בימים שבהם המדינה נקרעת סביב מאבקי הכוחות בין הרשויות תחת הממשלה החדשה, דוח מדד השחיתות העולמי לשנת 2022 (CPI), מציג דווקא שיפור במיקומה של ישראל - לעומת השנים האחרונות. בדוח שפורסם הבוקר (שלישי) קיבלה ישראל ציון 63 מתוך 100 וזינקה ב-5 מקומות מהשנה שעברה למקום ה-31. זאת לעומת ציון של 59 נקודות בלבד במדד 2021, שקירב אותנו לעבר ה"קו האדום" (50 נקודות), שמתחתיו נמצאות המדינות הנתפסות כמושחתות.
המדד, שנקבע על ידי ארגון השקיפות העולמי (TI), מפורסם משנת 1995 ונחשב לכלי הנפוץ בעולם בהערכת תפיסת היקפי השחיתות במגזר הציבורי במדינות השונות. פרסומו של המדד מאפשר לחברות וארגונים לקבל תמונת מצב לגבי עשיית עסקים עם מדינות בהתחשב בתפיסה של עד כמה הן מושחתות. בין היתר, נבחנים היבטים של שחיתות והמלחמה בה: מנגנוני אכיפה אפקטיביים והעמדה אפקטיבית לדין פלילי של אנשי ציבור מושחתים, שימוש במשרה הציבורית לתועלת אישית והגנה על חופש העיתונות במדינה.
זאת השנה הראשונה מאז 2016 שבה ישראל משפרת את מיקומה במדד, כשאז היא קיבלה ציון 64 ודורגה במקום ה-28. ב-2017 היה הציון 62, שהיה שווה מקום 32, ב-2018 נמשכה הירידה של ישראל עם ציון של 61 ומקום 34, ובשנים 2019 ו-2020 קיבלנו ציון 60 ודורגנו במקום ה-35. בשנת 2021, ירדה ישראל למקום הנמוך ביותר מאז שהחל המדד - 59 נקודות ומקום 36 מבין 180 המדינות שנמדדות.
ביחס למדינות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום ה-23 מבין 38 המדינות החברות בארגון - עלייה של 6 מקומות לעומת הירידה החדה בשנת 2021.
נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדימוס השופטת נילי ארד, שמכהנת כיו"ר עמותת שקיפות בין-לאומית בישראל שמפרסמת את המדד, התייחסה למיקומנו בשנה החולפת. ארד הדגישה כי "הטעם העיקרי לעלייתה של ישראל נובע מן ההתנהלות השלטונית בישראל במהלך שנת 2022 כדמוקרטיה ליברלית המקפידה על מערכת משפט חזקה ועצמאית, מקיום מערכות החקירה וההעמדה לדין בעבירות של שחיתות שלטונית, מאי תלות הייעוץ המשפטי ומההגנה על שומרי הסף ותקשורת חופשית".
המדינות המובילות בצמרת המדד הן דנמרק עם ציון 90 ושיפור של 2 נקודות משנת 2021. זאת השנה השלישית ברציפות שדנמרק במקום הראשון. אחריה ממוקמות ניו-זילנד ופינלנד עם הציון 87, ירידה של נקודה אחת לשתיהן ביחס לשנה שעברה.
בין המדינות שקיבלו ציונים גבוהים יותר מישראל בשנת 2022 ניתן למצוא את איחוד האמירויות וצ'ילה (ציון 67), אסטוניה (ציון 74) ואיי סיישל (ציון 70). בתחתית המדד נמצאת סומליה עם ציון 12, כשמעליה סוריה ודרום סודאן עם 13, לבנון עם 24, ומצרים עם 30.
לעומת 2021, במדד 2022 גרמניה ירדה מציון 80 ל-79, צרפת קיבלה נקודה אחת פחות (71), בריטניה קיבלה 5 נקודות פחות (73) - לפי הדוח, על רקע שלל הטלטלות הפוליטיות שחוותה - וארה"ב קיבלה 2 נקודות יותר, אך עדיין הציון שלה נמוך (69).
מדד 2022 ציין לטובה את המדינות ארמניה ואוזבקיסטן: "לשתיהן ציונים נמוכים, אולם הן מדביקות את כברת הדרך שעליהן לעשות בהתעוררות אזרחית שהובילה לשינוי בתפיסה לגבי חירויות ורפורמות כלכליות". מ-2017 ארמניה עלתה ב-14 נקודות, ואוזבקיסטן שיפרה את ציונה ב-11 נקודות.
איך השפיעה מלחמת רוסיה-אוקראינה
השנה מדד ה-CPI שם דגש על תפיסת השחיתות במצבי משבר ואיומים ביטחוניים לנוכח הפלישה הרוסית לאוקראינה. בארגון השקיפות העולמי הסבירו כי "אנו מוצאים קשר ישיר בין ירידה משמעותית בציוני המדד לבין הידרדרות השחיתות השלטונית במדינות שבהן מתקיימת פגיעה מהותית בזכויות אדם, בעצמאות הרשות השופטת והייעוץ המשפטי, בביקורת השיפוטית על התנהלות גורמי השלטון, ופגיעה במעמדם של שומרי הסף, לרבות רשויות החקירה וההעמדה לדין והתקשורת"
ביטוי מובהק לקשר הישיר שאותו מציינים בארגון השקיפות העולמי נמצא בציונים במדד 2022 לעומת מדד 2021 במדינות כמו רוסיה, שיורדת לציון 28 לעומת 29, וטורקיה שהידרדרה לציון נמוך של 36 לעומת 38. קטאר, שאירחה את המונדיאל ובשנים האחרונות נקשר שמה בפרשיות שחיתות על רקע בחירתה כמארחת וטענות לפגיעה בזכויות אדם בשטחה, הידרדרה כשקיבלה ציון 58 - הנמוך שקיבלה אי פעם.
המדד העולמי מדרג 180 מדינות ברחבי העולם ומעניק להן ציון המבטא את תפיסת השחיתות במגזר הציבורי בכל מדינה. בשונה מתופעות שחיתות הנסתרות מן העין, רמת השחיתות השלטונית ניתנת למדידה אובייקטיבית, כפי שהיא נתפסת על ידי מומחים במכוני מחקר עולמיים. המדד נסמך על 13 מקורות מידע המתקבלים מ-12 מכוני מחקר עצמאיים ובלתי תלויים בעלי מומחיות בתחומי המשילות, החברה האזרחית, הכלכלה ומנהל עסקים.