נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן ממשיך ליהנות מכל העולמות: מצד אחד, מנהיג את אחת המדינות הבכירות בנאט"ו, ובמקביל נפגש עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שנלחם באוקראינה ומאיים על שלום הברית. עם זאת, הוא מבקש לאתגר רבים מהאינטרסים הביטחוניים של רוסיה באזור ובכלל, ומנהל מגעים הדוקים עם וושינגטון לרכישת מטוסי קרב חדישים ונשק מתקדם.
- גינוי לישראל, תמיכה ברוסיה - ומבוכה גדולה לפוטין: סיכום הפסגה בטהראן
- טורקיה הסירה את התנגדותה לצירוף פינלנד ושוודיה לנאט"ו
- "לא צריכים לטרוח להגיע": המכשולים של ארדואן
בסוף השבוע אירח ארדואן את נציגי רוסיה, אוקראינה והאו"ם לחתימה על הסכם התבואה שהבטיח להקל על המצור הרוסי בים השחור. כל שלבי ההסכם נוהלו ותווכו על ידי אנקרה ובראשות ממשלו של ארדואן, שלאורך המלחמה כולה מתיימר למלא את תפקיד הגורם הניטרלי והשקול ביותר, למרות חברותה של טורקיה בברית שכה מאיימת על רוסיה של פוטין, ולפחות באופן רשמי מהווה את אחת הסיבות המרכזיות לפלישת רוסיה לאוקראינה.
למרות הכבוד הגדול שזכתה לו טורקיה לאחר החתימה על ההסכם, הפציצו אתמול הרוסים את הנמל הימי באודסה – הנחשב לנקודת הייצוא העיקרית של אוקראינה. בקייב מיהרו למתוח ביקורת על המהלך, ואמרו כי הטיל הרוסי שפגע בנמל מהווה "יריקה בפרצופו של האו"ם ובפרצופו של ארדואן" שתיווכו בחתימה על ההסכם. בטורקיה, עד עתה, לא ייחסו חשיבות גדולה לתקיפה, שלא הסבה נזק גדול במיוחד לנמל.
ארדואן, לדעת רבים, משחק משחק כפול על הבמה המרכזית מכולן. גם בוושינגטון וגם במוסקווה מסתכלים על מהלכיו של הנשיא הטורקי, וצופים בהם בחשדנות רבה. למרות זאת, שתי המעצמות מבינות את חשיבותה של טורקיה במשחק העולמי, ומקפידות לשמר יחסים טובים עימה.
מפלרטט עם מוסקווה וטהראן, ומאיים במלחמה
לפני פחות משבוע ביקר ארדואן בטהראן, ונפגש עם פוטין ואברהים ראיסי, נשיאי שתי האויבות הגדולות ביותר בארה"ב. הביקור לווה בחיוכים רבים, ותמונות שניסו להציג, לפחות על הנייר, חזית אחידה באזור. למרות זאת, במהלך הביקור והפסגה המשולשת של שלושת הנשיאים, צפו ועלו לא מעט מחלוקות – במיוחד בכל הנוגע לסוריה. ארדואן חוזר ומדגיש את רצונו לפלוש לצפון סוריה, ושם לייצר "רצועת ביטחון" במרחק של עד 30 ק"מ מהגבול הטורקי. באופן אירוני, במקרה זה מצטלבים האינטרסים של מוסקווה, טהראן וושינגטון, שמעוניינות שלושתן למנוע פלישה טורקית לאזור.
רוסיה ואיראן הביעו בפני ארדואן את הסתייגותן מתוכניות הפלישה שלו, המכוונות לפגיעה בכורדים שעל גבול טורקיה. בפגישה שערך עם המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנהאי, שמע ארדואן כי פלישה כזו, שמבחינת הטורקים נועדה "למגר את קיני הטרור באזור", דווקא תטיב עם הטרוריסטים, כך לטענת ח'אמנהאי, בשל העובדה שפגיעה בכורדים עשויה להביא להתחזקות מחודשת של ארגון דאעש באזור. רוסיה ואיראן חוששות ממהלך שכזה, שיביא לפגיעה נוספת במשטרו הרעוע של בשאר אסד - שמאפשר להן כבר שנים מרחב פעולה כמעט בלתי מוגבל.
