ברוסיה נערכים להכריז היום (שישי) רשמית על סיפוח ארבעה מחוזות באוקראינה. בשעה 15:00 יחתום הנשיא ולדימיר פוטין על אמנה מיוחדת המכירה בסיפוח המחוזות חרסון, זפוריז'יה, לוגנסק ודונייצק והופכת אותם לחלק בלתי נפרד מהפדרציה הרוסית. במוסקווה נערכים לטקס מכובד ומרשים ולציון דרך חשוב בלחימה – אולם אלפי ק"מ מטרים משם, בשדה הקרב – המצב שונה בתכלית.

הכוחות האוקראיניים ממשיכים להתקדם ולשחרר שטחים באותם אזורים שאמורים להיות מסופחים היום למדינה הרוסית – באופן שעשוי להאפיל לחלוטין על ההכרזה הרוסית החגיגית. אתמול הצליחו האוקראינים לכבוש ולשחרר את העיירה שנדריגולובה – מצפון-מערב לעיר לימן שבמחוז דונייצק. לימן נחשבת לנקודה קריטית ואסטרטגית על המפה, והשליטה בה מאפשרת שליטה על תא שטח גדול ורחב.

ההכנות לטקס הסיפוח במרכז מוסקווה (צילום: רויטרס)
ההכנות לטקס הסיפוח במרכז מוסקווה | צילום: רויטרס
ההכנות לטקס הסיפוח במרכז מוסקווה (צילום: רויטרס)
ההכנות לטקס הסיפוח במרכז מוסקווה | צילום: רויטרס

לאורך הימים האחרונים ניכר כי קו ההגנה הרוסי בגזרת העיר לימן הולך ומתפרק לאיטו, באופן דומה אך איטי יותר להתפרקות קו ההגנה במחוז חארקוב. ערוצי הטלגרם הפרו-רוסיים המסקרים את הלחימה בחזית באינטנסיביות התייחסו בשעות האחרונות למצב בלימן, והזהירו שהכוחות האוקראיניים מתקדמים מהכיוונים צפון ודרום-מזרח בדרך לכיתורה, וטוענים כי ייתכן שכיס ההתנגדות הרוסי במקום ייפול עוד הערב או מחר - במה שצפוי להאפיל על אירועי הסיפוח. עוד הם מזהירים כי ניכר שלא סביר שהצבא הרוסי יצליח להסיג את חייליו מהאזור ללא אבדות כבדות, כל זאת על רקע מצוקת כוח האדם הגדולה של הרוסים באזור דונבאס בכל מקרה.

כוחות צבא אוקראינה עם שלל רוסי (צילום: AP)
כוחות צבא אוקראינה עם שלל רוסי | צילום: AP
המלחמה באוקראינה (צילום: cnn)
המלחמה באוקראינה | צילום: cnn

בשלב זה קיימים סימני שאלה רבים בנוגע לעתיד המחוזות המסופחים לאוקראינה. ברוסיה מצפים להביא למצב שבו האוקראינים נמנעים מלתקוף שם, משום שלכאורה יהיה מדובר כעת בשטחה של רוסיה – דבר שעשוי לגרור תגובה רוסית חריפה יותר על כל תקיפה בו. ולמרות זאת, העובדה כי צבא אוקראינה ממשיך לשחרר את אותם שטחים מאחיזת הצבא הרוסי מחזקת את הבעייתיות של המהלך של פוטין, שהלילה חתם על צו המכיר בעצמאותם של מחוזות חרסון וזפוריז'יה – צעד רשמי נוסף בדרך לאשרור צעד הסיפוח.

 

 

מדינות רבות ברחבי העולם, כולל ישראל, כבר הבהירו באופן חד משמעי ושאינו משתמע לשתי פנים כי לא יכירו בתוצאות "משאלי העם" הרוסיים ובסיפוח המחוזות באוקראינה. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אמר אמש כי ארה"ב "לעולם, לעולם, לעולם" לא תסכים להכיר במציאות הזו. עם זאת, חשוב להזכיר כי מדינות רבות בעולם לא הכירו בסיפוח חצי האי קרים לרוסיה מאוקראינה בשנת 2014, דבר שלא מונע מאז מפוטין לשלוט באזור באופן מוחלט.

יותר מ-300 אלף רוסים נמלטו

במקביל להתפתחויות בשדה הקרב, נמשך מאמץ הגיוס של פוטין לצבא הרוסי, ונמשכת גם המנוסה ההמונית של אזרחים רבים משטחי רוסיה לעבר המדינות השכנות. פוטין הבהיר אתמול באופן לא שגרתי כי "נעשו טעויות" בגיוס לצבא, ודרש מהרשויות לתקן אותן כך "שמי שלא מתאים לגיוס ישוחרר ולא יקבל זימון בטעות". סקר מיוחד שפורסם בסוכנות הידיעות רויטרס חושף כי לפחות 50% מאזרחי רוסיה סובל מזעם או חרדה בנוגע למהלך הגיוס.

המלחמה באוקראינה (צילום: AP)
המלחמה באוקראינה | צילום: AP
מלחמת רוסיה אוקראינה (צילום: AP)
המלחמה באוקראינה | צילום: AP

ההערכה היא כי עד עתה נמלטו מרוסיה יותר מ-300 אלף בני אדם – כמות החיילים שהכריזו פוטין ושר ההגנה שויגו כי ברצונם לגייס לצבא. לגיאורגיה הגיעו כבר יותר מ-120 אלף אזרחים רוסיים, לקזחסטן הגיעו יותר מ-100 אלף, לתחומי מדינות האיחוד האירופי הגיעו קרוב ל-80 אלף וגם למונגוליה הגיעו אזרחים רבים – שביקשו להימלט מצווי הגיוס הכמעט שרירותיים שנשלחו אליהם. בגיאורגיה כבר החלו גלי מחאה נגד רבבות הפליטים החדשים שהגיעו למדינה, ובהפגנה שנערכה אתמול נשמעו קריאות "חזרו לרוסיה, אנחנו לא אשמים בצרות של המדינה שלכם".

המודיעין הבריטי העריך אתמול כי כמות האנשים שנמלטה מרוסיה מאז ההכרזה על הרחבת הגיוס לצבא בשבוע שעבר "עשויה להיות גדולה יותר" מכמות החיילים הרוסים שלקחו חלק בפלישה לאוקראינה. עוד צוין כי בקרב הנמלטים הרבים נמצאים "מוחות מבריקים" ובעלי מקצוע רבים, וביחד עם בעלי המקצוע והאזרחים העובדים שגויסו לצבא ולא הצליחו להימלט מהמדינה – מדובר במכה כלכלית קשה מאוד לרוסיה. עובדה זו צפויה להעמיק את הקושי של רוסיה להיחלץ מהמשבר הכלכלי שהיא נקלעה אליו בעקבות המלחמה והסנקציות – ולהאריך את משך זמן התאוששות הכלכלה המקומית.

בתוך כך, באוקראינה ובמערב עדיין חוששים כי בעקבות המפלות בשדה הקרב, פוטין עשוי לעשות שימוש בנשק גרעיני. העיתון פוליטיקו דיווח אתמול כי בארה"ב עושים בתקופה האחרונה מאמצים "לגייס" את סין והודו, שתיים מהמדינות בעלות קשרים ויחסים טובים מאוד עם רוסיה, שקונות ממנה בתקופה האחרונה כמויות גדולות של נפט – במטרה שילחצו על פוטין וישכנעו אותו שלא לבחור באופציה הגרעינית.