חודש בדיוק עבר מאז מותה של מהסה אמיני, צעירה שלא עטתה את החיג'אב כהלכה והוכתה למוות בידי משטרת הצניעות. מאז החלו מהומות באיראן, ועל פי דיווחים כ-250 בני אדם כבר נהרגו ואלפים נעצרו. לאחר שאתמול בשעות אחר הצוהריים (ראשון) דווח על 4 הרוגים בשרפה שפרצה בכלא אבין בטהראן שנודע כמאכלס אסירים פוליטיים ומתנגדי משטר רבים, אמש התחזקו ההערכות שמספר ההרוגים גדול הרבה יותר.

מהסה אמיני, שהוכתה למוות על ידי משטרת הצניעות באיר (צילום: רויטרס)
מהסה אמיני, שהוכתה למוות על ידי משטרת הצניעות באיראן | צילום: רויטרס

בשידור בטלוויזיה המרכזית באיראן דווח לצופים כי מספר ההרוגים בבית הכלא עומד על 40, אולם בהמשך הדיווח תוקן ל-4 - המספר הרשמי שדווח לפני כן. בטלוויזיה הרשמית אף נטען כי השרפה פרצה באגף שבו מוחזקים עבריינים בעקבות קטטה שהתפתחה ביניהם, בעוד שברשתות האופוזיציה האיראנית הופיעו דיווחים על מרד אסירים ועל קולות ירי שנשמעו מבחוץ, לכאורה ירי באסירים שהתפרעו וניסו לפרוץ החוצה. 

מאוחר יותר דיווחה סוכנות הידיעות פארס המזוהה עם משמרות המהפכה כי אסירים שניסו להימלט מהכלא נקלעו לשדה מוקשים וזה כביכול מסביר את קולות הנפץ שנשמעו. אחר כך הופיע גם דיווח רשמי על ארבעה הרוגים ויותר מ-60 פצועים באירוע הזה.

התיאור המעורפל והגרסות הסותרות שנמסרו, רק מגבירים את החשד שהמשטר מסתיר את מה שבאמת קרה בבית הכלא הידוע לשמצה בצפון טהראן, ואת האמת לגבי מספר ההרוגים והעצורים במחאות. זה ממילא מתנקז לתוך אווירת התסיסה נגד המשטר שכבר הגיעה לכל פינה ברחבי איראן, גם ליד כותלי בית הכלא.

מהומות באיראן  (צילום: החדשות 12)
מהומות באיראן | צילום: החדשות 12

אפשר לומר שהתקוממות כזו של האיראנים עוד לא נראתה. סיפור מותה של מהסה אמיני הצליח להצית גל מחאה שהמשטר לא מצליח לדכא עד הסוף. המחאה הפעם היא מחאה אזרחית, ולא מחאה שמובלת על ידי ארגונים פוליטיים כמו מחאת הירוקים שהציתה את המוהומות ב-2009 אחרי זיוף הבחירות.

הפעם, צעירים זועמים יוצאים לרחובות אחרי שנים של ייאוש ושל דיכוי, והם נחושים להתמיד במחאה בכל זמן שהדיכוי נמשך, דבר שנשמע בהצהרות שלהם, בהתפרעויות, בהתנפלויות על תחנות משטרה ועוד. המשטר אומנם הצליח לעצור אנשים שהשתתפו במחאה ולהרוג את חלקם, אבל מנגד הוא נכשל והמחאה נמשכת.

המשטר בשלו, נחוש לספר שהמחאה הזו בכלל מובלת מבחוץ, כפי שנשמע מהנשיא ראיסי אמש שאמר כי הנשיא ביידן הוא זה שמחרחר את הריב והמדון בין האיראנים. בכך מנסה ראיסי לאותת שהמשטר לא מאוים כתוצאה מההפגנות.

מכאן ההתנגשות בין שני הצדדים שנחושים כל אחד במעשיהם, תוביל בסוף להתמדה של המחאה. את הסוף לא רואים באופק, ונכון לעכשיו יש כבר כ-250 הרוגים ויותר מ-6,000 עצורים, וזה נמשך מדי יום.