לאורך החודשים האחרונים התגברה במיוחד תנועת הספינות המגיעות מאזור הים השחור לכיוון נמלי סוריה. המגמה החדשה, בעיקר מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ובחסות המלחמה המתנהלת שם, עשויה ללמד על התפקיד החדש של סוריה בעיני המשטר הרוסי. עיקר פעילות השיט מתרכזת בהברחת תבואה אוקראינית שנגנבה על ידי הרוסים – במה נראה שהופך את נמלי הים של סוריה לשוק השחור החדש של רוסיה.

רק לפני כחודש חתמו אוקראינה ורוסיה, בתיווך טורקיה והאו"ם, על הסכם שיסדיר ויאפשר את יצוא התבואה והמזון מאוקראינה למדינות רבות ברחבי העולם. מאז, כחלק מהמאמץ למנוע החרפה במשבר הרעב העולמי, עזבו עשרות ספינות עמוסות במאות אלפי טונות של תבואה את נמלי אוקראינה. ואולם, עוד הרבה לפני ההסכם, ספינות רוסיות רבות הבריחו על פי ההערכה יותר מ-600 אלף טונות של תבואה גנובה.

בתחילת חודש יוני האשימה שגרירות אוקראינה בלבנון את רוסיה בכך שהעבירה יותר מ-100 אלף טונות של תבואה אוקראינית גנובה לסוריה בפרק זמן של פחות משלושה חודשים. על פי הטענה הזו, עלותם של יותר מ-100 אלף טונות התבואה מוערכת ביותר מ-40 מיליון דולרים. ברוסיה מיהרו לדחות את הטענות, והכריזו כי לא הבריחו מעולם תבואה אוקראינית גנובה.

ספינת תבואה גנובה, טורקיה, יולי 2022 (צילום: reuters)
ספינה עם תבואה גנובה מאוקראינה במצר הבוספורוס בטורקיה, יולי 2022 | צילום: reuters
ספינת תבואה גנובה, טורקיה, יולי 2022 (צילום: reuters)
ספינה עם תבואה אוקראינית גנובה במצר הבוספורוס, יולי 2022 | צילום: reuters

ואולם, רישום תנועת הספינות במצר בוספורוס שבטורקיה בחודשים האחרונים מצביע על עלייה ניכרת בהיקף הפעילות הימית. בנוסף, דיווחים שונים מצביעים על מגמה הולכת וגדלה שבה ספינות שככל הנראה מבריחות ציוד וסחורה גנובים – מרבות לכבות את אמצעי זיהוי המיקום והעיקוב שלהן – במטרה להימנע מחשיפת הפעילות הבלתי-חוקית.

אוקראינה היא אחת ממגדלות התבואה והמזון הגדולות ביותר בעולם, ועד לפרוץ המלחמה נחשבה לאחת מיצואניות המזון החשובות ביותר. בין היתר, האזורים באוקראינה שנכבשו על ידי הרוסים בששת החודשים האחרונים, בדרום ובמזרח המדינה, נחשבים לאזורי חקלאות פוריים וחשובים. מאז, מאשימים בקייב את כוחות הצבא הרוסי בביזה של תבואה, ציוד חקלאי יקר ערך והצתת שדות חקלאיים כטקטיקה להתקדמות במלחמה.

למרות פעילות כלי השיט המוגברת, המעורבות הרוסית בפעילות המסחרית בנמלי סוריה לא החלה עם תחילת המלחמה באוקראינה. בחודש דצמבר 2019 הודיעו ברוסיה כי ישקיעו סכום של כחצי מיליארד דולרים בנמל הימי בטרטוס - ויקימו בו מרכז אזורי לסחר בתבואה. כבר אז דווח בסוכנות הידיעות הרוסית טאסס כי במוסקווה מתכוונים להפוך לשחקנים חשובים הרבה יותר בשווקי המזון במזרח התיכון. 

ספינות רוסיות שעל פי הטענות "גונבות תבואה אוקראיני
ספינות רוסיות שעל פי הטענות "גונבות תבואה אוקראינית"

ראמין טולוי, עוזרו של שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן בתחומי הכלכלה והעסקים, אמר לכלי תקשורת סורי בשם "ענב בלאדי" כי בוושינגטון "רואים דיווחים שרוסיה משתלטת על משלוחים אוקראיניים". הוא הוסיף כי לידי משרד החוץ הגיע תיעוד ורישום רבים של פעילות השיט הרוסית שהלכה והתגברה בין נמלי רוסיה ואוקראינה בים השחור ובין נמלי סוריה. "במקום להיגנב על ידי הצבא הרוסי – הסחורות האלה צריכות להגיע באופן חוקי לנמלי המזרח התיכון וצפון אפריקה כדי להאכיל את האוכלוסיות שזקוקות להן יותר מכול", הוסיף.

על פי רבות מההערכות, הרוסים מצליחים – בעיקר באמצעות מתווכחים וגורמים שלישיים – למכור חלק גדול מהתבואה האוקראינית הגנובה. בכך, זוכה רוסיה להכנסה כספית לא מבוטלת כתוצאה מהפעילות המלחמתית באוקראינה – במקביל למשטר הסנקציות הנרחב שמטיל עליה המערב.

ספינת התבואה הראשונה שיצאה מאוקראינה במסגרת ההסכם (צילום: ap)
ספינת התבואה הראשונה שיצאה מאוקראינה במסגרת ההסכם | צילום: ap

מעבר להכנסה הכספית הניכרת, רוסיה יכולה לעשות גם שימוש מדיני במכירת התבואה הגנובה למדינות רבות. באופן הזה, רוסיה שזוכה לגינויים, סנקציות וחרמות חריפים מצד המערב – מחזקת בתקופה האחרונה את יחסיה עם מדינות רבות באזור המזרח ובאפריקה. רק לאחרונה ערך סרגיי לברוב, שר החוץ הרוסי, ביקור נרחב בכמה מהחשובות והגדולות שבמדינות אפריקה. אותן מדינות הן הראשונות לסבול ולעמוד בסכנה מפני משבר המזון העולמי – והעובדה כי רוסיה יכולה לענות על צרכיהן, ובמחיר נמוך, עשויה להעניק למוסקווה קלף מדיני חשוב מולן.

בשאר אל-אסד ופוטין 2018 (צילום: AP)
בשאר אל-אסד ופוטין 2018 | צילום: AP

על רקע דיווחים שונים כי בעקבות המלחמה באוקראינה נאלצת רוסיה לצמצם את אחיזתה ונוכחותה בסוריה, כעת ניתן לקבל הוכחה לחשיבות הסורית בעיני מוסקווה. בקרמלין ממשיכים לעסוק בסוגיה הסורית, גם אם הם אכן מסיגים חלק מהכוחות שלהם משם לעבר שדה הקרב האוקראיני. בהקשר זה ניתן להזכיר את הקולות האחרונים המתייחסים לאפשרות של חידוש היחסים בין דמשק לאנקרה, והמאמצים הרוסיים למנוע מבצע צבאי של טורקיה בצפון סוריה. עוד ניתן להזכיר גם את רצף הגינויים האחרונים של רוסיה לפעילות המיוחסת לישראל בסוריה, באופן שלא נראה עד לתחילת המלחמה באוקראינה. מגמה זו ניתנת להסברים גם בשל היחסים המורכבים בין מוסקווה וירושלים, אך היא גם מדגישה את הקשר העמוק בין המשטרים של פוטין ואסד.