היום טובינגן שבדרום-מערב גרמניה היא עיירת סטודנטים קלסית. אך מאחורי הבתים הצבעוניים והברים השוקקים - מסתתר עבר קודר. באוניברסיטה המקומית פותחו ענפים מתורת הגזע, ומכאן יצאו פושעים נאצים בכירים שאחראים לרציחתם של יותר מ-700 אלף יהודים. בניגוד לנוהג של הדחקה והשתקה, בעיר יש קהילה דתית-נוצרית בת מאות אנשים שהחליטה להתעמת עם עברה האפל.

"אני מתביישת במשפחה שלי ובמה שהם עשו", מספרת אנה רגר, שהורי סביה היו נאצים והיום היא חברה בקהילה הנוצרית בעיר. "כל זמן שיש עדיין קורבנות של השואה, יש מה לעשות בנידון. אנחנו יכולים לדבר על זה וגם, כפי שאני עשיתי, לבקש מחילה".

בשנות ה-90 גילה ראש הקהילה הנוצרית בטובינגן שאביו היה חבר בוורמאכט. הוא הזדעזע ועודד את הקהילה, ובה מאות אנשים, ללכת בעקבותיו ולהתעמת עם העבר המושתק. "סבא רבא שלי היה המפלצת של גרפנהאוזן, המנהיג הראשי. הוא שנא את היהודים אז הוא היה אחראי לכך שבעיר שעמד בראשה לא יהיו יותר יהודים. הוא לא סיפר דבר בנוגע למה שעשה שם", מוסיפה אנה בכאב.

אנה רגר, הורי סביה היו נאצים (צילום: חדשות 12)
אנה רגר, הוריי סביה היו נאצים, "אני מתביישת" | צילום: חדשות 12

"סבא שלי היה ב'אס-אס' – ואני היחיד במשפחה שאכפת לו"

סבא של פרנק פייפר מעולם לא סיפר דבר על עברו, הוא טען שזה קשה לו מדי. על השואה דיברו רק ברדיו ובטלוויזיה, והנושא מעולם לא עלה בבית. אבל משהו בפרנק ניקר, תחושה קשה שיש משהו שהוא חייב לדעת ופשוט לא יודע. הוא יצר קשר עם הארכיון הגרמני וקיבל ארגז שבתוכו הררי ראיות מקוטלגים ביעילות, ובהם ההוכחה – סבו שירתו ב"אס-אס".

"סבא שלי, ארנסט המן, היה בגדוד הרביעי של גולגולת המוות בוואפן אס-אס", מספר פרנק. "אני יכול לומר בעזרת המחקר והאינטרנט שהתפקיד של היחידה שלו היה להיכנס לכפרים שבהם חיים יהודים, לפני שהצבא הגיע, ו'לנקות' את הכפרים. זו הייתה המשימה העיקרית שלו".

הוא מוסיף בדמעות: "זה שבר את ליבי. יכולתי לראות את שורשי האנטישמיות העמוקים שבחיי משפחתנו. עד היום אני היחיד במשפחתי שאכפת לו - זה מראה משהו על החברה הגרמנית. אני מסתייג מהעבר, אני מסתייג ממשפחתי".

 

פרנק פייפר, נכד של נאצים (צילום: חדשות 12)
פרנק פייפר, בתו התנדה ב"יד ושם", סבו היה ב"אס אס" | צילום: חדשות 12

בתו של פרנק, אנה סוזט, הקרויה סטי, שמעה את הסיפור המשפחתי יותר מפעם אחת. סטי היא דור שני לעיסוק בעבר הנאצי של המשפחה - היא דוברת עברית שוטפת, התנדבה בישראל בכפר השיקומי "עדי נגב – נחלת ערן" בדרום, ולאחר מכן התנדבה כמה חודשים ב"יד ושם". "זה תיקון עולם. אני יודעת על הסיפור של משפחתי, אני יודעת מה הם עשו, ומה שאני רוצה לעשות זה רק טוב. אני רוצה שיהיה דור חדש בגרמניה עם חברות עם ישראל, בלי אנטישמיות".

סטי חברה בכנסיית TOS בעיר, והיא פועלת יחד עם חבריה לכנסייה כדי להנציח את השואה במסגרת ארגון "מצעד החיים". כבר שנים שהם יוצאים למצעדים בכל העולם, נושאים דגלים וקוראים להילחם באנטישמיות. ב-16 במאי צפוי להתקיים מצעד גדול בירושלים, ויום אחר כך יתקיימו מצעדים נוספים בערים רבות אחרות בישראל.

"מה שהחל כיוזמה קטנה התרחב בינתיים ל-25 מדינות", הסביר יובסט ביטנר, מנהיג כנסיית TOS בטובינגן ויוזם מצעד החיים. "בהתחלה זה היה דבר חד-פעמי, ועם השנים היוזמה הזו הגיעה למאות אנשים ברחבי העולם".