מאסי אלינג'אד, היא עיתונאית איראנית, אחת ממנהיגות מחאת החיג'אב באיראן. היישר מניו יורק היא התראיינה אתמול (שלישי) ל"שש עם", וסיפרה על הניסיון לגייס את העולם הדמוקרטי לתמוך במפגינים.
האם לדעתך יש למפגינים סיכוי כלשהו לעמוד מול האלימות המשטרתית באיראן?
"אני מלאת תקווה. כי העם האיראני קיבל החלטה לשים קץ למשטר הזה. ניתן לשמוע בבירור את הדור הצעיר אומר: 'אנחנו מוכנים למות אבל לא נחיה בהשפלה'. זה שובר לב לחשוב שבני נוער מסכנים את חייהם כי נמאס להם מהרפובליקה האיסלאמית. זו המאה ה-21. נשים יוצאות לרחובות ושרופות את כיסוי הראש, וגברים מעודדים אותן. זה שולח מסר משמעותי - האיראנים אומרים שהם רוצים מדינה שהדת מופרדת מהפולטיקה.
ספרי לי באיזה אופן את מובילה את מחאת החיג'אב?
הנשים בתוך איראן הן שמובילות את המחאה, ואני אפילו קוראת לזה מהפכה. כי בעבור מיליוני איראנים זהו 'רגע חומת ברלין', מובן שהמחאה החלה בגלל חוקי חובת עטיית החיג'אב, בגלל שמהאסא הייתה רק בת 22 כשנהרגה בגלל כיסוי ראש - בידי משטרת החיג'אב. אבל, לא שומעים סיסמה אחת נגד חובת החיג'אב, ולא שומעים אנשים שאומרים שהם רוצים לבטל את משטרת החיג'אב.
"אנשים אומרים בבירור - 'מוות לדיקטטור', אנשים אומרים שהם לא רוצים את הרפובליקה האיסלאמית. אז כעת, אפילו חמינאי יודע שחובת עטיית החיגא'ב היא עקב האכילס של המשטר, זהו עמוד התווך הרעוע ביותר שלו".
אנחנו יודעים שחמינאי, ראיסי ואחרים יעשו כל שביכולתם לשמור על תפקידיהם. אך האם הנשים האמיצות באיראן יהיו חזקות מספיק כדי לא לאפשר להם להישאר בתפקיד?
"אנחנו צריכים להיות כנים. היעדרה של הקהילה הבין-לאומית מאפשר למעשה למשטר האיראני להרוג יותר אנשים. ולכן, זהו הרגע שבו מיליוני איראנים נושאים את עיניהם למדינות הדמוקרטיות. אך כעת כשאני משוחחת איתך, אנשים רבים אומרים לי: 'אנחנו מוכנים להקריב את חיינו כדי להגן על עצמנו מפני הממשלה הברברית הזו'".
"אני בעצמי הייתי מטרה של הרפובליקה האיסלאמית באדמת ארצות הברית. לכן, ברור שאם המדינות הדמוקרטיות לא יתאחדו ויסייעו לאיראנים, אין סיבה שהמשטר באיראן יפסיק להרוג ולדכא את המחאה הזו".
המחאות באיראן - סיקור נרחב ב-N12
- עובדי תעשיית הנפט באיראן הצטרפו להפגנות
- חודש למהומות באיראן - לפחות 250 נהרגו
- בכיר איראני בביקורת נדירה נגד המשטר
מה תפקידך כעת במחאה הזו ממקום מושבך בניו יורק?
"אני משמיעה את קולן של נשים מאז שפתחתי בקמפיינים נגד חובת החיג'אב, ואני ממשיכה לעשות את זה - זאת עבודתי להשמיע את קולן של נשים אמיצות שעומדות לצד הגברים ואומרות: 'אנחנו לא רוצות חובת חיג'אב, אנחנו לא רוצות רפובליקה איסלאמית ולא את השלטון הברברי הזה".
"ניקא שאקרמי הייתה רק בת 16 כשנהרגה במחאות, סארינא הייתה רק בת 17, הדיס הייתה רק בת 20, סיאווש הייתה בת 16 בלבד. לא מדובר רק בסטטיסטיקות או במספרים - אלא מדובר באנשים שמקריבים את עצמם כדי להגן על שאר העולם מהרפובליקה האיסלאמית".
חודש בדיוק עבר מאז מותה של מהסה אמיני, צעירה שלא עטתה את החיג'אב כהלכה והוכתה למוות בידי משטרת הצניעות. לפי הדיווחים, מאז החלו מהומות באיראן כ-250 בני אדם כבר נהרגו ואלפים נעצרו. ביום ראשון דווח על 4 הרוגים בשרפה שפרצה בכלא אבין בטהראן שנודע כמאכלס אסירים פוליטיים ומתנגדי משטר רבים, אך התחזקו ההערכות שכמות ההרוגים גדולה הרבה יותר.