יועצו של נשיא אוקראינה זלנסקי אמר היום (ראשון) כי המדינה מצליחה לבלום את המתקפה הרוסית בניגוד לתחזיות. לדבריו, אוקראינה שולטת לפי שעה בשטח שממערב לקייב והחיילים הרוסים לא מצליחים להתקדם. "העובדה שמשלחת רוסית הגיעה לגומל שבבלארוס והציעה לנהל 'שיחות שלום' מנקודת מבט צבאית, משמעותה אחת - הם איבדו את היתרון וכעת אינם מסוגלים להמשיך בפלישה", ציין אולקסי ארסטוביץ'.
הבוקר התעוררה אוקראינה ליומה הרביעי של הפלישה הרוסית, עם מתקפה על העיר השנייה בגודלה באוקראינה - חרקוב. כוחות אוקראיניים נלחמים מול כוחות רוסיים ברחובות העיר שבצפון-מזרח המדינה. "כלי רכב של האויב הרוסי פרצו לחרקוב, כולל למרכז העיר, והכוחות האוקראיניים פועלים להשמדתם", מסר המושל האזורי אולה סינגובוב, שביקש מהתושבים שלא לצאת מבתיהם.
שורת פיצוצים נשמעה גם מערבית לבירת אוקראינה, קייב, שם דיווחו על קרבות יריות בעיירה שסמוכה לבירה. לפי התקשורת האוקראינית, גשר פוצץ ליד העיירה בוצ'ה שממערב לקייב - ולא ברור אם הפציצו אותו חיילים רוסים או שהשמיד אותו הצד האוקראיני. יועץ לשר הפנים האוקראיני ציין כי מתנהל קרב בבוצ'ה עם הגעתם של כוחות רוסים שניסו להתקדם לעבר קייב - שאותם הדפו האוקראינים. קרבות נוספים נערכים גם בחבל דונבאס ובדרום-מזרח אוקראינה סביב חצי האי קרים.
"העולם לא האמין שנתנגד כך", שיתף הבוקר שר ההגנה האוקראיני אולקסי רזניקוב, שביקש מהעולם לחזק את תמיכתו באוקראינה. רזניקוב הסביר כי "72 שעות של התנגדות הוכיחו לעולם שאפשר להדוף את התוקפנות הרוסית". הממשלה באוקראינה סומכת למעשה על הפטריוטיות והסלידה של התושבים המקומיים מהמשטר במוסקבה, ואף קראה למתנדבים זרים לסייע למדינה במאבקה המלחמתי. הנשיא האוקראיני הודיע שהוא מקים "לגיון בין-לאומי" לכל אותם זרים שמעוניינים לקחת חלק ולתמוך במדינה: "זו תהיה העדות המרכזית לתמיכה במדינה שלנו", אמר זלנסקי.
הלקח מ-2014 נלמד?
בימים אלה צבא אוקראינה מאומן ומצויד טוב יותר מאשר ב-2014, אז כבשה רוסיה את חצי האי קרים מאוקראינה ללא קרבות קשים כפי שמתנהל כיום. כוחותיו נתפסים כבעל מוטיבציה גבוהה להגן על המדינה, אך עם זאת הצבא המקומי עדיין מתמודד עם מחסור בכוח אדם ונשק. על פי ההערכות, לאורך הגבול עם אוקראינה הוצבו כ-150 אלף חיילים רוסים וכמות הטנקים הרוסיים מגיעה כמעט ל-3,000 - פי שלושה משל האוקראינים. בעקבות כך, החליט זלנסקי לחזק את יכולות ההגנה של המדינה ולעודד את הגיוס לשירות הצבאי באמצעות מעבר הדרגתי לצבא מקצועי. בינתיים, באוקראינה הוטל גיוס כללי.
הפער בולט גם בתקציב הביטחון של המדינות. למרות שאוקראינה שילשה את תקציב הביטחון שלה במונחים ריאליים בעשור האחרון, סך ההוצאה הביטחונית שלה ב-2020 הסתכם בכ-4 מיליארד דולר בלבד - עשירית מזו של רוסיה. פרט לכך, ההגנה של אוקראינה נגד מטוסים וטילים נחשבת חלשה, מה שמותיר אותה פגיעה מאוד מול התקפות רוסיות על התשתיות החיוניות במדינה. עם זאת, האוקראינים צברו ניסיון קרבי באזור דונבאס, שם הם נלחמים בבדלנים שבתמיכת רוסיה מאז 2014. הם גם מחזיקים ביכולות הגנה אווירית לטווח קצר ונשק נ"ט, כולל טילים שסיפקה להם ארה"ב, שמסייעים לבלום את ההתקדמות הרוסית.
מאז הפלישה מתמודדת רוסיה מול התנגדות עיקשת מצד האוקראינים, שעשויה להימשך גם אם תשיג שליטה רחבה. מדינות המערב האיצו את משלוחי הנשק לאוקראינה, אולם מדינות כמו ארצות הברית כבר הבהירו שלא ישלחו חיילים לאזור כדי להילחם. ארצות הברית סיפקה ציוד ביותר מ-2.5 מיליארד דולר מאז 2014, כולל טילי נ"ט, רובי צלפים, מל"טים, מערכות מכ"ם, ציוד ראיית לילה ומכשירי קשר וסייבר. טורקיה מכרה לקייב כמה מל"טים גם היא, שאותם פרסו האוקראינים נגד הבדלנים הרוסים, ובריטניה סיפקה כלי רכב משוריינים ושלחה מומחים שמעבירים אימונים לצבא המקומי.
רמטכ"ל אוקראינה ואלרי זלוז'ני מגיע מרקע אחר בהשוואה לבכירים רבים בצבאו. העומד בראשו לא שירת בצבא ברית המועצות, ואחד מצעדיו הראשונים בתפקיד היה לאפשר לכוחות שבחזית לפתוח באש בתגובה לתקיפת אויב - ללא אישור של ההנהגה העליונה. אפשר להניח כי הלקח האוקראיני מהתבוסה ב-2014 נלמד, והמוטיבציה בהתאם.