גם האמריקנים חוששים מפגיעה בכורדים, בעלי בריתם באזור, ומהתחזקות מחודשת של ארגון דאעש – שלאחרונה ספג כמה מפלות קשות. הכוחות הכורדיים הפרו-אמריקנים בצפון-מזרח סוריה נחשבים לאחד הבלמים העיקריים של דאעש, ומהווים גורם מסייע חשוב בפעילות צבא ארה"ב באזור. בתוך כך, גם בישראל מביעים בתקופה האחרונה דאגה מאפשרות של פלישה טורקית מחודשת לסוריה, וחוששים כי הדבר יגרום לזעזוע נוסף במדינה המדממת, שלטווח ארוך עשוי דווקא לסייע לאיראנים בתהליך התבססותם.
שיקום היחסים עם וושינגטון
עד תחילת המלחמה באוקראינה היחסים בין טורקיה לארה"ב לא היו בשיאם. אחד הזעזועים הגדולים ביחסים הגיע כבר בזמן ממשל הנשיא טראמפ, בשנת 2019, כאשר החליט לסלק את טורקיה מ"פרויקט החמקן", ולמנוע ממנה רכישת מטוסי F-35 מתקדמים. הצעד הדרמטי של טראמפ הגיע על רקע העובדה כי טורקיה רכשה באותה תקופה מערכת הגנה אווירית רוסית מסוג S-400, למרות אזהרות חוזרות ונשנות מוושינגטון בעניין. ואולם, מאז הפלישה הרוסית זכה ארדואן להזדמנויות רבות לחזק את מעמדו בוושינגטון.
רק לאחרונה הנשיא ביידן שיבח את הנשיא ארדואן על מה שכינה כמעורבות "החיובית" של טורקיה במלחמה. ארדואן הוביל כמעט מהשבועות הראשונים מאמצים לקדם את המשא ומתן להפסקת אש בין מוסקווה וקייב, סגר את מיצרי הבוספורוס והדרדנלים בפני ספינות מלחמה רוסיות – דבר שמונע ממנה לחזק את צי הים השחור שנפגע במהלך המלחמה, לרבות לאחר הטבעת ספינת המלחמה "מוסקווה" – וגם סגר את המרחב האווירי הטורקי בפני טיסות צבאיות מרוסיה לסוריה. על רקע הדברים האלו, התעוררה לאחרונה מחדש האפשרות כי ארה"ב תחדש את מכירת הנשק והתחמושת לחיל האוויר הטורקי.
טורקיה נחושה כבר תקופה ארוכה לחדש ולרענן את חיל האוויר המיושן שלה, במיוחד ביחס לחיל האוויר של יוון השכנה, שנחשב חדיש ומתקדם. כעת, עולה ומתחזקת מחדש האפשרות שטורקיה תקבל מארה"ב מטוסי F-16 חדשים, לצד תחמושת וחלקי חילוף רבים. מחוקקים רבים בארה"ב מביעים דאגה מכך, ודורשים מהנשיא ביידן להתנות את העברת המטוסים לטורקיה בהודעה רשמית מטעמה כי לא תעשה בהם שימוש נגד יוון, יריבתה המושבעת. הדברים מגיעים על רקע החרפת הטונים בתקופה האחרונה בין אנקרה ואתונה.
עסקאות הנשק והמטוסים הן אחת הדרכים של הנשיא ביידן לנסות ולמנוע פלישה טורקית לסוריה, ולאפשר לו "לשמור על ארדואן" בצד שלו, ולמנוע ממנו להמשיך "לפזול" לכיוון רוסיה ואיראן. מנגד, ארדואן עצמו ממשיך לשחק על קלף צירופן של פינלנד ושוודיה לברית נאט"ו, וגם לאחר שכבר הודיע רשמית כי הוא מסיר את התנגדותו לצירופן, חזר והזהיר בשבוע האחרון כי לא יהסס לבלום את המהלך מחדש אם שטוקהולם והלסינקי לא יעמדו בהתחייבויות שהושגו בין הצדדים.
