תגובה ישראלית רשמית ראשונה למשבר - בלי גינוי לרוסיה: "תומכים בשלמותה הטריטוריאלית ובריבונותה של אוקראינה", נכתב היום (רביעי) בהודעה רשמית מטעם הממשלה. "ישראל שותפה לדאגה הבין-לאומית מהצעדים במזרח אוקראינה ומההסלמה החמורה שחלה במצב, מקווה שיימצא פתרון דיפלומטי שיוביל לרגיעה ומוכנה להתגייס לכך, אם תתבקש".
בהמשך ההודעה, שנוסחה בקפידה ורוסיה כלל לא מוזכרת בה, נכתב: "מדינת ישראל דואגת גם לשלומם של אלפי אזרחים ישראלים המתגוררים באוקראינה ולקהילה היהודית הגדולה שבה. ישראל ערוכה להעביר לאוקראינה סיוע הומניטרי מיידי בהתאם לצרכים שיעלו, ומקיימת על כך שיח עם הרשויות במדינה. ישראל ממשיכה בשיח קרוב עם שותפותיה על דרכים להשיב את המאמץ הדיפלומטי למסלולו".
מצב חירום יוכרז באוקראינה, אירופה הטילה סנקציות על שר ההגנה הרוסי
בינתיים, הרשויות באוקראינה צפויות להכריז על מצב חירום בכל רחבי המדינה, מלבד המחוזות הבדלניים דונייצק ולוהנסק. אלכסיי דנילוב, שעומד בראש המועצה לביטחון לאומי ולהגנה, אמר כי מצב החירום יימשך למשך 30 יום לפחות. דנילוב הוסיף כי נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לא מקדם פיתוח של נשק גרעיני, בניגוד לדבריו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
מצב החירום ייצא אל הפועל לאחר שיאושר על ידי הפרלמנט. המועצה לביטחון לאומי התכנסה לאחר שרוסיה החלה להעביר כוחות אל מעבר לגבול, לאזורים שבשליטת הבדלנים. מצב החירום מאפשר לממשלה להטיל הגבלות על התנועה ואפילו עוצר.
האיחוד האירופי החליט להטיל סנקציות על שר ההגנה הרוסי, סרגיי שוייגו - הסנקציות יכנסו לתוקף היום. משרד החוץ הרוסי: מוסקבה תיתן "תשובה חזקה" לסנקציות. שר החוץ הגרמני הבהיר: "רוסיה מבודדת את עצמה באמצעות המהלכים שלה. במשברים קשים מסוג זה, עלינו תמיד להשאיר פתח למשא ומתן – אנו רוצים להימנע ממלחמה באירופה".
בתוך כך, הממשל הרוסי בדונייצק מדווח כי עוד כוחות אוקראיניים הגיעו לשטחים בדונבאס שנמצאים בשליטת קייב. במקביל, הודיעה השגרירות הרוסית בקייב כי החל פינוי כוח אדם בכל המשרדים הדיפלומטיים של רוסיה באוקראינה.
חבילת הסנקציות הראשונה אושרה: "המצב הפך קריטי"
מנהיג הפרו-רוסים באזורים הבדלניים באוקראינה הכריז כי "המצב הפך לקריטי – וכי התוקפנות האוקראינית גוברת". הוא הוסיף כי האזורים חשופים לפרובוקציות של האוקראינים שמובילים לכך שאנשים נהרגים וטען כי אין חיילים רוסים באזורים הללו. עד כה 93 אלף מתושבי האזורים הבדלניים פונו לרוסיה.
במקביל, המדינות החברות באיחוד האירופי אישרו את הסנקציות על רוסיה. דיפלומט מהאיחוד האירופי אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי המדינות באיחוד נתנו אור ירוק, באמצעות שליחיהן בבריסל, להטלת חבילה ראשונה של סנקציות על רוסיה. העיצומים עדיין זקוקים לאישור רשמי של שרי החוץ, דבר שהוא בדרך כלל מובן מאליו לאחר החלטת שגרירי האיחוד האירופי.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין האשים את אוקראינה בביצוע רצח עם נגד הבדלנים הפרו-רוסים במחוזות הבדלניים שבמזרח המדינה, דונייצק ולוהנסק. מי הם אותם בדלנים? בפברואר 2014 הודח נשיא אוקראינה דאז, ויקטור ינוקוביץ', בסדרה של הפגנות אלימות שנמשכו כ-3 חודשים. ינוקוביץ', שנחשב תמיד לפרו-רוסי, ברח למוסקבה, שם הוא קיבל מקלט מדיני.
סכנת הפלישה הרוסית לאוקראינה - סיקור N12
- רוסיה הכירה רשמית בעצמאות המחוזות הבדלניים במזרח אוקראינה
- מה עומד מאחורי הסכסוך בגבול אוקראינה-רוסיה?
- בדרך למלחמה? המהלך הבא של רוסיה - והאזהרה של ארה"ב
- מה עומק הפלישה שמתכנן פוטין באוקראינה?
