הסלמה נוספת במתיחות בין רוסיה ומדינות מערב אירופה: שר ההגנה האיטלקי האשים אתמול (שני) את קבוצת וגנר באחריות לשליחת מאות אלפי מהגרים ממדינות צפון אפריקה לעבר חופי איטליה. "אני חושב שכעת ניתן לומר בבטחה שהגידול האקספוננציאלי בתופעת ההגירה מחופי אפריקה היא, במידה לא מבוטלת, חלק מאסטרטגיה ברורה של לוחמה היברידית שקבוצת וגנר מיישמת, תוך שימוש ביכולות שלה בכמה מדינות אפריקניות", אמר שר ההגנה גידו קרוסטו.
מזה שנים רבות מואשמת החברה הצבאית הפרטית של האוליגרך יבגני פריגוז'ין, הנחשב מקורב מאוד לפוטין, בפעילות פלילית ובלתי חוקית במדינות שונות באפריקה. בין היתר האשימו מדינות המערב את אנשי וגנר בניצול וסחר בבני אדם בכמה מדינות אפריקניות, כולל לוב, מאלי, סודאן, הרפובליקה המרכז אפריקנית ועוד. כידוע, קבוצת וגנר היא גם הכוח העומד בחזית הלחימה הרוסית במזרח אוקראינה בכלל ובעיר באחמוט בפרט.
"דיווחים מודיעיניים מצביעים על כך שכמעט 700,000 מהגרים נמצאים בלוב וממתינים להזדמנות לצאת דרך הים התיכון לכיוון איטליה", אמר השבוע מחוקק ממפלגת הימין פראטלי די איטליה, מפלגתה של ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני. באו"ם לא מכירים את המספרים האלה, אבל טומאסו פוטי מתעקש. הוא אמר לערוץ הטלוויזיה Tgcom24 שהשירותים החשאיים האיטלקיים העריכו כי 685,000 מהגרים בלוב, רבים מהם נמצאים במחנות מעצר, ממתינים להפליג בים התיכון בסירות מבריחים רעועות".
בהודעה קולית בערוץ הטלגרם שלו, הגיב פריגוז'ין על ההאשמות שהופנו כלפיו באיטליה: "אין לנו מושג מה קורה עם משבר המהגרים, אנחנו לא עוסקים בזה". לאחר מכן הוא שיגר גסויות בתיאור של שר ההנה האיטלקי קרוסטו, ודרבן אותו שישים לב לארצו שלו. פרוגוז'ין אמר בסגנונו גס הרוח: "חזיר מסורס שמדבר חרא". קרוסטו הוא אחת הדמויות הבכירות במפלגת הימין וממשלת הימין של ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני. הוא קרא לבעלות הברית בנאט"ו לסייע לאיטליה להתמודד עם העלייה במספר המהגרים שמגיעים לחופי איטליה.
"הברית האטלנטית מתחזקת כשהיא מתמודדת עם בעיות הנובעות מבחירות קולקטיביות משותפות, אבל היא מסתכנת בסדק אם המדינות החשופות ביותר לנקמה מסוגים שונים - יישארו לבד", הזהיר שר ההגנה האיטלקי. הערות דומות הגיעו גם משר החוץ האיטלקי אנטוניו טג'אני, שאמר במהלך הביקור בישראל שהוא מודאג מכמות המהגרים שהגיעו מהאזורים "שנשלטים על ידי קבוצת וגנר".
בבוקר יום ראשון השבוע דווח על 30 מהגרים שנעדרו במסלול הזה ועוד 17 שחולצו במרחק 180 ק"מ מחופי לוב, לאחר שסירתם התהפכה ספינה מסחרית התהפכה כשהמהגרים ניסו לעלות עליה. על פי הדיווחים ספינות שהיו באזור הגיעו לנסות לסייע במאמצי ההצלה רק אחרי שעות של קריאות לעזרה בקשר. משמר החופים האיטלקי הדגיש כי ההתהפכות ארעה מחוץ לאזור האחריות לחיפוש והצלה של איטליה. הדיווחים על האסון ועל 47 מהגרים בצרה, הגיעו כבר ביום שבת בערב.
במשמר החופים האיטלקי סיפרו ששלטונות לוב מסירים אחריות וטוענים שהם סובלים מ"חוסר זמינות של נכסים ימיים". הרשויות בלוב הן אלו שיצרו את הקשר הראשון עם מרכז התיאום והסיוע הימי, שבסיסו ברומא, כששלחו הודעה בעזרת אמצעי לוויין על מצב החירום לכל הספינות באזור. הספינה המסחרית שקלטה את 17 הניצולים יצאה לכיוון איטליה אך עצרה תחילה במלטה כדי להוריד שני אנשים שלא היו מצליחים לשרוד בלי טיפול רפואי דחוף.
מלוני, שהבטיחה בקמפיין הבחירות שלה קו קשוח יותר מול גלי ההגירה, מקווה שבפגישת האיחוד האירופי עוד החודש היא תצליח לגייס מנהיגים נוספים במדינות הגוש שיסייעו לה במדיניות ובניהול הפעולות של ביחס למהגרים ומבקשי המקלט שמגיעים למדינות אירופה על שפת הים התיכון, כולל יוון, קפריסין, מלטה, ספרד ואיטליה. "אירופה לא יכולה לעצום עיניים", אמר חבר מפלגתה, פוטי. ממשלתה של מלוני דחתה את הביקורת לפיה היה צריך לשלוח ספינות של משמר החופים האיטלקי כדי לחלץ את יושבי הסירה לאחר שכלי השיט זוהה לראשונה רחוק יותר מהחוף.
כ-105,000 מהגרים הגיעו לאיטליה דרך הים ב-2022. מתחילת השנה הנוכחית ועד 10 במרץ הגיעו לאיטליה כ-17,600, כולל אלפים שירדו בנמלי איטליה בימים האחרונים. זה בערך פי שלושה ממספר המהגרים שהגיעו לאיטליה באותו פרק הזמן בכל אחת מהשנתיים הקודמות, כנראה בגלל מגפת הקורונה.
בשבוע שעבר מתו 79 מהגרים בים אחרי שסירת העץ שבה שטו מטורקיה נתקלה בסלעים בזמן סערה מול חוף חבל קלבריה הדרומי, באצבע חצי האי האיטלקי. 80 מהגרים ניצלו באסון הזה, ועדיין לא ברור כמה נעדרים יש מהאסון הזה, אבל איש כבר לא מצפה למצוא אותם בחיים. במשך שנים, איטליה ניסתה בהצלחה מוגבלת לגרום ללוב לעצור את יציאת הסירות הבלתי ראויות לשיט בלב ים או את סירות הגומי של מבריחי אנשים לעבר חופי איטליה. ממשלות איטליה גם הכשירו וציידו לאורך השנים את משמר החופים הלובי, אבל השנה – נראה כי מספר האנשים שמחפשים עתיד באירופה - הולך וגדל.