"יש לנו הכול - אבל אין לנו שום דבר": כשישראל סוערת מהכוונה לחולל בה מהפכה משפטית, שתשנה את פני הפרדת הרשויות כפי שאנחנו מכירים יצאו יוסי מזרחי ולי נעים לפולין ולהונגריה שעברו מהפכות דומות, לראות מה מתחולל אצלן ואיך זה נראה כמה שנים אחרי. בהונגריה זה קרה עם ויקטור אורבן לפני 13 שנים, בפולין עלתה בסוף 2015 לשלטון מפלגת "החוק והצדק" של ירוסלב קצ'ינסקי. בשתיהן הובילו המנהיגים את המהפכה משפטית שלהם. מה קרה לזכויות האדם? איך הושפעה הכלכלה? ומה קרה באמת לבית המשפט? והאם ישראל יכולה להגיע לשם?פרויקט מיוחד - "שקיעתה של הדמוקרטיה".

הפרק הראשון - המקרה של הונגריה

כחלק מתוכניותיו, אורבן עיצב מחדש את אזורי הבחירה במדינה, שהגדילו את כוחו הפוליטי בבחירות הבאות. הוא הוריד את גיל הפרישה של שופטים כדי להיפטר משופטים ותיקים - והקים בית משפט נוסף, מנהלי, שעוסק בסוגיות של מנהל ציבורי והוכפף לשליטתו המוחלטת. במקביל, טיפל בבית המשפט החוקתי, המקבילה ההונגרית לבג"ץ אצלנו.

בתהליך הדרגתי ומחושב ראש הממשלה ההונגרי אורבן הסיר את כל הבלמים על מנהיגותו וריכז בידיו כוח עצום. הקואליציה שלו העבירה חוקים נגד להט"בים, זרים, אפילו נגד הומלסים, וגם כאן מפלגת השלטון היא זו שבוחרת את השופטים. רבות מסמכויותיו של בית המשפט נשללו ממנו: השלטון הגדיל את מספר השופטים בבית המשפט החוקתי, ומינה אנשים שיוכלו לסמוך על תמיכתם. הפרלמנט האירופי לא נותר אדיש לשינויים ויצא השנה בהכרזה דרמטית: "הונגריה אינה דמוקרטיה עוד". 

נתניהו וראש ממשלת הונגריה אורבן (צילום: רויטרס)
כתב לשעבר בעיתון הונגרי: "לא יכלו להעביר ביקורת על נתניהו יותר מדי". אורבן ונתניהו, ארכיון | צילום: רויטרס

לאסלו ראבאש, שופט בדימוס לעניינים כלכליים הסביר: "נשיא בית המשפט העליון מעולם לא היה שופט בעצמו. הבעיה היא שהם כבר עשו מינויים פוליטיים, אנשים שאינם אפילו שופטים, שממוקמים בתפקידי מנהיגות. אז לדעתי הגענו למצב שראשי בית המשפט משפיעים כל הזמן על פסקי הדין של השופטים. ואם השופט לא יעשה את מה שהם מצפים ממנו הם יכולים לפגוע בו בכל עת".

"הונגריה היא לא דמוקרטיה אמיתית"

פיטר ספשהאזי כיהן כשופט עד 2018, והחליט לעזוב את כס השיפוט אחרי שגילה שפתחו מולו בהליך משמעתי בעקבות חיכוכים שהיו לו עם נשיא בית המשפט המקומי, חברו הקרוב של אורבן. "אני חושב שאי-תלותם של השופטים ושל בתי המשפט נפגעה אנושות", טען. "אפילו בית המשפט החוקתי לא יכול להציל את הזכויות הסוציאליות, את זכויות האדם, את הזכויות הפוליטיות של בני העם ההונגרי. הונגריה היא לא דמוקרטיה אמיתית".

פיטר גם הסביר כיצד החלטות שיפוטיות השתנו לטובת מקורבים של אורבן, שקנו בנקים במדינה על חשבון האזרחים. הוא תיאר כמה מהיר המדרון החלקלק מהזירה המשפטית למגרש הכלכלי: "המדינה רכשה מספר בנקים בעבור חבריו של אורבן. אחרי כן, בית המשפט העליון של הונגרי פסק נגד בעלי החוב, לטובתם של הבנקים.  פסקו יותר מדי לטובת החברה ולא לטובת האוטוקרטיה".

 הפגיעה בתקשורת החופשית

במקביל לשעבוד מערכת המשפט לפוליטיקאים, ממשל אורבן פעל בכל הכוח להחליש את התקשורת ולשלוט בשידור הציבורי. בעוד השופטים לרוב לא קיבלו הוראות ישירות, אבל הבינו מה מצופה מהם לכתוב בפסקי הדין, העורכים של הערוץ הציבורי קיבלו הנחיות ברורות מלמעלה.

