ושש מדינות ערביות. קבוצה זו מכנסת פגישות קבועות לא רק של ראשי ההגנה, אלא גם ברמות פיקוד נמוכות יותר, מבצעיות ממש. חברי הקואליציה כבר חולקים מידע על איום אווירי עם מרכז המבצעים האווירי המשולב של פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) בקטאר, שמעביר אותו לשכנים בסיכון. שיתוף הפעולה הזה במערכת התרעה מוקדמת כלל-אזורית מייצג פריצת דרך אמיתית לאחר שנים של מאמצים.
הצעד הראשון הקריטי צריך להיות חיבור דיגיטלי של חיישני ההגנה האווירית והמכ"מים של כל מדינה למרכז המבצעים, שבו ניתן למזג זרמי נתונים מרובים לתמונת פעולה משותפת של המרחב האווירי של האזור.
על ידי השגת גישה לחיישנים הפרוסים בשטח של שכניהם, תמונת פעולה משותפת תגביר משמעותית את יכולת הגילוי בכל גזרה, תאפשר לו לסגור פערים בכיסוי המכ"ם שלו ולעקוב אחר מספר גדול יותר של איומים - מוקדם יותר, יותר במדויק ובמרחק גדול יותר מהטריטוריה שלו.
המכשול הגדול יותר נשאר פוליטי: מדינות חוששות ששיתוף נתונים יחשוף מידע רגיש על יכולות ופגיעויות שהשכנים עלולים לדלוף או לנצל לרעה. אבל המחויבות של CENTCOM לבדה אינה מספיקה. גם שותפים אמריקנים יצטרכו להיות משוכנעים שהנשיא ג'ו ביידן משקיע במלואו בפרויקט. בעידן שלאחר אפגניסטן, המסר שאמריקה עוזבת את המזרח התיכון . יש החושדים שהעניין של וושינגטון באינטגרציה הוא תחבולה כדי להקל על נסיגה נוספת. על ארה"ב מוטלת החובה להוכיח אחרת.