משנה כיוון? נשיא רוסיה ולדימיר פוטין סיפק אתמול (חמישי) הצהרה מפתיעה שבה ציין כי הוא היה רוצה לסיים את המלחמה באוקראינה וכי עדיף שזה יקרה כמה שיותר מוקדם - כך על פי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס. לדבריו, כל הסכסוכים הצבאים מסתיימים בסופו של דבר במשא ומתן דיפלומטי.

"המטרה שלנו היא לא לסובב את גלגל התנופה של הסכסוך הצבאי, אלא להיפך, לסיים את המלחמה הזו. אנחנו חותרים לזה ונמשיך לחתור לכך", אמר פוטין לכתבים. "אנחנו נשאף לשים קץ לזה, וכמה שיותר מוקדם יותר טוב, כמובן".

לצד האופטימיות מדבריו של פוטין, חשוב לזכור כי התנאים לסיום המלחמה של מוסקווה וקייב עדיין רחוקים מאוד. אין זו הפעם הראשונה שמבקשים במוסקווה לסיים את הלחימה, אולם בתנאים שלהם - ללא נסיגה מהשטחים הכבושים. במובן מסוים, ניכר כי פוטין מבקש ליצור מצג שווא שבו לכאורה קייב אחראית להמשך הלחימה - ולא רוסיה, אולי במטרה לגרום למדינות במערב לעצור את תמיכתן בקייב.

בתוך כחודשיים צפויה המלחמה באוקראינה להיכנס לשנתה השנייה, כשהסוף אינו נראה באופק, ובארה"ב מביעים את החשש כי היא כלל לא צפויה להיות קלה יותר מבחינת צבא אוקראינה. גורמים בממשל ביידן אמרו לניו יורק טיימס כי למרות המומנטום האדיר שצברו האוקראינים לאורך החודשים האחרונים בשחרור השטחים שנכבשו על ידי הרוסים, הם צפויים להתקשות להמשיך ולשחרר שטחים נוספים.

ההערכה היא כי אופייה של המלחמה צפוי להשתנות במהלך החודשים הקרובים, על רקע העובדה שרוסיה גייסה מאות אלפי חיילים חדשים ובונה מערכות הגנה וביצורים ברחבי אזורי הכיבוש שלה באוקראינה. ניכר כי האמריקנים לא מאמצים את נבואות הזעם של בכירים אוקראינים בתקופה האחרונה בנוגע לאפשרות של מתקפת נגד רוסית חדשה ברחבי אוקראינה בתחילת 2023, אך מנגד גם אומרים כי יכולתה של אוקראינה להמשיך ולהתקדם צפויה להיות נמוכה.

לוחמים בחזית (צילום: Chris McGrath/GettyImages)
לוחמי צבא אוקראינה ברחובות בחמוט | צילום: Chris McGrath/GettyImages

מלחמת רוסיה-אוקראינה. טילים בחרקוב (צילום: AP)
מלחמת רוסיה-אוקראינה. טילים בחרקוב | צילום: AP

לפני שלושה ימים, ביום ה-300 לפלישה הרוסית, ציין משרד ההגנה הבריטי כי מאז החלה המלחמה הצליח צבא אוקראינה לשחרר כ-54% מהשטח שצבא רוסיה כבש מאז 24 בפברואר. כעת, רוסיה שולטת על כ-18% מהשטח של אוקראינה שמוכר על ידי הקהילה הבין-לאומית, כולל חצי האי קרים.

הלחימה בגזרת באחמוט במחוז דונייצק, אוקראינה (צילום: AP)
הלחימה בגזרת באחמוט במחוז דונייצק, אוקראינה | צילום: AP

בימים האחרונים הביעו בכירים בממשל ביידן את החשש כי אוקראינה מסוגלת לכבוש ולשחרר את קרים, והדבר עשוי לדחוק את פוטין לעשות שימוש בנשק גרעיני. כעת, הניו יורק טיימס מצטט גורמים בממשל האמריקני האומרים כי הם לא צופים בחודשים הקרובים ניסיון של אוקראינה להתקדם לקרים – אך התקיפות החשאיות ברחבי חצי האי יימשכו, דוגמת פיצוץ גשר קרץ' ותקיפות אוויריות נגד יעדי מפתח.

ההריסות לאחר השחרור מידי הרוסים, חרסון, אוקראינה (צילום: AP)
ההריסות לאחר השחרור מידי הרוסים, חרסון, אוקראינה | צילום: AP

על פי ההערכות, צבא אוקראינה עלול להיתקל בתקופה הקרובה בכמה מצוקות קריטיות שעשויות לפגוע בהמשך מאמצי ההתקדמות שלו במלחמה. כך לדוגמה, האובדן הגבוה של החיילים האוקראינים בשדה הקרב עשוי להפוך לגורם קריטי עבורו – בעוד שצבא רוסיה הצליח לגייס בחודשים האחרונים מאות אלפי חיילים חדשים.

