המומחים מסבירים: דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב הציג אתמול (שני) את הדרישות הרוסיות להפסקה הלחימה באוקראינה. רוסיה דורשת הכרה מקייב הכרה בעצמאות הבדלנים בדונייצק ובלוגנסק שיהפכו לרפובליקות עצמאיות, הכרה בריבונות של רוסיה על קרים, ויתור מוחלט על השאיפה להצטרף לברית נאט"ו ולאיחוד האירופי וגם פירוז מנשק של אוקראינה.

בעקבות ההצהרה, פנינו לד"ר ורה קפלן, חוקרת במכון לחקר רוסיה ומרצה בכירה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ואל ד"ר זאב חנין, מומחה למדינות ברית המועצות לשעבר ומזרח אירופה מאוניברסיטת בר אילן, כדי להבין טוב יותר את מה שעומד מאחורי הדרישות של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מה הסיכוי שהן ייענו ואיזה עוד מוצא יש למצב הנוכחי.

מה הסיכוי שאוקראינה תקבל את הדרישות של פוטין?

"מכיוון שהדרישות שלו כוללות גם פירוז מלא של אוקראינה וגם את החלפת המשטר באוקראינה, זה יכול לקרות רק אם הוא ינצח צבאית לגמרי", מעריכה ד"ר קפלן, "וגם במקרה הזה, הוא יצטרך להתעמת עם כל האוכלוסייה של אוקראינה שהתאגדה מאוד סביב הרעיון הלאומי. זה יכול לקרות רק אם הוא יהרוס את המדינה לגמרי, ועדיין יש שאלה איך העולם יגיב לזה".

מלחמת רוסיה אוקראינה: בדלנים פרו-רוסיים על משאית ב (צילום: רויטרס)
פוטין דורש הכרה בעצמאות המחוזות, בדלנים פרו-רוסים בדונייצק | צילום: רויטרס

"הסיכוי היחיד שיש זה לקבל למעשה את אותן דרישות שאוקראינה הסכימה להן לפני המלחמה בתמיכת המערכת", מוסיף ד"ר חנין. "אף אחד לא יגיד את זה באוקראינה אבל דה פקטו זה משהו שהאוקראינים יכלו לחיות איתו. זה אומר שאוקראינה תוותר על הבקשה להיכנס לנאט"ו. הם לא יוותרו על הכניסה לאיחוד האירופי וזה אפילו יהיה מהר יותר ממה שהם ציפו".

"אף אחד בקייב לא יגיד שהם מוכנים לקבל את הריבונות הרוסית על קרים ואת העצמאות של שני האזורים הבדלניים, אבל זה יהיה הסטטוס קוו בפועל. הוויתור האוקראיני יהיה על כניסה לנאט"ו אבל בתמורה הם יקבלו מהמערב את ההשקעות המאסיביות של מודרניזציה של כל התשתיות וכניסה מהירה לאיחוד האירופי. עם שני הדברים האלה פוטין יכול לחזור לעם הרוסי עם תמונת הניצחון, וזלנסקי שהוא כרגע הגיבור הלאומי יכול למכור את הפשרה הזו לעם האוקראיני".

הפגנות תמיכה בברלין (צילום: רויטרס)
גם אם פוטין יהרוס את אוקראינה- לא ברור איך המערב יגיב, הפגנת תמיכה בברלין | צילום: רויטרס

מה האינטרס של פוטין ללכת להסדר כזה?

"הוא לא הצליח עם הפלישה והכיבוש המהיר", מזכיר ד"ר חנין. "הוא לא ציפה לתגובה כזאת של המערב אחרי שבשנה שעברה היו לו רק ניצחונות. בלארוס היא למעשה כבר חלק מרוסיה, בקזחסטן הוא הצליח לשמור את השלטון פרו-רוסי, והסכמי הגז עם הזרם הצפוני שקיבלו את המתווה שלו. הוא חשב שעם חולשה אמריקנית כמו היום ומערב חלש, הוא יכול להמשיך בניצחונות שלו. אבל מסתבר שהוא לא יכול לשבור את הצבא האוקראיני תוך יומיים שלושה כפי שהם ציפו, וזהו. הוא לא מוכן לטווח הארוך. עצם העובדה שהוא כבר הסכים לתיווך במשא ומתן בין-לאומי זה אומר שהוא מוכן".

"בהתחלה דיברו על כך שיש משהו בעמדה של פוטין, כי נאט"ו התקרבה יותר מדי לגבולות של רוסיה – מה שיצר מאבק גיאו-פוליטי", אומרת ד"ר קפלן. עם זאת, לדבריה, עכשיו פוטין נכנס למצב שבו "האינטרס שלו אומר שבשביל לשרוד הוא צריך לנצח" ומוסיפה שלמרות שבנו עבורו כמה סולמות בשביל לרדת מהעץ, הוא עוד לא במצב כזה.

