בעוד מדינות בכל רחבי העולם קוראות לאזרחים שלהן לשוב ארצה מאוקראינה, ובהן גם ישראל, נדמה כי החששות מפני פלישה רוסית כמעט ולא הגיעו לאוקראינה. "לא מתכוון לעזוב ויודע גם על החברים הישראלים שחיים פה, שאין לרובם כוונה כזו", אמר לנו הערב (שבת), דניס פורטר שגר בגבול רוסיה אוקראינה. לעומתו, יש מי שסיפרו ל-N12 על החשש הגובר מהמצב והעימות שנראה כי בפתח: "אנחנו לחוצים ולא יודעים מה לעשות". בשבועות האחרונים מתנהל משא ומתן נמרץ בין מדינות המערב ונאט"ו לבין הרוסים, וזאת מתוך חשש מערבי מפני פלישה רוסית לשטחי אוקראינה. בעוד המידע המודיעיני האמריקני מצביע על חששות מפלישה שעלולה להתחיל כבר בשבוע הבא, ברוסיה טוענים כי ארצות הברית מנהלת קמפיין פרופגנדה נגד הרוסים – כך לטענת שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב.
"מחירי הטיסות לארץ גורם לנו להתלבט אם ולאן לטוס"
"אני ממש לא יודע מה לעשות ולחוץ ומתלבט אם לעזוב היום או מחר ולאן לעזוב – לארץ או טורקיה או פולין. מסר לנו בארי שגר בחריקוב שנמצאת על הגבול. "קיבלנו את זה בבום אתמול – עד עכשיו, לא באמת חשבנו שזה יגיע, איפשהו הדחקנו את זה. יש לנו קבוצה של חברים ואנחנו מדברים מה לעשות – יש כאלו שנשארים בכל זאת כי יש להם עסקים, ויש כמוני שמעדיפים לא לקחת את הסיכון ואני כן אטוס מפה". גם מחירי הטיסות הן דילמה מבהיר בארי: "המחירים של הטיסות שבדקתי מטורפים - 1200 דולר לכיוון לי ולאשתי לישראל. הלוואי שהיו נותנים לנו התראה של שבוע. האנשים פה באוקראינה לא מרגישים את הלחץ, החבר'ה הישראלים, מי שרואה חדשות, יותר בלחץ ממי שלא רואה חדשות, כי הלחץ בא משם. ברחוב לא מרגישים יותר מידי, אנשים חיים רגיל".
דניס פורטר שגר בחריקוב כבר מעל חמש שנים סיפר: "התחושות שלנו בינתיים בסדר, יש פה הרבה חבר'ה ישראלים, יש קהילה גדולה של יהודים. אנחנו שומעים את הלחץ מכל העולם והחדשות בישראל וארצות הברית, אני שם לב שבאירופה מודיעים שכל הדימפלומטים והמשפחות עוזבים". הוא מספר על הלחץ של קרוביו בארץ: "מתקשרים אליי הקרובים מישראל, ביניהם גם שתי הבנות שלי ומבקשים שאחזור. אבל אני חושב שאשאר פה, ומבין שרוב החבר'ה ישארו כאן". יש מי שיותר לחוצים ואומרים שייסעו לכיוון אוקראינה מערבית – לבוב וכל האיזור אחרי קייב". במידת הצורך, מסביר פורטר, הוא יכנס לתפוס מחסה במחסן שברשותו: "מקלטים וחדרי ביטחון כמו בישראל אין כאן, אבל יש לי מין מחסן שאפשר לשבת שם, אבל אני לא מאמין שמישהו ישתמש בזה. קשה לי מאוד להאמין שיגיעו פצצות". מבחינת הקשר עם הגורמים הרשמיים של מדינת ישראל באוקראינה אמר דניס כי הוא נמצא בשיח עם השגרירות באופן רציף: "בעיר שלנו יש קונסול בשם מארק, אנחנו בקשר איתו, ואני מכיר את הקונסול בקייב מקסים. קיבלנו למלא פרטים מי שגר באוקראינה. אני לא עשיתי את זה כי אני לא מתכוון לנסוע לארץ, ואני לא מאמין שתהיה מלחמה ואני לא רוצה את זה".
"אין אווירה של מלחמה בכלל"
גבע מנצור, ישראלי שמטייל באוקראינה, אמר הערב ל-N12: "אני תייר, נמצא פה עם חברה שלי. הם לא יודעים כלום על המלחמה. הם מתנהלים כרגיל. אני מבלה איתה ואין אווירה של מלחמה בכלל. האזרחים מתנהלים כרגיל, לדעתי בכלל לא מאמינים שתהיה מלחמה, פוטין מאיים עליהם כבר 14 שנה - לכן הכול פה שגרה. האינפורמציה מגיעה מישראל ומהחברים בישראל בלבד. בכל מקרה, הטיול שלי הסתיים ואני חוזר מחר לארץ".
"מתבייש במדינת ישראל"
דמיטרי שעבר לאודסה לפני כחצי שנה סיפר כי עד אתמול לא הורגש שום דבר חריג: "לא הרגשנו שום פחד, שום תזוזות. נכון לרגע זה, כלי התקשורת מפעילים די הרבה לחץ מכל כיוון אפשרי ואף אחד לא יודע אם זה נכון או לא". דימטרי לא חוסך בביקורת כלפי ההתנהלות של ישראל בסוגיית המשבר הנוכחי בין המדינות: "אני בתור ישראלי גאה, מתבייש במדינת ישראל שבהתנהגות שלה נותנת מן תמיכה ולגיטימציה לרוסיה. שאין תמיכה מוחלטת לאוקראינה מהצד הישראלי. מדינת ישראל הייתה יכולה להתנהג בצורה אחרת כלפי אוקראינה". למרות הכל הוא לא מתכוון לעזוב: "אני לא עוזב, אולי אשלח את הילדים שלי ואת אשתי חזרה". "אם יידרש", מבהיר דימטרי, "אקח נשק לידיים. אני מוכן להלחם כנגד הרוסים, עם האוקראינים. אוקראינה זו מדינת המולדת שלי, יחד עם ישראל. אני מסתכל על אוקראינה כמקום לאוכלוסיה יהודית די גדולה בעולם. היהודים שגרים פה ונמצאים בכל שכבות השלטון, כולל הנשיא, מקבלים את אוקראינה כבית שלהם - ואני מוכן להגן על הבית. מה שהייתי רוצה להגיד לכל הישראלים – אהבתם להגיע לאומן לנחמן, ואני חושב שמדינת אוקראינה מצפה ליותר תמיכה ברורה מהישראלים ומהממשלה כולה".