ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה מפרסם היום (רביעי) "המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו" בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב את הדוח השנתי על מצב האנטישמיות בעולם. הדוח, שמתייחס לשנת 2021, מצביע על גידול חד במספר התקריות האנטישמיות במדינות שונות בעולם, גם בהשוואה לשנת 2019 - לפני התפרצות הקורונה. הדוח מבוסס על ניתוח עשרות מקרים מרחבי העולם, כמו גם על מידע שמסרו גופי אכיפת החוק, גופי התקשורת וארגונים יהודיים במדינות שונות.

מהדוח עולה כי חל גידול דרמטי בתקריות האנטישמיות בארצות הברית, בקנדה, בבריטניה, בגרמניה ובאוסטרליה. הסיבות המרכזיות הן התחזקותן של תנועות ימין ושמאל קיצוני, ו"הבמה הנדיבה שנותנות הרשתות החברתיות להפצת שקרים והסתה". מחברי הדוח מציינים גם תיאוריות קונספירציה שקשורות למשבר הקורונה ואת מבצע "שומר החומות" בעזה כגורמים שעוררו גלים אנטישמיים.

קריקטורות אנטישמיות
עלייה חדה בתקריות אנטישמיות במדינות שונות בעולם. קריקטורה
קריקטורות אנטישמיות
כותבי הדוח: "צריך להודות באומץ - המאבק נכשל".

ארצות הברית

משטרת העיר ניו-יורק דיווחה בשנת 2021 על כ-214 אירועים של פשעי שנאה כלפי יהודים, לעומת 126 אירועים בשנת 2020. בלוס אנג'לס, דווחו בשנה החולפת 79 פשעי שנאה, לעומת 40 בלבד בשנת 2020. במהלך מבצע "שומר החומות" והפרעות בערים המעורבות במאי 2021 דווחו ברחבי ארצות הברית 251 תקריות אנטישמיות בשלושה שבועות בלבד.

לפי הסקר השנתי של הוועד היהודי אמריקני (AJC), 2.6% מהיהודים בארצות הברית חוו תקיפות פיזיות על רקע אנטישמי בחמש השנים האחרונות. לפי הליגה נגד השמצה, נרשם גידול של 27% במספר התקריות לעומת 2020 ולא פחות מ-113% גידול לעומת שנת 2019 במספר התקריות של הפצת תעמולה אנטישמית.

צרפת

השירות להגנת הקהילות היהודיות בשיתוף משרד הפנים במדינה דיווח על 589 תקריות אנטישמיות בשנת 2021. לפי הדוח, מדובר בגידול של 74% לעומת שנת 2020, אבל ירידה של 15% ביחס ל-2019.

מעל 100 קברים הושחתו. צרפת (צילום: ap)
השחתת קברים בצרפת. ארכיון | צילום: ap

קנדה

במאי 2021 דיווח ארגון "בני ברית" על שיא של 40 שנה, מאז החל התיעוד בשנת 1982, במקרי האלימות הפיזית על רקע אנטישמי בחודש אחד – 61 תקיפות. בסך הכול, נרשמו בקנדה 266 תקריות אנטישמיות באותו חודש, גידול של 54% לעומת התקופה המקבילה ב-2020.

אנגליה

ארגון השירות הקהילתי, ה-CST, דיווח על 2,255 תקריות אנטישמיות ברחבי הממלכה המאוחדת במהלך השנה שעברה. מדובר בגידול של 34% לעומת 2020 ו-24% לעומת 2019. גידול חד של 78% לעומת 2020 נרשם במספר התקיפות הפיזיות נגד יהודים.

גרמניה

על פי נתונים של המשטרה המקומית תועדו ברחבי המדינה 3,028 תקריות אנטישמיות ב-2021. מדובר בגידול של 28.8% לעומת 2020 ו-49% לעומת 2019. תופעה מטרידה אחרת שהדוח מצביע על התעצמותה בשנה החולפת, היא השוואה של מתנגדי חיסונים למצבם של היהודים בתקופת השואה.

אוסטרליה

בשנת 2021 נרשמו ברחבי המדינה 447 תקריות אנטישמיות - גידול של 35% לעומת 2020 ו-21.5% לעומת 2019. במאי נשבר שיא של כל הזמנים במספר האירועים האנטישמיים במהלך חודש אחד - 88 תקריות.

