בימים האחרונים הולכת וגוברת ההערכה כי רוסיה עומדת בפני הרחבת המלחמה באוקראינה לעבר החבל הבדלני טרנסניסטריה שבמולדובה. הדברים מגיעים בין היתר לאחר הודעת הצבא הרוסי בשבוע שעבר כי בכוונתו להביא לכיבוש כל חוף הים השחור בדרום אוקראינה ועד לגבול מולדובה בחלקו המערבי. בנוסף, בימים האחרונים אירעו כמה פיצוצים מסתוריים בחבל הבדלני, שדורש עצמאות ממולדובה במשך יותר מ-30 שנה.

המלחמה באוקראינה - סיקור N12:

משרד הפנים של חבל טרנסניסטריה במולדובה מסר היום (רביעי) כי במהלך הלילה זוהו מל"טים ששוגרו מאוקראינה למולדובה. במקביל, נמשכים הדיווחים על ירי מאוקראינה על חבל הבדלנים הפרו-רוסיים במולדובה. לפחות 2 פיצוצים גדולים אירעו בימים האחרונים בחבל שבמערב מולדובה ונתמך על ידי מוסקבה. הרשויות בחבל הבדלני טענו אמש כי הם ספגו ירי שגרם נזק לשתי תחנות רדיו המשדרות בשפה הרוסית, וכי גם אחת מהיחידות הצבאיות המוצבות שם הותקפה.

על פי טענת המקומיים, המשתייכים באופן מובהק לציר הפרו-רוסי באזור, אוקראינה היא האחראית לירי והפיצוצים האחרונים. "עקבות ההתקפות מובילות לאוקראינה", צוטט ואדים קרסנוסלסקי,מנהיג חבל טרנסניסטריה, בסוכנות הידיעות הרוסית טאסס. "אני מניח שמי שארגן את הפיגוע הזה כיוון לגרור את טרנסניסטריה לסכסוך".

טרנסניסטריה הוא חבל ארץ קטן במערב מולדובה, על גבולה עם אוקראינה. היא משתרע על שטח באורך של 400 ק"מ וברוחב של 10 ק"מ, והכריזה על עצמה כרפובליקה כבר בספטמבר 1990, עוד כשמולדובה הייתה חלק מברית המועצות. פחות משנה לאחר מכן התקיים בה משאל עם, ו-90% תמכו בהקמת מדינה עצמאית. במרס 1992 פרצה מלחמת אזרחים בין המולדבים ותושבי החבל, שהסתיימה כמה חודשים לאחר מכן בהסכם הפסקת אש. אף מדינה לא הכירה מעולם בעצמאות טרנסניסטריה, שלה דגל, המנון, מטבע וכוחות משטרה וצבא משלה.

אזרחים נמלטים מחבל טרנסניסטרייה למולדובה (צילום: סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
אזרחים נמלטים מחבל טרנסניסטרייה למולדובה | צילום: סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

רוסיה דווקא כן תומכת בהיפרדות החבל ממולדובה, ומחזיקה שם כ-1,500 חיילים. באוקראינה הביעו חשש מההסלמה במחוז הבדלני, והעריכו כי ייתכן שמדובר בפרובוקציה של מוסקבה, שתבקש לנצל את ההזדמנות ולשגר את כוחה הצבאי נגד ערים בחלק המערבי של חוף הים השחור של אוקראינה, דוגמת אודסה. זלנסקי אמר שרוסיה מראה כעת למולדובה למה עליה לצפות אם תמשיך לתמוך בקייב, וגם במשרד החוץ האוקראיני אמרו: "מגנים את הניסיונות הנואשים לגרור את אזור טרנסניסטריה למלחמה נגד אוקראינה". גם בקרמלין טרחו להביע דאגה נוכח המצב, ואמרו כי הם "רוצים להימנע מתרחיש שבו ייאלצו להתערב בטרנסניסטריה".

נשיאת מולדובה מאיה סנדו, הנחשבת לפרו-מערבית, האשימה את הרוסים בניסיונות להסלים את האירועים בגזרה. כבר בשבוע שעבר היא הביעה דאגה מההתבטאויות הרוסיות בנושא, אמרה כי מולדובה רגישה לכל החמרה בסיטואציה וקראה לקיים ישיבת חירום של מועצת הביטחון במדינה. היא הוסיפה כי מועצת הביטחון בקישינייב המליצה להגביר את מוכנות הכוחות ללחימה, להגדיל את מספר הסיורים והבדיקות בגבול טרנסניסטריה ולהעמיק את הפיקוח.

כבר ביום הפלישה לאוקראינה אמרה סנדו: "התעוררנו בעולם חדש, יותר אלים, פחות בטוח ופחות יציב. עולם שבו לחימה ללא התגרות גובה את שלה ליד גבולותינו. זה ללא ספק עולם שקיווינו שלעולם לא נחייה בו".

