יותר מעשרה חודשים לתחילת המלחמה באוקראינה – ובמוסקווה שוב מציבים לקייב אולטימטום. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר אתמול (שני) כי אוקראינה "חייבת" לקיים את דרישותיה של רוסיה, אחרת, לדבריו, "היא תהיה נתונה להחלטות הצבא".

"דרישותינו לפירוז ודה-נאציפיקציה של השטחים הנתונים לשליטתנו, השמדת האיומים על ביטחונה של רוסיה, כולל בשטחים החדשים, ידועים היטב לאויב", אמר לברוב. "הנקודה ברורה ופשוטה: קיימו אותם למען טובתכם האישית. אחרת, הדבר יהיה נתון להחלטת הצבא הרוסי".

האיום של שר החוץ הרוסי מגיע לאחר חודשים ארוכים שבהם לא השמיעו דברים כאלה בקרמלין, ודווקא על רקע קריאות ודברים של הנשיא פוטין כי ברצונו להביא לסיום המלחמה ולהיכנס למשא ומתן עם אוקראינה. בסוף השבוע אמר פוטין כי רוסיה "מוכנה להיכנס למשא ומתן, אך אוקראינה מסרבת".

שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב (צילום: AP)
צילום: AP

בתקופה האחרונה חידשו בכירי ההנהגה הרוסית את קריאותיהם נגד המערב, כשפוטין אמר שבכוונתו "לקרוע את רוסיה לגזרים", ולברוב אמר כי המערב "מנסה להשמיד את רוסיה". קשה לראות כיצד מישהו בקייב מתכוון להישמע ברצינות לאיומים החדשים ממוסקווה, בזמן שהצבא האוקראיני ממשיך להתקדם בשדה הקרב – והצבא הרוסי מפציץ באופן כמעט יום-יומי ערים רבות ברחבי אוקראינה.

שר החוץ של אוקראינה דמיטרו קולבה אמר אתמול לסוכנות הידיעות AP כי אוקראינה נערכת לקיים פסגת שלום בפברואר, במקביל לציון שנה לתחילת המלחמה. הוא אמר כי האו"ם בראשות המזכ"ל אנטוניו גוטרש, עשוי להיות המתווך הטוב ביותר. בתשובה לשאלה אם גם רוסיה תוזמן, קולבה אמר כי היא קודם כל צריכה להסכים לעמוד לדין על פשעי המלחמה שביצעה.

אוקראינה מופגזת (צילום: ללא, רויטרס)
צילום: ללא, רויטרס
המלחמה באוקראינה (צילום: רויטרס)
המלחמה באוקראינה | צילום: רויטרס

ההערכה העיקרית במערב היא כי המלחמה באוקראינה אינה עומדת בפני סיום בזמן הקרוב, והיא צפויה להימשך לעומק שנת 2023. למרות הקריאות למשא ומתן ועצירת המלחמה, עמדותיהן של קייב ומוסקווה בנוגע לתנאים לסיום הלחימה רחוקות מאוד, ובקייב מתעקשים להמשיך ולהילחם עד לשחרור כל השטחים שכבשה רוסיה מאז הפלישה ב-24 בפברואר, ואף לשחרור חצי האי קרים "שיושג באמצעות שילוב של כוח ודיפלומטיה".

למרות ביקורו של זלנסקי בוושינגטון בשבוע שעבר, באוקראינה עדיין מביעים דאגה כי המערב עלול לכפות עליהם לסיים את המלחמה עם רוסיה כעת, תוך פגיעה קשה בהמשך התמיכה במלחמה. בשל כך, גוברת ההערכה בקרב מומחים לא מעטים כי אוקראינה נערכת בזמן הקרוב למתקפת נגד חדשה – במטרה לשחרר שטחים נוספים מידי הכיבוש הרוסי, וכדי לשכנע גורמים שונים במערב כי עדיין ביכולתה להשיג יעדים רבים באמצעות לחימה.

התקדמות חשובה בלוגנסק? צבא אוקראינה בדרך לכיבוש יעד מפתח

בימים האחרונים גוברת האופטימיות בקייב וברחבי אוקראינה לקראת אפשרות של התקדמות בלחימה במחוז לוגנסק, בצפון-מזרח אוקראינה. בימים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקדמות של צבא אוקראינה לקראת כיבוש של העיר קרמינה, שנחשבת לנקודה קריטית בהמשך הקרבות באזור. על פי חלק מהדיווחים, צבא אוקראינה כבר מנהל קרבות בפאתי העיר.

"המצב שם מאוד קשה", אמר אתמול הנשיא וולודימיר זלנסקי. לדבריו, קרמינה ומקומות נוספים באזור דונבאס חווים לחימה אינטנסיבית מאוד בימים האחרונים. "הכובשים משתמשים בכל המשאבים הזמינים להם – ואלו משאבים משמעותיים – כדי לנסות ולהדוף את ההתקדמות שלנו".

חרסון, אוקראינה (צילום: רויטרס)
חרסון, אוקראינה | צילום: רויטרס

המערכה לכיבוש קרמינה והאזורים הסמוכים לה החלה במקביל לנפילת העיר לימן לידי הצבא האוקראיני בתחילת חודש אוקטובר. בין היתר פועלים האוקראינים לכבוש גם את הערים הסמוכות סבטובו וסטרובלסק.  כיבוש שלוש הערים הללו צפויה לנפץ את קו ההגנה הרוסי באזור, לקרב את הכוחות האוקראינים לעבר הגבול עם רוסיה – ולאפשר להם נקודת זינוק חשובה לעבר כיבוש ערי התעשייה הגדולות סברודונייצק ולישנסק הנמצאות מדרום, שנכבשו על ידי הרוסים בתחילת חודש יולי.

בתקופה האחרונה דווח כי הרוסים הניחו עמדות ביצורים רבות וחיזקו מאוד את קווי ההגנה שלהם במחוז לוגנסק בכלל, ובפרט באותן ערים שכעת מתקרבות לנפילה לידי האוקראינים. כיבושים נרחבים במחוז לוגנסק עשויים להשפיע ישירות על כל המתרחש בחזית הלחימה בדונבאס, כולל הקרבות האינטנסיביים המתנהלים דרומה משם, בעיר באחמוט ובערים הסמוכות לה במחוז דונייצק.

קו הביצורים של קבוצת ואגנר במחוז לוגנסק, אוקראינה
קו הביצורים של קבוצת ואגנר במחוז לוגנסק, אוקראינה
חיילים בצבא אוקראינה נלחמים במחוז דונייצק (צילום: AP)
חיילים בצבא אוקראינה נלחמים במחוז דונייצק | צילום: AP

יחד עם זאת, עדיין קיימת הערכה כי האזור הבא שבו תתקוף אוקראינה את הרוסים באופן נרחב הוא דווקא במחוז זפוריז'יה. בהתאם לכך, האפשרות היא כי צבא אוקראינה ינסה להתקדם לכיוון דרום, לעבר ים אזוב, ואז "לחתוך" את אזור השליטה הרוסית ולנתק את הכוחות הרוסיים הגדולים המוצבים ממערב לשם. באמצעות כך יוכלו האוקראינים להתקרב עוד יותר גם לעבר הנתיב היבשתי לחצי האי קרים.