חבר המושבעים בפלורידה קבע אתמול (חמישי) כי ניקולאס קרוז, שנאשם ברצח 17 בני אדם בבית הספר התיכון "מרג׳ורי סטונמן דאגלס" שבפארקלנד, יישלח למאסר עולם ללא אפשרות חנינה. קרובי המשפחות של הקורבנות הביעו זעם על ההחלטה: "בשביל מה יש לנו עונש מוות, מה מטרתו?", אמר אילן אלחדף שבתו אליסה נרצחה באירוע. כבר בשנה שעברה הודה קרוז, היום בן 24, ברצח בכוונה תחילה. אירוע הירי בוצע בפברואר 2018, והוא מקרה הירי ההמוני הקטלני ביותר בהיסטוריה שהגיע למשפט של חבר מושבעים בארצות הברית.
"זה לא אמיתי שאף אחד לא זוכר איך נראים הקורבנות", אמר טוני מונטלטו, שבתו ג'ינה בת ה-14 נרצחה בידי קרוז. "אני יודע, כי אני רואה את הפנים של בתי היפה כל יום, אני מתגעגע אליה מאוד", הוא הוסיף. מושל פלורידה הרפובליקני, רון דה-סנטיס, הביע גם הוא אכזבה מההחלטה של חבר המושבעים "זה לא מה שציפינו", הוא הודה. פרד גוטנברג, אביה של ג'ימי שנרצחה גם היא בטבח אמר: "17 קורבנות לא קיבלו היום את הצדק שמגיע להם, אני הרוס". לפי החוק בפלורידה, בכדי לקבוע עונש מוות, יש צורך בהסכמה של כל 12 המושבעים.
ביום הרצח השתמש קרוז ברובה חצי אוטומטי, והרג 14 תלמידים ו-3 אנשי צוות. לאורך המשפט הוצגו למושבעים ראיות וידאו מזעזעות מזירת הפשע שכללו סרטון שבו קרוז, שנראה רגוע לחלוטין, מזמין משקה בחנות סמוכה – דקות לאחר הטבח, ומאוחר יותר אף תועד תוקף שומר בבית כלא. המושבעים גם ביקרו בבניין בית הספר, שנותר במצב שבו נשאר לאחר הירי. הם סיירו בזירת הירי וראו את שאריות הבלונים והכרטיסים ליום האהבה שעדיין היו פזורים ברחבי הבניין שבו ירה קרוז כ-150 יריות מרובה חצי אוטומטי.
צוות ההגנה של קרוז הכיר בחומרת הפשע שביצע, אך ביקש מהמושבעים לשקול גורמים מקלים כולל הפרעות בריאות נפשיות לכל החיים כתוצאה משימוש בסמים של אמו הביולוגית במהלך ההריון, ולגלות הבנה. עו"ד מק'ניל טענה להגנתו כי "זרעי הטבח שנמשך במשך שבע דקות נזרעו כבר שנים קודם לכן, כאשר אימו הביולוגית עבדה בזנות כדי לממן את התמכרותה לסמים". במהלך משפטו הוא התנצל על המעשה, וביקש לתת לו מאסר עולם ללא אפשרות שחרור על תנאי כדי להקדיש את חייו לעזרה לזולת.
אחת מעדות ההגנה של קרוז הייתה מכורה שנגמלה, שסיפרה שעבדה בזנות עם אימו המנוחה של קרוז, ברנדה וודארד, במהלך שנות ה-90, בימים שבהם הוא נולד. העדה, קרולין דיאקינס, אמרה שוודארד השתמשה בקוקאין, מריחואנה ואלכוהול במהלך תקופת היריונה, וכי "לא היה אכפת לה". בנוסף, אמרה כי תכננה למסור את התינוק העתיד להיוולד לאימוץ. בהמשך, אביו המאמץ של קרוז מת זמן קצר לאחר תחילת האימוץ, ואילו אימו המאמצת, לינדה קרוז, התעלמה לחלוטין מהבעיות שהיו לו בבית הספר, כך לפי עורכת דינו.
"היא הפסיקה לשלוח אותו לתוכניות פסיכיאטריות שהיו יכולות לעזור לו לצמצם את התפרצויות האלימות שהיו לו כילד צעיר בגן", אמרה מק'ניל. האם המאמצת שקעה בחובות לאחר מות בעלה וסירבה להעביר את בנה הצעיר והבעייתי לבית חולים פסיכיאטרי, מכיוון שהיא לא רצתה להפסיק לקבל את מענק הביטוח הלאומי שלו בכל חודש, המשיכה פרקליטת הרוצח. האם המאמצת, שמתה כמה חודשים לפני הטבח, היא זו שקנתה לו, למרות האופי האלים שלו, אקדח ואקדח אוויר – עוד לפני יום הולדתו ה-18.