ריאיון מיוחד: ג'ונתן פרידלנד, איש תקשורת בריטי ובעל טור בעיתון הגרדיאן - התראיין זמן קצר לפני מותה של המלכה אליזבת' אמש (חמישי) ב"מהדורה המרכזית". בריאיון, הוא הציג את הקשר יוצא הדופן של המלכה עם העם בבריטניה.
ספר לנו על היותה סמל ליציבות, למחויבות ולשירות לאומה.
"זה דבר שבא עם התפקיד - אבל בדרך כלל לא ברמה הזאת כפי שהיה אצל המלכה אליזבת'. זה נובע בין היתר מאורך כהונתה - 70 שנה, יובל הפלטינה שלה שצוין השנה. זה פרק זמן ארוך שאפשר לה ליצור קשר עמוק עם בני ארצה. העובדה שהיא עמדה בראש מדינתם במשיך שניים וחצי דורות. רק מי שמבוגר במדינה הזו מסוגל לזכור מלך אחר".
"אבל יש סיבה נוספת לחיבור בינה לבין הציבור במדינה", טוען פרידלנד. "האירוע המכונן עבור בריטניה המודרנית היה מלחמת העולם השנייה, ובאופן ספציפי שנת 1940, כשבריטניה ניצבה לבדה מול גרמניה הנאצית. נותרה רק דמות אחת בכל העולם שהיה לה תפקיד באותו האירוע ושעדיין יש לה תפקיד פעיל כיום - וזו המלכה".
"בנוסף, בשנת 1945 היא עמדה על המרפסת לצידו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, וינסטון צ'רצ'יל, היא עמדה לצד אביה כשהוא נשא את הנאום שעליו נאמר - העלה את המורל של העם הבריטי. היא מהווה את החיבור שלנו, החיבור האנושי, לתקופה שעדיין נחשבת בבריטניה כשעתנו היפה ביותר".
זו תקופה מאתגרת לממלכה המאוחדת. כיצד מותה ישפיע על הציבור הבריטי?
"אני חושב שזה ייצור זעזוע במובנים שבריטים רבים לא מסוגלים לדמיין. זה ייתפס כאובדן אישי. בעבר נערך מחקר על ידי פסיכולוגים שחשף שהחלום הנפוץ ביותר בקרב העם הבריטי הוא לשתות תה עם המלכה. היא מישהי שנמצאת באלבומי התמונות המשפחתיים של כולם, היא מעין דמות סבתא כזאת, כי היא תמיד עולה לי לראש כשאני חושב על סבתא שלי".
"בריטניה של 1952, כשהיא הפכה למלכה, שונה מזו של 2022", הדגיש פרידלנד. "זה כמו שתי מדינות שונות. הדבר היחיד שיש להן במשותף זו המלכה אליזבת'. אז תארי לך במשפחה שיש בן אדם אחד שמהווה גורם יציבות - שפתאום איננו, הטראומה או היגון, זאת מילה מתאימה יותר, זה מה שהעם הבריטי עומד לחוות".
בתקופה הזו של חוסר ודאות, ושל אומות המטילות ספק במערכות השלטון ובצורת הממשל שלהן, ואף קיומן של שאלות בנוגע לקיום המונרכיה - אנשים מעטים ביותר הטילו בה ספק. הם תמיד התייחסו אליה בכבוד, אפילו תוך כדי הטלת ספק בכל שאר חלקי המערכת. איך אתה מסביר את זה?
"זה נכון. יש אנשים, פעילים, שזה זמן רב אמרו שבריטניה ומדינות חבר העמים הבריטי צריכים להצביע עבור ראש המדינה, שיעמוד בראש המדינה באופן סמלי, במקום שזה ייקבע על ידי 'לוטו אילן היוחסין'. הבעיה עם טיעון זה הוא ש-'הלוטו' בחר במישהו שהיה יוצא מן הכלל בתור ראש המדינה. התפקיד דורש ניטרליות מסוימת, לדעת מתי לא 'לפתוח את הפה' ולהימנע ממחלוקות".
"הדבר המדהים במלכה", הוא הוסיף. "אפשר לראות את זה בביוגרפיות שלה, זה שכמעט אין שום תקרית שבה המלכה פעלה שלא כשורה, אין רגע של התעמתות עם הפוליטיקאים. איכשהו עלה בידה לבצע תפקיד זה באופן כזה שכמעט כולם במדינה הרגישו קשר כלשהו, או לכל הפחות לא חשו פגועים ממנה. על עד כמה אנשי ציבור בעולם אפשר לומר את זה? אני חושב שזה מספר כמעט אפסי. היא הצליחה להיות הרקמה המחברת, מעין דבק שאיחד את המדינה הזאת במשך שבעה עשורים".