מצבה בבית הקברות היהודי בוורשה פולין (צילום: רויטרס, רוייטרס)
מצבה בבית הקברות היהודי בוורשה, פולין | צילום: רויטרס, רוייטרס

הקורונה ושומר החומות

הדוח של אוניברסיטת תל אביב מייחס למבצע שומר החומות ולמגפת הקורונה השפעה ישירה על מספר התקריות האנטישמיות בעולם.

ביחס למבצע שומר החומות אומרים עורכי הדוח: "זו מציאות בלתי נסבלת, כאשר ישראל מגינה על עצמה – יהודים מותקפים". עוד נכתב כי להתלהמות ברשתות החברתיות תפקיד מרכזי בגל האנטישמיות, למרות החקיקה וההסכמים השונים שנחתמו עם מפעילי הרשתות, שהתחייבו למנוע העלאת התבטאויות אנטישמיות.

בעיה חמורה נוספת שמצויינת בדוח היא "הרשת האפלה", שמהווה במה לקיצוניים מכל הסוגים, שמפיצים תכנים ללא כל הגבלה ופיקוח. הדוח מציין גם את תרומתה של איראן לעלייה באנטישמיות בכך שהיא משקיעה מאמצים וכספים רבים בהפצת מסרים אנטישמיים ואנטי ישראליים, בעיקר באמריקה הלטינית ובארה"ב.

צה"ל יורה לעבר עזה מגבול הרצועה (צילום: יונתן סינדל, פלאש/90 )
שומר החומות. בדוח אומרים שהייתה למבצע השפעה ישירה על גל האנטישמיות | צילום: יונתן סינדל, פלאש/90

על פי הדוח, כבר עם פרוץ מגיפת הקורונה לפני יותר משנתיים נפוצו בעולם תיאוריות קונספירציה שהאשימו את ישראל והיהודים בהפצה לכאורה של הנגיף. ההאשמות הללו "נסמכו על עלילות דם אנטישמיות בנות מאות שנים".

הסגרים, כך מציינים הכותבים, הרחיבו והעצימו את ההתלהמות האנטישמית ברשתות. בשנת 2021, שבה נרשמה הקלה בסגרים, האנטישמיות חזרה לרחובות, וגברה האלימות הפיזית נגד יהודים - במקביל למתרחש ברשתות.

 

חיסונים נגד קורונה של פייזר (צילום: רויטרס)
גם למגפת הקורונה ולחיסונים השפעה על גל האנטישמיות. | צילום: רויטרס

עוד נטען כי יש בין מתנגדי החיסונים מי שמאשים את היהודים בפיתוח החיסונים לכאורה כדי להתעשר. הצלחת מבצע החיסונים בכלל ובישראל בפרט, רק העצימו את הטענות. בין היתר, השוו מתנגדי החיסונים בין מנכ"ל פייזר היהודי ובן לניצול אושוויץ אלברט בורלא לבין יוזף מנגלה, בטענה ששניהם ערכו "ניסויים בבני אדם".

ראש "המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו", פרופ' אוריה שביט, מתריע כי "משהו לא עובד. בשנים האחרונות הושקעו ברחבי העולם משאבים עצומים במאבק באנטישמיות, שכללו תכניות חשובות ומבורכות –  אבל מספר התקריות האנטישמיות, בכלל זה החמורות, נמצא במגמת נסיקה".

הוא מסביר כי הדבר הקל הוא לומר שצריך יותר חוקים ויותר תקציבים. אבל מה שנדרש באמת הוא בדיקה מקיפה של יעילות אסטרטגיות הפעולה הקיימות. "פשעי המלחמה של הרוסים, שנעשים תוך חילול ציני של זיכרון השואה מלמדים אותנו שחלק ממי שהצהירו על מחויבות למאבק לא התכוונו לכך ברצינות ולא הפנימו את לקחי מלחמת העולם השנייה", אומר פרופ' שביט. "העולם היהודי חייב להתעשת ולהבין שמאבק באנטישמיות ומאבק למען הסדר הדמוקרטי-ליברלי הם אותו מאבק".