אנדרש רוסטובני, כתב חדשות חוץ לשעבר בערוץ הממשלתי בהונגריה, סיפר כיצד אורבן פגע בתקשורת: "הממשלה נתנה הנחיות, לא באופן ישיר לכתבים, אלא לעורך הראשי. נאמר לך איזה תוכן לכלול ואיזה לא. נאמר לנו שאנחנו צריכים לדבוק בנרטיבים מסוימים, והנרטיבים הם תמיד אותם הנרטיבים שהממשלה רוצה שנפיץ.  כשניסיתי להיות יותר מאוזן הם היו משנים את כל הכתבה.

"לא יכלו להעביר ביקורת על נתניהו יותר מדי"

"תמיד היו משמיטים עובדות מסוימות, לא יכולנו להגיד שיש עלייה בכמות המהגרים שעוזבים את המדינה - היא יכולה רק לרדת", הוסיף הכתב לשעבר. אפשר להעביר ביקורת על גרמניה או צרפת, אבל לא על טורקיה, לא על ישראל. לא יכלו להעביר ביקורת על נתניהו יותר מדי".

למרות השכר הגבוה, אונרש החליט לעזוב לעיתון עצמאי, מחתרתי יחסית, אבל גם שם לא הכול מותר. לדבריו, גם בעיתון החדש לא הכול מותר. "למען האמת, אני קצת חושש אפילו לדבר איתכם, כי מי יודע, אולי נתניהו ירים טלפון לאורבן וישאל: 'מה זה? למה עיתונאי הונגרי אומר את זה לערוץ טלוויזיה ישראלי?'".

ויקטור אורבן (צילום: רויטרס)
הסיר את כל הבלמים על מנהיגותו וריכז בידיו כוח עצום. ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, ארכיון | צילום: רויטרס

אורבן הידק את האחיזה בכלי התקשורת ושינה את מפת העיתונות מקצה לקצה. התקשורת נמצאת כאן בפיקוח של ועדה ממשלתית שמוסמכת להתערב בתכנים, ובעלי הון המקורבים לשלטון השתלטו על אחוז ניכר מהעיתונים, תחנות הטלוויזיה והרדיו המקומיים. כך גם קולה של האופוזיציה מושתק. 

 העיתון היחיד שמבקר את השלטון

העיתון העצמאי "נפסבה" הוא אחד מכלי התקשורת הבודדים שנשארו ביקורתיים לשלטון, ומנסים במשאבים הדלים שלהם לעשות תחקירים על אישי ציבור ולחשוף עוולות. העורך הראשי, ארתור גובארט הגיע לכאן אחרי שהעיתון הקודם שבו עבד נסגר בפתאומיות בשנת 2016. "זה היה גוף העיתונאות החזק ביותר בהונגריה", טען הורבאת. "אנחנו חקרנו כמה סיפורים ופרסמנו חשיפות על מקרי שחיתות". 

לדברי הורבאת, בעיתון החדש הכתבות מתעסקות בעיקר במצב הכלכלה ההונגרית. "הם מעמידים פנים שהדעות האלה, שהעובדות האלה לא קיימות. כאן בהונגריה יש לנו מערכת מחוכמת מאוד ואכזרית מאוד. לא מאיימים פיזית על עיתונאים, הם פשוט קונים אותם אחד-אחד, את כל ערוצי התקשורת החשובים ביותר וממירים אותם לצד שלהם.

"זו נעשית מדינה אוטוקרטית במסווה של דמוקרטיה" טען הורבאת. "כי עדיין יש לנו בית נבחרים אף על פי שהם לא מחליטים שום דבר, יש לנו בית משפט חוקתי שבו יושבים רק מי שהם בעצמם מינו, השופטים שהם מינו, יש לנו הכול - ואין לנו שום דבר".

שקיעתה של דמוקרטיה (צילום: חדשות 12)
הפגיעה בתקשורת: בערוץ הציבורי בהונגריה קיבלו הנחיות ברורות מלמעלה | צילום: חדשות 12

הפגיעה באקדמיה

הפגיעה בדמוקרטיה הגיעה גם לאקדמיה, שנאלצה להתמודד לפתע עם מציאות חדשה. המרכז האקדמי הזה, האוניברסיטה המרכז אירופאית, הוקם על ידי המיליארדר היהודי ואיש השמאל, ג'ורג' סורוס. סורוס, המזוהה עם הצד הליברלי וההומניסטי של המפה הפוליטית, הוא שנוא נפשו של אורבן, שמנהל נגדו קמפיין ארוך שנים.

