בצל בג"ץ הלוחמות: ישראל היא אחת ממדינות בודדות שבהן יש גיוס חובה לנשים וגברים. בישראל מתנהל שוב דיון ער על זכותן של הנשים להתגייס ליחידות חי"ר מובחרות, אבל נשים לקחו חלק במשימות ההגנה על הארץ עוד הרבה לפני שקמה. בעולם כבר שינו מזמן את הגישה, ובמדינות רבות נשים יכולות לשרת בכמעט כל התפקידים הקרביים בצבא. מהקצינה הראשונה אי פעם, דרך הלוחמות שנהרגו באפגניסטן ועד הלוחמת הראשונה ב"כומתות הירוקות" – כך זה עובד בעולם.
נשים נלחמו בתפקידים ובדרגות שונות לאורך ההיסטוריה, עוד מהמיתוסים העתיקים על האמזונות הלוחמות. בימי הביניים, ז'אן ד'ארק נחשבה לגיבורה הלאומית של צרפת על תפקידה במלחמת מאה שנים. במלחמת העולם הראשונה הייתה כבר הקצינה הראשונה אי פעם - אולנה סטפניב, שפיקדה על גדוד רובאים אוקראינים לאחר המהפכה הקומוניסטית. במלחמת העולם השנייה, מאות אלפי נשים בריטיות וגרמניות לחמו בתפקידים קרביים ביחידות נ"מ, הן הפילו אלפי מטוסי קרב.
אוסטרליה היא אחת מ-19 מדינות שכוללות נשים בכוחות הלחימה. בין התפקידים שלוחמות אוסטרליות יכולות למלא: צוללניות, לוחמות בכוח ההגנה הקרקעי, ביחידות החי"ר, יחידות ארטילריה ויחידות השריון. בשנת 1977, חיל האוויר המלכותי האוסטרלי היה השירות האוסטרלי הראשון ששילב נשים באופן מלא, אחריו הגיע הצבא האוסטרלי ואחריו הצי המלכותי. בשנת 2011 הקבינט האוסטרלי הסיר את כל ההגבלות המבוססות על מגדר במקצועות הלחימה ואוסטרליות נראו גם בשדה הקרב באפגניסטן.
נשים מהוות היום חלק חשוב גם בצבא קנדה, מצב שנוצר רק לאחר שנחקקה האמנה לזכויות ולחירות של קנדה בשנת 1982. ב-1989 נפתחו רשמית בפני הנשים כל התפקידים הצבאיים. בפועל הם רק החלו להיפתח רשמית לנשים והתהליך נמשך במשך יותר מעשור, אך ניתן למצוא היום לוחמות קנדיות גם בצי הצוללות. ביוני 2016 ג'ני קריניאן נחשבה לאישה הראשונה בעולם שהפכה לגנרלית בתפקיד קרבי. על פי פרטים שפורסמו בפברואר 2018, סך הייצוג של נשים ששירתו שירות קרבי בצבא הקנדי עומד על 4.3%.
במדינות הסקנדינביות מקבלים נשים בברכה לשירות צבאי קרבי. בצבא דנמרק כל התפקידים בצבא פתוחים גם לנשים, אם כי בינתיים אף אישה לא מילאה את הדרישות הפיזיות כדי להצטרף לכוחות המיוחדים הדנים. בצבא פינלנד יש גיוס חובה לגברים, נשים מוזמנות להתנדב ולהתמיין לתפקידי לחימה. בשוודיה נשים יכולות לשרת ברוב התפקידים הצבאיים, יוצאים מן הכלל היה שירות כטייסת ותפקידי צוללות שונים. בשוודיה מאז 2010 כל התפקידים פתוחים גם לנשים, שוודיה מפעילה גיוס חובה לגברים ולנשים כמו השכנה נורבגיה שנחשבת לראשונה שאפשרה לנשים לשרת בכל תפקידי הלחימה בצבא ב-1985.