בתגובה להדחת הנשיא, רוסיה סיפחה באופן לא חוקי את חצי האי קרים שבים השחור מידי אוקראינה, מה שגרם לזעם בינלאומי והצית את המתיחות בין הקרמלין למערב, שלמעשה נמשכת עד היום. לאחר הסיפוח, יצאו תושבים רבים בחבל הדונבאס שבמזרח המדינה להפגנות נגד הממשלה האוקראינית החדשה.
רוסיה התייצבה מיד לצד הבדלנים, ברובם ממוצא רוסי, והעניקה להם תמיכה כספית וצבאית. בין הצדדים החל מאבק אלים, ועד מהרה הובילה הלחימה להקמת מה שנקרא בפי הבדלנים "הרפובליקה העממית של דונייצק" ו"הרפובליקה עממית של לוהנסק". המורדים תובעים בעלות על כל אזור הדונבאס, הרחב יותר משני המחוזות העצמאיים, אך כרגע הם שולטים פיזית בכשליש מהשטח.
במהלך השבוע האחרון הכירה רוסיה במחוזות כעצמאיים מאוקראינה, וחתמה על הסכמי ידידות עם שתי המדינות. הנשיא פוטין חזר על הטענות שבאזורים אלו יש רדיפה של האזרחים הפרו-רוסיים עד כדי רצח עם. ממשלת אוקראינה מתייחסת לאזור כ"שטחים כבושים זמנית", בדומה לחצי האי קרים. על פי ההערכות, הלחימה באזור הביאה למותם של כ-14 אלף בני אדם מאז 2014, ועוד אלפי פצועים ועשרות אלפי עקורים.
במהלך הלחימה ארוכת השנים, הוכרזו בין הצדדים לא פחות מ-29 הפסקות אש - כולל שתיים בתיווך צרפת וגרמניה ב-2014 וב-2015, שהובילו למה שמכונה "הסכמי מינסק". עם זאת, ההסכמים הופרו בעקביות.
קו החזית בין האוקראינים לבדלנים הפרו-רוסים נמצא בין המחוזות שהכריזו על עצמאות והאזורים הסובבים את דונייצק ולוהנסק שאינם בשליטת המורדים. התושבים שמתגוררים לאורך קו החזית הזה, עשרות עיירות וכפרים, הם הקורבנות העיקריים של הסכסוך. כוחות רוסים מבצעים באזורים אלו הפגזות על בסיס קבוע, ובימים האחרונים מגיעים משם תיעודים של טנקים לא מסומנים שנראים כמתכוננים למתקפה בפאתי דונייצק. בקו החזית הזה פוטין יכול להחליט להצית את השטח או להרגיע אותו, כרצונו ועל פי צרכיו.
רבים מהאזרחים בחבל הדונבאס הם צאצאים של פועלים רוסים שהגיעו למזרח אוקראינה מאזורים שונים בברית המועצות לשעבר לאחר מלחמת העולם השנייה. האזור כולו משתרע על פני כ-6,500 קילומטרים רבועים, והוא מיושב בצפיפות למדי בהשוואה למערב אוקראינה - כארבעה מיליון איש חיים בו בסך הכול.
לפני הסכסוך, האזור היה ידוע בעיקר כאזור תעשייתי של כריית פחם. בעקבות הלחימה, יותר ממיליון בני אדם נמלטו משם. רבים מאלו שנשארו הם אנשים מבוגרים מדי או פגיעים מכדי לעזוב. על פי מומחים לענייני רוסיה, הסנטימנט הפרו-רוסי אינו חזק באזור דונבאס כפי שהוא קיים, למשל, בחצי האי קרים.
לרפובליקות העממיות דונייצק ולוגנסק יש נשיאים משלהן. דניס פושילין הוא ראש הרפובליקה העממית של דונייצק וליאוניד פסצ'ניק עומד בראש הרפובליקה העממית של לוגנסק, שניהם קשורים לממשל ברוסיה והם הוזמנו רשמית להיות חלק ממפלגת השלטון הרוסית, עוד בשנה שעברה.
פושילין עמד מאחורי מקרה הונאה בעברו ושרד שני ניסיונות התנקשות. משפחתו של פסצ'ניק התגוררה דווקא במזרח הרחוק של רוסיה במקור, ועברה לאזור מזרח אוקראינה בעקבות מינוי משירות הביטחון. בפועל שניהם משמשים כ"משטר בובות" עבור פוטין והקרמלין.
ההאשמות הרוסיות על רצח עם במזרח אוקראינה נועדו, לפי הערכות המומחים, להצדיק את הפלישה הרוסית למדינה השכנה. מקורות מודיעין מערביים טוענים שההוראה לפלישה "מוחלטת" כבר ניתנה, והמטרה הסופית היא ככל הנראה הפלת המשטר בקייב. אם הטנקים הרוסיים או "כוח שמירת השלום" עוברים את קו החזית - המשמעות היא שפוטין מתכוון לכבוש אזורים שאינם רוסיים, תחת התירוץ של הגנה על דוברי הרוסית מרודפיהם.