אורבן החליט לסגור את האוניברסיטה של סורוס. במוסדות לימוד אחרים במדינה הורה לסגור את התוכניות ללימודי מגדר לחלוטין. "כמעט 90 אחוז מהמוסדות הציבוריים להשכלה גבוהה הוסבו לקרנות ציבוריות שבפועל עומדים בראשן חברים לשעבר וחברים נוכחיים במשטר אורבן", טען אנדראש ל. פאפ, מומחה למשפט חוקתי.

הפגיעה בכלכלה

הכלכלה ההונגרית היא הכושלת באיחוד האירופי. המדינה מתמודדת עם מיתון וגירעון תקציבי גדול, האינפלציה דוהרת ועומדת על 25% מה שמשפיע במיוחד על מחירי המזון שזינקו בעשרות אחוזים במדד השחיתות העולמי - הונגריה ניצבת במקום ה-77 מתוך 180 מדינות, כשכל שכנותיה באירופה נמצאות הרחק מעליה.

כדי להחזיק את הראש מעל המים, אורבן זקוק לתקציבי העתק של האיחוד, שמסרב להעביר את הכסף כל עוד הונגריה ממשיכה להתרחק מהדמוקרטיה.  בכך למעשה האיחוד האירופי הפך לבלמים ולאיזונים היחידים שנשארו על השלטון כאן. פרופ' דורה ג'יורפי, כלכלנית פוליטית, שיתפה: "מאז 2010, יותר מ-600 אלף הונגרים עזבו את המדינה, לכן יש מחסור חמור בכוח עבודה בכלכלה. הם עזבו לטובת משכורת גבוהה יותר, וחלקם עזבו בשל היעדר דמוקרטיה".

הפרלמנט ההונגרי (צילום: רויטרס)
"הונגריה היא לא דמוקרטיה אמיתית", הפרלמנט ההונגרי | צילום: רויטרס

 הפגיעה בזכויות הלהט"ב

בשנתיים האחרונות הפרלמנט ההונגרי אישר שורה של חוקים שפוגעים בזכויות של קהילת הלהט"ב, ומחזירים את הקהילה שנים אחורה. החל מחוק שביטל את ההכרה בטרנסג'נדרים, איסור על חשיפת צעירים מתחת לגיל 18 לתכנים הומוסקסואליים שנכרך במתכוון בחוק שאוסר על פדופיליה, ואיסור על ייצוג להט"בי פומבי בכלי התקשורת במהלך שעות היום.

"יש פה בערך 3 ברים סך הכול שידידותיים לקהילה הגאה", סיפר דור שמתגורר בבודפשט. "אי אפשר לחיות בשלווה עם הנטייה המינית שלך". גם חברים של דור היו צריכים להתראיין, אך טען כי "הם מפחדים מהממשלה". דור גם התייחס למצב בישראל: "היתרון שלהם בתור הונגרים זה שהם חלק מהאיחוד האירופי, והם יכולים מחר ללכת לכל מדינה אחרת שבה זכויות הלהט"ב הן טיפה יותר טובות - לי אין את האפשרות הזו, שזה משהו שקצת מטריד אותי".

מתנגדי המהפכה המשפטית בישראל מרבים להשוות את מה שקורה כאן להונגריה, וטוענים לזהות כמעט מוחלטת בשלבי החקיקה הראשונים, בעוד שהתומכים בחקיקה של ממשלת נתניהו טוענים שאנחנו ממש לא שם. אפשר ליישב את הסתירה לכאורה הזו בשתי מילים - עדיין לא.

הפרק השני - המקרה של פולין

לפולין זה לא היה אמור לקרות. זו הייתה מדינה עם חוקה יציבה, שני בתי פרלמנט ונשיא שנבחר ישירות. אבל בסוף 2015 עלתה לשלטון מפלגת "החוק והצדק" של ירוסלב קצ'ינסקי, ומיד לאחר הבחירות החלה המהפכה המשפטית. בפולין של אחרי המהפכה בתי המשפט הוכנעו, הכלכלה קורסת, זכויות נשים ולהט"ב בנסיגה דרמטית והתקשורת החופשית ספגה פגיעה קשה.