גם אצל הידידה הקרובה של ישראל, ארצות הברית, נשים יכולות לשרת בשלל תפקידי לחימה. במלחמת המפרץ הוצבו 40 אלף חיילות אמריקניות בעיראק, אבל רק 25 שנים מאוחר יותר שר ההגנה ליאון פנטה החל להסיר את האיסור על נשים לשרת בתפקידי לחימה והחל בתהליך ממושך. בנובמבר 2013, ארה"ב ראתה את הנשים הראשונות שסיימו אי פעם את הכשרת החי"ר של חיל הנחתים של ארצות הברית, אבל רק ב-2016 כל התפקידים נפתחו רשמית לנשים.
הנשים הראשונות הצטרפו לגדוד מארינס כרובאיות יחד עם גדודי סיירים, הריינג'רס של הצבא האמריקני ויחידות הצי שתכננו לפתוח גם הן עמדות לנשים יחד עם כל התפקידים הקרביים למרות שההחלטה לא קיבלה את תמיכת יו"ר המטות המשולבים ביולי 2020 ארה"ב ראתה את האישה הראשונה שסיימה את קורס ההכשרה של הכוחות המיוחדים של הצבא ועברה לצוות לוחם של ה"כומתות הירוקות". בארה"ב אמרו שזהו רגע מכונן לא רק עבור יחידת העילית אלא עבור הצבא כולו.
בבריטניה, מ-2016 עד 2018, בוטלו כל המגבלות על נשים בתפקידים הקרביים הקרקעיים, כולל יחידות השריון, חיל הרגלים, הנחתים המלכותיים, וגם בחיל האוויר המלכותי. נשים בריטיות יכולות להגיש בקשה להצטרף לגדודי הסיור המיוחדים בשורות הכוחות המיוחדים. במהלך ההיסטוריה, שש נשים בריטיות נהרגו בקרב במלחמה בעיראק, ושלוש במלחמה באפגניסטן.
נשים מהוות היום כמעט חמישית מהצבא הצרפתי והן יכולות לשרת בכל תחומי הצבא, כולל בצי הצוללות הגרעיניות ובחיל הרגלים הקרבי. בשנת 2001 פתחה גרמניה את כל היחידות הקרביות לנשים. מהלך שהגביר מאוד את הגיוס של חיילות לצבא הגרמני. מאז 2001 גדל מספר הנשים בכוחות המזוינים הגרמניים פי שלושה.
לא רק באירופה ובארה"ב, גם בחלק מהמדינות האסלאמיות נשים יכולות לשרת בקרבי. נשים טורקיות משרתות היום בכל הענפים מלבד שריון, חי"ר וצוללות. גם בפקיסטאן האסלאמית יש כיום כ-4,000 נשים שמשרתות בכוחות המזוינים. בשנת 2006, אף דווח על טייסת הקרב הפקיסטנית הראשונה. גם בצבא סרי לנקה יש חיילות כמעט בכל הזרועות, אבל יש מגבלות על לחימת נשים ב"קרב ישיר" ואין נשים ב"כוחות המיוחדים", בתפקידי טייסות ועוד תפקידים קרביים בולטים.
מגבולות ישראל דרך המדבר בסוריה לדרום סודן, נורבגיה, אוסטרליה ועד לג'ונגלים בקולומביה, יותר ויותר נשים מוצאות את עצמן, לעיתים מתנדבות, נלחמות בשדה הקרב ובחזית המלחמות. הן נלחמות למען מטרות שונות ובנסיבות שונות, יש להן סיבות רבות להצטרפות לשורות הכוחות הלוחמים, כמו הגברים הן רוצות לשרת את המדינה והקהילות שלהן, להראות ביטחון עצמי, להפגין כשירות ועצמה, להוות דוגמה לילדים ולהוכיח את עצמן לעצמן. אבל לרבות מהן יש מטרה אחת חוצה גבולות, לאומים ודתות - הן רוצות לשפר בעצמן את חייהן ומעמדן של נשים ושל נערות.