איתמר מור, עיתונאי "עולם קטן", הגיע אתמול (רביעי) לקייב לטובת כתבה שהכין. בלילה הוא עוד הספיק להסתובב בעיר ולהיפגש עם הקהילות היהודיות. בשום שלב הוא לא דמיין שביום למחרת רוסיה תפתח מלחמה ותתחיל להפגיז את קייב מכל הכיוונים.
מלחמה באירופה | רוסיה פלשה לאוקראינה, בסיסים ומפקדות הופצצו
בוקר של מלחמה
"כרטיס החזרה שלי לארץ היה אמור להיות להיום ב-20:00 בערב, טיסה עליה אני כבר לא יעלה", סיפר בשיחה עם N12, תוך שהוא ממשיך לנסות להימלט מבירת אוקראינה ולהגיע לנציגות הישראלית בלבוב. "השמיים סגורים וחברות התעופה לא מגיעות לאוקראינה בעקבות המלחמה".
בבוקר, כשאיתמר התעורר בחדר המלון, הוא ראה עשרות הודעות ושיחות מאנשים שדאגו לי ורצו לראות אם הוא בסדר. "לקח לי כמה דקות להבין על מה כולם מדברים", שחזר. "החלטתי תוך שנייה לארוז מזדווה ועפתי משם. תוך כדי התחלתי להרים טלפונים ולנסות להבין מה לעשות ולאיפה ללכת".
תוכנית ההימלטות
כשאיתמר יצא מחדר בית המלון רוב תושבי קייב כבר החלו להימלט. איתמר יצר קשר עם חדר המצב של משרד החוץ בירושלים וקיבל הוראה ברורה להתקדם בכל דרך אפשרית לכיוון לבוב, לגבול המערבי של אוקראינה עם פולין, שם יעבירו אותו דרך היבשה לפולין ובהמשך, בטיסת חילוץ, לישראל".
שעות בכביש - ללא דלק וברכב שכור
"אני עדיין בתוך קייב, כבר חמש שעות בכבישים", סיפר איתמר, שיצא לדרכו בשעה 9 בבוקר. "יש פה מאות אלפי מכוניות - וכולן במנוסה מערבה. כל הרכבים שאני רואה סביבי מלאים במשפחות, וכל תאי המטען עמוסים במזוודות. אנשים ממש בורחים מפה".
השאלה הגדולה שהדאיגה את איתמר הייתה אם הדלק שברשותו יספיק לו כדי לסיים את הנסיעה ללבוב. "בקייב נגמר הדלק", אמר. "אני בונה על התחנות בכבישים המהירים שאולי שם אני כן יוכל לתדלק. חוץ מזה, מבחינה טכנית, את הרכב שבו אני נוהג הייתי אמור להחזיר בנמל התעופה. אני כבר לא אוכל להחזיר אותו לשם". עוד הוסיף: "כרגע לא ממש אכפת לי מזה בכלל. מצידי לנטוש את הרכב וללכת מפה".
"נראה כמו תמונות מתקופת השואה - רק בצבע"
"הדבר העיקרי שמפחיד פה, הוא שיש מעלינו כל הזמן בומים על-קוליים של מטוסי קרב רוסים", סיפר. "במקביל, אני מקשיב דרך האינטרנט לרדיו ישראלי ועוקב אחרי התקיפות. יש פה עשרות אנשים שהולכים ברגל עם חבילות בצדי הדרכים, כי לפני שעתיים עצרו את הרכבות". איתמר הדגיש כי הדרך היחידה לצאת מקייב היא רק ברגל או באמצעות רכב פרטי. "זה נראה כמו תמונות מתקופת השואה רק בצבע, זה פשוט לא ייאמן. פשוט פליטים שהולכים ברגל".
הכתב שנקלע למציאות המלחמה סבור שפוטין ינהג בחוכמה. "אני יוצא מתוך הנחה שפוטין לא יעשה דברים שטותיים מאוד ויתקוף אזרחים, זה לא מתקבל על הדעת", אמר. "יש פה מלא אנשים מסביבי, וכולם נמצאים באותה סיטואציה. המטרה שלי עכשיו היא להגיע ללבוב, לנציגות הישראלית, ומשם לצאת כמה שיותר מהר מאוקראינה. אני מחכה שהנציגים הישראלים יחלצו אותי מפה".