"השלטון לא אוהב שופטים עם דעות אחרות משלו"

כדי להבין את חומרת הסיפור הפולני, רצוי להתחיל בבית המשפט המחוזי בוורשה ועם השופט איגור טוליה, שהפך לסמל המחאה כנגד ההשתלטות הפוליטית על מערכת המשפט. השופט הצעיר והאקטיביסט הפך לסדין אדום בעיני מפלגת השלטון. הוא הושעה מתפקידו לשנתיים בגין תירוץ זניח, וסביבו התפתחה מחאה.

שקיעתה של הדמוקרטיה - פולין
"השלטון לא אוהב שופטים עם דעות אחרות משלו"

"השלטון לא אוהב שופטים שיש להם דעות אחרות משלו", מספר טוליה. "אני לא מתלונן, אני נאבק. זה לא אני, אלא הנשיא לשעבר קצ'ינסקי שאומר כי בתי המשפט הם המבצר האחרון, המתרס האחרון שהוא חייב לכבוש כדי לממש את חזון המדינה שלו. אני מאמין שאם ניפגש כאן עוד שנתיים עוד אהיה שופט, אבל אם לא ניפגש כאן עוד שנתיים, זה סימן שאני בכלא וזה יהיה תום המאבק על שלטון החוק בפולין".

טוליה, שמודע למהפכה המשפטית בישראל, הוסיף: "אני חושב שקצ'ינסקי לא אוהב את הדמוקרטיה הליברלית והרעיונות שלו ושל שותפיו במערכת המשפט דומים מאוד לאלו של השר לוין. בכל העולם כבר מכירים את השר לוין. אני חושב שמגיני שלטון החוק בכל העולם עוקבים בתשומת לב אחר מה שקורה בישראל".

שקיעתה של הדמוקרטיה - פולין
הוועדה לבחירת שופטים בפולין הוחלפה בנציגים של פוליטיקאים

הצעד הראשון שעשה הממשל הפולני בדרך למהפכה המשפטית היה קמפיין שנאה מתזומר כלפי השופטים משכונת ז'וליבוז' - רחביה המקומית. "הושמעו דברי נאצה מאוד קיצוניים - ששופטים הם חברים בכתות, שהם גנבים", נזכרת מאוגוז'טה גרסדורף, נשיאת בית המשפט העליון של פולין בדימוס.

ואחרי ההשמצות, הגיע זמן ההשתלטות. הוועדה לבחירת שופטים הוחלפה בנציגים של פוליטיקאים, שר המשפטים הפך לתובע הכללי, כמה משופטי בית המשפט החוקתי -  הבג"ץ הפולני, אולצו לעזוב בטיעוני סרק ושיטת הוותק שונתה כך שלפתע ידידתו של ראש המפלגה קצ'ינסקי, הפכה לנשיאה החדשה.

היו בפולין מחאות, היה מאבק, אבל בסגנון פולני מאופק. בהמשך גם ועדת המשמעת על השופטים הפכה פוליטית, וזה סימן את הכנעתה הסופית של מערכת המשפט. מאז הרפורמה הציבור איבד אמון בבית המשפט החוקתי ומספר העתירות נגד המדינה ירד משמעותית.

הפגיעה בזכויות שאחרי המהפכה

חלק מהפולנים סברו בתחילה שהרפורמה בבית המשפט החוקתי בוורשה תישאר רק באולם הדיונים – אך הם גילו מהר מאוד את הקשר בין המהפכה המשפטית לבין זכויות בסיסיות. הצעד המרכזי הראשון היה כשהסייגים לאיסור הפלות בוטלו וכמעט כל ההפלות ברחבי המדינה הפכו ללא חוקיות.

הפעילה למען זכויות נשים ג'סטינה וידרינסקה היא אחת הראשונות שמשלמות את מחיר. לפני שנה וחצי נעצרה בחשד שהעבירה לאישה אחרת כדורים לביצוע הפלה. וכעת היא עומדת למשפט בעבירת סיוע להפלה, שעונשה עד שלוש שנות מאסר. "המשטרה באה אלי הביתה, ביקשה את הכדורים להפסקת הריון ועשתה חיפוש בבית. כל הסיפור כאן זה לא הפלה, אלא היחס לנשים במדינה הזאת, איך הפטריארכיה עובדת, איך החוק לא מגן עלינו. זה תיק מאוד פוליטי. אני באמת לא מתחרטת על כלום".