התרגיל של נאט"ו במזרח אירופה (צילום: רויטרס)
התקרבו יותר מדי לגבולות רוסיה? תרגיל צבאי של נאט"ו | צילום: רויטרס

למה פוטין רוצה את ההכרה של אוקראינה בעצם?

"זו הזהות הרוסית כרגע", טוען ד"ר חנין. לדבריו, ברוסיה חזרו לראות עצמם כאימפריה ומבחינת פוטין רוסיה חייבת להיות דומיננטית בכל האזור הפוסט סובייטי חוץ מבשלושת המדינות הבלטיות. לפי ההבנות שגובשו לפני 30 שנה, הוא רוצה שרוסיה תהיה עצם "מספר 1" בכל הגבולות שלה.

לפי ד"ר קפלן, הסיבה המרכזית היא הניסיון לפגוע באוקראינה להתחבר אל המערב: "יש לה בעיות טריטוריאליות לא פתורות וזה משמעותי בהתחשב בהצטרפות לכוחות המערב". עוד היא מוסיפה כי "למעשה, המאבק של פוטין באוקראינה התחיל בדרכים לא מזוינות כבר ב-2014 אחרי שנוצר שם  משטר דמוקרטי. הרפובליקות הבדלניות כבר קמו באתן שנים והיו שיחות במינסק שלפיהן אוקראינה הייתה צריכה לעשות שינויים בחוקה שלה ולאפשר מעמד מיוחד אבל באוקראינה אף פעם לא ביצעו את זה. בהתחלה פוטין דרש ביצוע של התנאים ואחר כך הכיר בעצמאות הרפובליקות. בהתחלה היה מדובר על זה שצבא הרוסי נכנס כדי לעזור ברפובליקות, וברגע שהתחילו משטר צבאי מיוחד הדרישות כבר הרבה יותר נרחבות".

איך משיגים את פירוז אוקראינה מנשק?

"בינתיים הדרך של פוטין זה פשוט לחסל את כל התעשייה הצבאית של אוקראינה", מספרת ד"ר קפלן. "הצבא הרוסי הצליח לפוצץ מהאוויר כמעט את כל בתי החורשת שנשארו מהתקופה הסובייטית". היא מסבירה שבקרמלין יכולים לחיות עם צבא אוקראיני שדומה לזה של פינלנד – קטן ולא מאיים.

ד"ר חנין קובע בנחרצות: " לא יהיה. אפשר לשכוח מזה. גם פוטין לא מאמין שזה יקרה".

מפעל נשרף באירפין, אוקראינה (צילום: ASSOCIATED PRESS AP)
הצבא הרוסי משמיד את התעשייה האוקראינית, מפעל נשרף באירפין | צילום: ASSOCIATED PRESS AP

פוטין יכול להתפשר על משהו?

"כרגע הוא יגיד שזה הקו האדום", אומר ד"ר חנין ומבהיר: "אבל כל בן אדם סביר מבין שזה בעצם לא יקרה. מאחורי הקלעים, באמצעות התיווך הבין-לאומי קורים דברים אחרים".

"כשמדברים על פוטין קשה מאוד להגיד", משיבה ד"ר קפלן. "השאלה היא אם אנחנו מדברים על איש אחד או שאנחנו מדברים על איזושהי קבוצת אנשים שמאוד מלוכדת סביבו. אנחנו לא בדיוק יודעים מה קורה בצמרת המשטר של פוטין, זה משטר מאוד סגור".

ואוקראינה תסכים לוותר על חלק מהדברים?

"נכון להיום זה לא נראה ככה", מעריכה ד"ר קפלן. "אפילו באזורים שנכבשו על ידי כוחות הרוסים יש מחאה אזרחית והחיילים הרוסים לא בדיוק יודעים מה לעשות עם זה".

זלנסקי (צילום: Ukrainian Presidential Press Office via AP, File)
הגיבור הלאומי יסכים לוויתורים? נשיא אוקראינה זלנסקי | צילום: Ukrainian Presidential Press Office via AP, File

ד"ר חנין טוען שאוקראינה לא תוותר על הנשק, אך כן עשויה כאמור לוותר עם הצטרפות לברית נאט"ו ועל השליטה המוחלטת בשטחים שתחת הכיבוש הרוסי – מה שכבר מהווה ויתור בעל משמעות. עם זאת, הוא מדגיש. "להיות בעצם מדינה שהיא לא חלק משום גוש צבאי ואין לה שום ארגון צבאי זה כבר ויותר מרחיק לכת".