נשיאת מולדובה מאיה סנדו (צילום: רויטרס)
נשיאת מולדובה מאיה סנדו | צילום: רויטרס

מולדובה, רפובליקה סובייטית לשעבר, היא מדינה בעלת קשרים תרבותיים הדוקים לרומניה הכוללים בין היתר גם שפה משותפת. יש בה קצת יותר מ-4 מיליון תושבים, והיא אינה חברה בנאט"ו ובאיחוד האירופי. בשל כך, במקרה של מתקפה רוסית היא צפויה להישאר ללא כל ברית הגנה, בדומה למצבה של אוקראינה.

בניגוד לאוקראינה, מולדובה לא הציגה בשום שלב כוונות להצטרף לנאט"ו. על פי חוקתה היא מוגדרת כמדינה נייטרלית, אך היא כן מקיימת יחסים עם הברית. למרות שאינה חברה באיחוד האירופי, מרבה מולדובה לקיים קשרים דיפלומטיים עם מדינות האיחוד. אלפי פליטים שנמלטו מהמלחמה באוקראינה חיים כיום במולדובה, וכעת חוששים שוב להימצא באזורי הקרבות.

גם בוושינגטון מודאגים בימים האחרונים מההתפתחויות האחרונות באזור, ושר ההגנה אוסטין אמר על כך: "בשלב זה עדיין לא ברור בדיוק על מה מדובר, אך אנו עוקבים אחר הדברים ומרוכזים בהם". מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש קרא "לכל הנוגעים בדבר להימנע מכל הצהרות או פעולות שעלולות להסלים את המתיחות".

הפצצה במשרד הביטחון בטיראספול (צילום: רויטרס)
הפצצה במשרד הביטחון בטיראספול | צילום: רויטרס
הפצצה במשרד הביטחון בטיראספול (צילום: רויטרס)
הפצצה במשרד הביטחון בטיראספול | צילום: רויטרס
הפצצה במשרד הביטחון בטיראספול
הפצצה במשרד הביטחון בטיראספול

גם בקהילה היהודית בטרנסניסטריה גוברים החששות בימים האחרונים. כעת יודעים לספר שם על סדרת פיצוצים שהחרידה בימים האחרונים את טיראספול, בירת החבל. כעת רבים כבר מבקשים להימלט מהאזור, מחשש שהוא יהיה היעד הבא של פוטין במסגרת ניסיונותיו להשתלט על דרום אוקראינה ואולי אף יותר מכך. על פי ההערכות מתגוררים בחבל הבדלי כ-5,000 יהודים, מתוך סך האוכלוסייה המגיע לכחצי מיליון. הם מתגוררים בעיקר בבירה טיראספול אך קהילות נוספות קיימות גם בערים בנדרי, דובסרי וריבניצה, הידועה כביתה של קהילה יהודית גדולה ערב מלחמת העולם השנייה.

הרב מענדי אקסלרוד, שליח חב"ד לקישינב סיפר שרבים נציגי הקהילות היהודיות בחבל כבר פנו אליו וביקשו להתפנות משם. "אנשים דואגים, הם ביקשו שנפנה אותם למקום מבטחים במטרה לעלות בהמשך לישראל", אמר. "גם הסוכנות היהודית והג'וינט פועלים בערים". הרב זושא אבלסקי, מנכ"ל הקהילה היהודית במולדובה, אמר: "אנו מוצפים בפניות ביומיים האחרונים. אנשים בטוחים שהם הבאים בתור אחרי אוקראינה". הוא סיפר כי הם נערכים לקלוט פליטים מחבל טרניסטרייה: "יש לנו מערך לוגיסטי גדול, בסיוע ידידים מקומיים וחברים ברחבי העולם, אני מקווה שלא יפרוץ כאן משבר הומניטרי כמו באוקראינה". הרב מנדי גוצל מבית חב"ד בקישינב הוסיף: "החשש מפני פלישה רוסית הפך למוחשי יותר, אני שומע עדויות על רבים שכבר אורזים מזוודות".

בתוך כך, אספקת הגז הרוסית לפולין נעצרה הבוקר, לאחר שחברת הגז הרוסית גזפורם הודיעה לחברות הגז בפולין ובבולגריה שתעצור את המשלוחים. חברת הגז הארצית של פולין, PGNiG, אישרה כי האספקה של משלוחי הגז שעוברים בצינור יאמאל-אירופה נעצרה, ובחברה הבולגרית "בולגרגז" מצפים לעצירה במהלך היום.

גזפורם העבירה לשתי המדינות הודעה לפיה התשלומים על הגז, החל מ-1 באפריל, חייבים להתבצע ברובל, במקום בדולרים או ביורו. המטרה של קבלת הכסף ברובל היא חיזוק המטבע הרוסי והכלכלה הרוסית, שנמצאת במשבר מאז הפלישה לאוקראינה, בשל הסנקציות המערביות. הקהילה הבינלאומית סירבה להחליף את מטבע התשלום, והודיעה לרוסיה שמדובר בהפרת הסכמים.