פרשת מסמכי "פנדורה" שנחשפה אתמול (ראשון) מסעירה ומטלטלת את העולם. 12 מיליון המסמכים שנחשפו מציגים פעילות כלל עולמית למקלטי מס ברחבי העולם, בין השאר בפנמה, דובאי, מונאקו, שוויץ, איי קיימן ואיי הבתולה. על הכוונת נמצאים עשרות מנהיגי מדינות דגולים ומוכרים ברחבי העולם, לצד אלפי אנשי עסקים ידועים. בנוסף, עוד מאות אנשי ציבור, בהם שופטים, שרים ועוד מופיעים אף הם בתחקיר הנרחב.
פרשת "פנדורה" היא אירוע הדלפת המידע הפנימי הכלכלי הגדול ביותר שהיה אי פעם. בשנת 2016 התפוצצה פרשת מסמכי פנמה, שעסקה אף היא במקלטי מס בין-לאומיים, וכללה מידע בהיקף 2.6 טרה-בייט. שנה לאחר מכן נחשפו "מסמכי גן עדן", על אודות פרשת מקלטי מס באיי ברמודה, בהיקף של 1.4 טרה-בייט. כעת, פרשת "פנדורה" חושפת חומר בהיקף של כמעט 3 טרה-בייט. מרבית המסמכים הם מהשנים 2020-1996, אך מסמכים אחדים הם אף משנות ה-70.
מנהיגים גדולים על הכוונת הציבורית
מלך ירדן, עבדאללה השני, הוא אולי השם הבולט ביותר בפרסומי המסמכים. מהמסמכים עולה כי הוא מחזיק יחד עם מקורביו כ-36 חברות שרשומות במקלטי מס. דרך חברות אלו הוא רכש במשך מעט יותר מעשור מבני פאר במאליבו ובוושינגטון בארצות הברית ובלונדון שבבריטניה, בסך כולל של יותר מ-100 מיליון דולר. הכול קורה בחשאיות ותוך הקפדה על הסתרת הקשר בין המלך לבין הנכסים הללו.
מלך ירדן סירב לענות על שאלות הגרדיאן בנושא, אך הבהיר שלא היה שום דבר פסול בכך שהוא מחזיק בנכסים באמצעות חברות בין-לאומיות. עם זאת, הפרסום הזה מביך מאוד את בית המלוכה, בעיקר על רקע המחאה הציבורית במדינה בעקבות מקרי שחיתות ועל רקע המלחמה בהעלמות המס שעליה הכריזו בממלכה.
נשיא אזרביג'אן אילהאם אלייב ובני משפחתו מופיעים אף הם במסמכים הרבים. בין היתר עולה כי משפחת אלייב סחרה בשנים האחרונות ברכוש הכתר הבריטי בסכומים הנעים סביב 400 מיליון ליש"ט באמצעות חברות הקש הבין-לאומיות שהיא מפעילה. אחד הנכסים שלהם נמכר לחברה הקשורה לבית המלוכה האנגלי בסכום של 67 מיליון ליש"ט, אולם המסמכים חושפים שהכסף הועבר לחברה פרטית של משפחת אלייב הנחשדת בפרשת שחיתות. במשפחת אלייב סירבו להגיב.
שני בכירים נוספים המוצגים במסמכים הם מנהיגי שתי מדינות באירופה: ראש ממשלה צ'כיה ונשיא אוקראינה. בצ'כיה עומד ראש הממשלה אנדריי באביש בעיצומה של מערכת בחירות, שבה הוא נאלץ להתמודד עם שאלות בנוגע לשימושו בחברת השקעות בחו"ל כדי לרכוש טירה בשווי 22 מיליון דולר בדרום צרפת.
ולודימיר זלנסקי, שנבחר ב-2019 לנשיא אוקראינה תחת התחייבות "לנקות את הכלכלה המושחתת" במדינתו, מוזכר גם הוא בהדלפה. במהלך הקמפיין העביר, לפי המסמכים, 25% ממניותיו בחברה בחו"ל לידיד קרוב שעובד כיום כיועצו הבכיר בקייב. זלנסקי סירב להגיב.
גם נשיא קפריסין, ניקוס אנסטאסיאדס, יידרש לאחר חשיפת המסמכים להסביר מדוע חברה בבעלותו מחזיקה נכסים פרטיים ללא דיווח בחברה עלומה בבעלות מיליארדר רוסי שנוי במחלוקת. החברה מכחישה כל קשר למעשים לא חוקיים, והנשיא הבהיר כי מאז שהוא נבחר לראשות האופוזיציה במדינה בשנת 1997 הוא לא מקיים כל קשר עם החברה.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שפעמים רבות דובר על ההון הסודי שהוא מחזיק, אינו מופיע בתיקים שנחשפו בשמו - אבל מקורבים לו כן מופיעים שם, כולל חברו הטוב מילדות פטר קולבין, שנחשב ל"ארנק" לעושרו של פוטין ואישה אחת שלה היו יחסים רומנטיים עם המנהיג הרוסי.
בכירים נוספים בעלי שם עולמי המוזכרים במסמכים הם ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, ורעייתו שרי, שעל פי החשד "חסכו" יותר מ-300 אלף ליש"ט ממיסוי של נכס שרכשו בלונדון ממשפחתו של בכיר בפוליטיקה הבחריינית. זה אינו המקרה היחיד שבו מוזכרים בני הזוג במסמכים. עוד מופיעים בתחקיר: מוניס אלאהי, בכיר בממשלת פקיסטן, אוהורו קנייתה, נשיא קניה ומנהיגים אחרים.
השיטה
מסמכי פנדורה חושפים את הפעילות החשאית והמפוקפקת של עשירים רבים ברחבי העולם. לניהול עסקים באמצעות רישום של חברות שונות במקלטי מס יש משמעות גדולה עבור המדינות בשל אובדן ההכנסות ממסים שאותן חברות יכלו לשלם להן.
בחינת מהמסכים המודלפים מציגה שיטה מסובכת ומסועפת לרישום החברות והנאמנויות של נכנים שונים במקלטי מס הפועלים בין היתר באיי הבתולה, איי קיימן, פנמה, סינגפור ועוד (12 בסך הכול). באופן זה קיים מידע מועט בלבד, אם בכלל, על בעלי השליטה והמוטבים הסופיים האמיתיים ברכוש. בדרך זאת יכולים מנהיגים רבים ברחבי העולם, שאולי נאלצים מפאת תפקידם להימנע מהצהרה על רכוש רב, להמשיך ולהחזיק בו.
חשוב לומר כי העובדה ששם מסוים מופיע במסמכי פנדורה אינה מהווה בהכרח הוכחה כי הוא עבר על החוק. לרישום נכסים וחברות במקלטי מס סיבות, וחלקן חוקיות ולגיטימיות.
סוגיה זאת הובילה בקיץ האחרון את המדינות החברות בפורום G7 להסכים על מס חברות גלובלי בשיעור של 15%, מתוך כוונה שמדינות נוספות יצטרפו למהלך. חשיפת המסמכים שופכת אור על מערכת מקלטי המס העולמית – שבה החליט נשיא ארה"ב ג'ו ביידן להילחם, כחלק ממאבקו לכך שחברות ותאגידים גדולים ישלמו את המס היחסי של הכנסותיהם. במסגרת מאבקו הוא פועל להגברת השקיפות באותם תאגידים, והחשיפה תביא לעידוד וחיזוק פעילותו בנושא.