 באוקראינה טוענים: יותר מ-100 אלף חיילים רוסים נהרגו במלחמה

 

בנוסף, ולמרות חבילת הסיוע הנדיבה שהעניקו שלשום בוושינגטון, על רקע ביקור זלנסקי, קיים החשש כי לאורך החודשים הקרובים תיתקל אוקראינה במצוקת חימוש, בעיקר בתחום הארטילרי. בשלב זה מצליחים בארה"ב לספק לאוקראינה כמויות גדולות של פצצות ופגזים, כולל נשק סובייטי, אולם לאחרונה דווח לא מעט על חשש מפגיעה במאגרי החימוש הבסיסיים של האמריקנים.

למרות היעדר סיום אפשרי באופק למלחמה, בארה"ב לא התקבלה כל החלטה על שינוי בהיקף יצור הנשק והתחמושת – המותאם לזמן שגרה. סוגיה זו עשויה להיות מדאיגה, שכן בתקופות רבות ירתה אוקראינה בשבוע אחד כמות תחמושת שבארה"ב לא מסוגלים לייצר גם במשך חודש.

מנגד, גם בקרב הרוסים קיים חשש ממשבר חימוש אמיתי, ובעולם עוקבים אחר ניסיונותיה של רוסיה לעקוף את הסנקציות כדי לייצר נשק בעצמה, ובמקביל להתחמש באמצעות מדינות אחרות, דוגמת איראן. בכיר בממשל ביידן אמר לרויטרס כי קבוצת וגנר, ששכירי החרב שלה נלחמים באוקראינה עבור רוסיה, רכשה מצפון קוריאה טילים ורקטות לשימוש במלחמה.

מאחורי שיחת ביידן זלנסקי

ארה"ב הציגה שלשום חבילת סיוע צבאי לאוקראינה בעלות של כ-1.85 מיליארד דולרים. למרות החגיגיות והכותרות, מרבית חבילת הסיוע נראית "רגילה" ודומה באופן יחסי לחבילות סיוע קודמות – בעיקר עם תוספות חימוש ופצצות.

בשלב זה, החליטו בארה"ב להעביר לאוקראינה רק סוללת פטריוט אחת – מה שרחוק מלשנות את תמונת המצב באוקראינה כולה בנוגע ליכולתה להתגונן מפני מתקפות הטילים והמל"טים. סעיף מעניין ברשימת הסיוע שפורסמה שלשום הוא Precision aerial munitions – ועל אף שלא נכתב במפורש, הוא ככל הנראה ה-JDAM – אותו אמל"ח ייחודי שדווח כי ארה"ב תעביר לאוקראינה, במטרה להפוך פצצות וחימוש "טיפשים" ולא מדויקים – לכלי נשק מונחים וקטלניים הרבה יותר.

ג'ו ביידן, ולדמיר זלנסקי (צילום: רויטרס)
ג'ו ביידן, ולדמיר זלנסקי | צילום: רויטרס

נשיא אוקראינה זלנסקי נואם בקונגרס (צילום: AP)
נשיא אוקראינה זלנסקי נואם בקונגרס | צילום: AP

על פי הדיווחים, אחת המטרות של זלנסקי בנסיעה לארה"ב היא לא רק להשיג חבילות נשק מתקדמות יותר, אלא גם ללחוץ על ביידן ובכירי הממשל להגדיר את רוסיה כמדינה תומכת טרור. מהלך כזה, בין היתר, יכשיר את הקרקע להחרמת נכסים רוסיים בתחומה של ארה"ב.

חבילת הסיוע לאוקראינה

ברוסיה כבר מתחו אתמול ביקורת על ביקורו של זלנסקי בארה"ב, ומתחו ביקורת על ההחלטה להעביר חבילת נשק נוספת. שגריר רוסיה בארה"ב אנטולי אנטונוב אמר כי "הנסיעה של זלנסקי לארה"ב מוכיחה כי ההצהרות הפייסניות של האמריקנים, שלפיהן אין להם כוונה להתעמת עם רוסיה, הן ריקות מתוכן. הפעולות הפרובוקטיביות של הממשל האמריקני באוקראינה מובילות להסלמה שאת התוצאות שלה אפילו אי אפשר לדמיין" .

"צפון קוריאה העבירה נשק לרוסיה"

לאחר איראן - גם צפון קוריאה החלה להעביר נשק לרוסיה עבור המלחמה באוקראינה. בכירים בממשל ביידן דיווחו היום לרויטרס כי אנשי קבוצת וגנר רכשו לאחרונה טילים ורקטות מצפון קוריאה - עבור הלחימה שלהם באוקראינה.

ג'ון קירבי, דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, אישר את הדברים - והביע את החשש כי צפון קוריאה נערכת להעביר נשק נוסף לרוסיה. הוא חשף כי אנשי וגנר, היחידה של האוליגרך פריגוז'ין, שילמה על המשלוח והעבירה אותו בעצמה לשדה הקרב.