 

איגור טוליה, שופט בית המשפט המחוזי בורשה (צילום: חדשות 12)
השופט הפולני טוליה: "מגיני שלטון החוק בכל העולם עוקבים בתשומת לב אחר מה שקורה בישראל" | צילום: חדשות 12

לאחר האיסור על הפלות ופגיעה בזכויות הנשים, גם קהילת הלהט"ב הפכה ליעד - עשרות ערים החליטו על אזור נקי מסמלי הקהילה. היו מי שעתרו מיד לבית המשפט, אבל זה כבר לא יכול היה לסייע. שביתת נשים והפגנות ענק פרצו בוורשה והמשטרה, שנשלטת על ידי מפלגת השלטון, העלתה הילוך: "החלה אלימות מצד שוטרים. הם מכים אותנו ומשתמשים בגז מדמיע, הם מחזיקים אנשים בתוך אזור סגור, כך שבמשך שמונה שעות אי אפשר לעזוב, אפשר רק לעמוד. זה פשוט מפחיד כי הם יכולים לעשות מה שהם רוצים", סיפרה בכאב מרתה למפרט, פעילה למען זכויות נשים.

"השלטון לא רצה שום ביקורת"

במקביל להשתלטות הפוליטית על בית המשפט העליון ובית המשפט החוקתי, ממשלת פולין מנהלת הפיכה תקשורתית. הצעד הראשון היה השתלטות על תאגיד השידור הציבורי הפולני, ומיון עיתונאים - אלו שמתאימים לשלטון נשארו, כל השאר מצאו את הדרך החוצה. רגע אחרי שמפלגת הימין הקיצוני עלתה לשלטון, החל גל פיטורים של עיתונאים בשידור הציבורי על רקע אידאולוגי.

ירוסלב קצ'ינסקי, בכיר מפלגת ה-PIS בפולין (צילום: ap)
טוליה: "הרעיונות של הנשיא לשעבר קצ'ינסקי דומים מאוד לאלה של השר לוין" | צילום: ap

"הם אמרו שאני מבין את המציאות בצורה שגויה. אני עיתונאי, אני לא רוצה להיות התועמלן שלכם", מסביר פיוטר משלק, כתב לשעבר בתאגיד השידור הפולני. "הם לא רצו שום ביקורת. זה בלתי אפשרי כיום להתבטא נגד הממשלה, נגד המפלגה השולטת, נגד האדם החשוב ביותר בפולין. יותר מ-300 עיתונאים פוטרו אחרי שהם עלו לשלטון".

כדי להשלים את ההשתלטות על התקשורת, הממשלה רכשה בעצמה מאות כלי תקשורת ברחבי פולין, ודאגה למרר את חייהם של העיתונים הפרטיים והביקורתיים. "העורך הראשי שלנו פרסם בערב הבחירות מאמר מערכת שהכותרת שלו הייתה 'הדמוקרטיה בסכנה'. הוא קיבל ביקורת קשה על כך - אנשים אמרו שזו הגזמה, שזו מדיניות המונעת מפחד. כמה חודשים לאחר מכן התברר שהוא צדק. אנחנו עובדים בסביבה עוינת, אבל אנחנו מאמינים שבימים אלה אתה חייב לבצע את עבודתך כעיתונאי. ואם נפסיק - זה נגמר, אנחנו נאבד את המדינה", הסביר ברטוש וילינסקי, סגן עורך העיתון "גאזטה ויבורצ'ה" בפולין.

"ללא מערכת משפט בלתי תלויה אי אפשר לקיים כלכלה מתפקדת"

פרופסור בלסרוביץ' עוקב מאז המהפכה המשפטית בפולין אחר כל שינוי בכלכלה הפולנית. מסקנתו ברורה – הכלכלה הפולנית בצניחה. האיחוד האירופי מעכב 35 מיליארד אירו מהסיוע לפולין בגלל המהפכה המשפטית. ואלו הנתונים מהשטח – שער הזלוטי ירד ב-3 השנים האחרונות ב-11%, פולין ממוקמת במקום 42 במדד השחיתות העולמי מתוף 174 מדינות ומדד המחירים לצרכן המריא ל-17% - פי שניים מהאיחוד האירופי.

"ללא מערכת משפט בלתי תלויה שכוללת לא רק שופטים אלא גם תובעים, אי אפשר לקיים כלכלה מתפקדת ואתה לא יכול לקבל דמוקרטיה מתפקדת. אין לזה סוף שמח. אז או שיש להם מחסור במצפון או מחסור בידע", מסביר בלסרוביץ'.

בפולין הכול החל לפני שש שנים בלבד, ומאז מפלגת השלטון השתלטה על מערכת המשפט, פגעה בעצמאות התקשורת ודרדרה את הכלכלה. עד שהפולנים הבינו את משמעות הצעדים כבר היה מאוחר מדי. "הישארו עקביים. אל תפסיקו אחרי פעם אחת. תמשיכו למחות ולארגן הפגנות עד שתנצחו", אומר בלסרוביץ' לישראלים.