ניצול חולשתו של פוטין – עד להשפלה
גם רוסיה ופוטין מנהלים יחסים אמביוולנטיים עם ארדואן. מצד אחד, כאמור, הוא גורם חשוב ובסיסי בברית נאט"ו, שביצע כמה מהלכים שהגבילו מאוד את התמרון הצבאי הרוסי באוקראינה. בנוסף, ערב המלחמה חתמה טורקיה על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני ענף עם אוקראינה, שבמסגרתו זכתה קייב לכמויות נשק גדולות – ובעיקר למל"טים המתאבדים המתקדמים מסוג באירקטר TB2. ולמרות זאת, טורקיה היא בין המדינות הבודדות באירופה ובנאט"ו שסירבו להצטרף לחגיגת הסנקציות נגד מוסקווה.
ארדואן תופס את פוטין בשעה קשה וחלשה מבחינתו, וזה מאפשר לו להציג עמדה חזקה ונחושה. למרות הצעדים הרבים של טורקיה נגד רוסיה, קרבתו של ארדואן חשובה לפוטין במיוחד. אולי בשל כך, דווקא כעת, מרשה לעצמו ארדואן גם לגרום לפוטין רגעי מבוכה קשים, שספק אם היה מרשה לעצמו לעשות בתקופה ובמצב אחרים. החיוך הגדול של פוטין לאחר שלחץ את ידו של ארדואן בפגישה בטהראן ביום שלישי, למרות שהנשיא הטורקי גרם לו לחכות במתח ועצבנות במשך קרוב לדקה, עשוי להמחיש את עוצמתו הנוכחית של ארדואן במגרש של הגדולים ביותר.
חזק בחוץ, מאותגר מבית
גם בוושינגטון וגם במוסקווה רואים בטורקיה, לאחרונה יותר מבדרך כלל, כעצם כואבת בגרון – שדווקא ברגעים מתוחים שכאלה מרשה לעצמה למתוח את הגבולות אף יותר ויותר. בדיוק בשל כך, מבקשות המעצמות הגדולות לשמור על טורקיה קרובה ככל הניתן, מתוך הבנה שבעימות הגדול הזה, מתיחות החבל והמבוכות הטורקיות הן בחזקת הרע במיעוטו.
לצד המשבר והסבל הגדולים שיצרה המלחמה באוקראינה, היא גם הטיבה עם כמה מדינות שזכו ליהנות מהעימות העולמי. כך למשל, סעודיה, קטר ומדינות נוספות במפרץ זכו מן ההפקר, ומתעשרות על רקע משבר האנרגיה הגדול – ובתוך כך מצליחות גם לחזק את מעמדן העולמי. כמוהן גם טורקיה, שלמרות שהיא עצמה נמצאת בעיצומו של משבר גדול, מצליחה בתבונה רבה לתמרן בהצלחה בסבך הגאופוליטי הגדול שנוצר בין מזרח ומערב.
ואחרי כל זה, חשוב לזכור כי גם ארדואן עצמו נמצא בשנת בחירות, וביחס למערכות בחירות קודמות מצבו הוא אולי הגרוע ביותר שהיה אי פעם. סקרים רבים לאורך תקופה ארוכה מצביעים על סיכוי סביר כי ארדואן ומפלגת הצדק והפיתוח יתקשו להרכיב את הממשלה בטורקיה לאחר הבחירות ביוני 2023, ומנגד אף מציגים אפשרות שמפלגות האופוזיציה יוכלו להתאחד ולהדיחו, לאחר יותר מ-20 שנה בשלטון. במקביל, טורקיה נמצאת כבר תקופה ארוכה במשבר כלכלי אדיר, עם אינפלציה שמתקרבת ל-80% וערכה של הלירה ממשיך להישחק. לצד שיפור עמדותיה של טורקיה בעולם, ארדואן נחוש לתרגם את ההצלחה המדינית להצלחה אלקטורלית-פנימית.