ה"כלום" הגדול שמצפה למי ששלטה ביד רמה - ומה שנותר מאחוריה: בעוד ימים ספורים הגרמנים יילכו לקלפי, ולראשונה לאחר יותר מעשור וחצי - אנגלה מרקל לא מבקשת את אמונם. וכך, האישה שהפכה למזוהה עם גרמניה החדשה יורדת מהבמה, קצת אחרי יום הולדתה ה-67 - ומבלי לחכות שהציבור יראה לה את הדלת. לפני שבוע וחצי הפתיעה הקנצלרית והודתה כי אין לה אף תוכנית ליום שאחרי: "החלטתי שקודם כל לא אעשה דבר ורק אחכה למה שיגיע". 

בהצהרה, שככל הנראה לא נשמע מאף מנהיג אחר בקרוב, מרקל אמרה: "אני לא מתחילה לבנות לעצמי סדר יום ושגרה - רק משום שאני מפחדת מהוואקום, אני לא רוצה את זה. אין לי זמן אין-סופי, אני רוצה לחשוב בזהירות רבה מה חי בי בשלב הנוכחי בחיי. האם אני רוצה לכתוב? לדבר? אולי אני רוצה להיות בבית או לטייל בעולם?". לפני שהיא מתרגלת לחיים של "בטלה", נשאלת השאלה - איך אפשר, אם בכלל, לסכם את כהונתה? מה סוד קסמה של המנהיגה האהובה? ואיך תיראה גרמניה ואירופה ביום שאחרי כן?

השבעתה של אנגלה מרקל  (צילום: reuters)
עלייה מהירה לצמרת - ושלטון ייחודי במשך 16 שנים. מרקל בהשבעה | צילום: reuters

מרקל חשבה לפרוש כבר לפני ארבע שנים, אך השתכנעה להמשיך - בצל עידן טראמפ - לאחר שברק אובמה התחנן בפניה. זו לא תהיה הגזמה לומר שמרקל עוזבת את התפקיד כאחת המנהיגות הגדולות ביותר שהעולם ראה, אם לא הגדולה שביניהן – בוודאי בעת החדשה. בגרמניה, באירופה ובעולם היא משאירה אחריה מורשת של הנהגה וניהול מוצלח גם בתקופות משבר חמורות - גלובליות ומקומיות. במהלך 16 שנים היא הנהיגה את הכלכלה החזקה באירופה. בני בריתה, ידידיה וגם אויביה הפוליטיים מסכימים שמרקל היא "עוגן של יציבות בתקופות סוערות" וחולקים לה שבחים על "הגנה על המדינה".

"עבורי – זו תמיד הייתה אנג'י"

ימים בודדים לפני ההליכה לקלפיות (למעט אלו שכבר הצביעו בדואר בשל הפחד מקורונה), רבים בגרמניה מתקשים לעכל את הפרידה - ואת העובדה שלא יוכלו להצביע למרקל. "אני לא זוכרת מצב שבו היה מישהו אחר בתפקיד הקנצלר, עבורי – זו תמיד הייתה אנג'י", מספרת ג'יל, בת 22 מדיסלדורף. "זה יהיה מוזר לבחור במשהו אחר". חברתה איילין הביעה דאגה והוסיפה: "אני לא מספיק מבוגרת, מאז שהתחלתי להבין משהו בפוליטיקה – זו הייתה מרקל בפסגה, כמנהיגת המדינה, אני קצת חוששת ממה שעומד להגיע. עד עכשיו הכול התנהל כשורה, מה שעומד להגיע הוא במסגרת הלא נודע וזה די מעצבן אותי".

גם ליסה בת ה-17 מברלין מסכימה: "זה נראה שהיא בשלטון כל החיים שלי, לא הכרתי שום דבר חוץ ממרקל ולכן אני ובני דורי סקרנים עכשיו לראות מה יבוא". משאלי רחוב בגרמניה ניסו לגלות איך מרקל נתפסת בציבור, וכמה מילים חזרו על עצמן פעמים רבות: "רגועה ומרגיעה, יציבה, אישה חזקה שאפשר לסמוך עליה". בריג'יט דאייק, בת 50 מברלין, ניסתה לסכם: "היא אדם בלתי מעורער ויציב לחלוטין, לדעתי היא פנטסטית. היא ברורה, היא אינטליגנטית ואני כבר מתגעגעת אליה. היא תמיד שם, כמו שמרגישים בבית". רבים הסכימו שיהיה קשה למלא את הנעליים שלה, ולא רק בגלל משבר הקורונה.

אנגלה מרקל עוטה מסכה (צילום: Alexandros Michailidis / Shutterstock.com)
התמודדה עם הקורונה בלי לחזר אחר קולות הבוחרים | צילום: Alexandros Michailidis / Shutterstock.com

מרקל מודה שהיא משאירה כמה "עניינים לא גמורים", כמו תשתיות סלולריות ירודות ו"היעדר דיגיטציה" - משרדי ממשלה שעדיין מעבירים מידע בפקסים, גם בשיא מגפת הקורונה. בימים אלה היא מצטנעת ומתעקשת שאחרים ישפטו את ההישגים שלה ובכל זאת, היא הדגישה כמה מהם בהופעה נדירה שלה בקמפיין המפלגה השמרנית בחודש שעבר. "יכולתי לדבר על איך הצלנו את היורו, העיקרון שלנו ששילב את האחריות של המדינות הנפגעות עם סולידריות היה בדיוק השיטה הנכונה להבטיח עתיד ליורו". 

אריכות החיים הפוליטית של מרקל היא כבר היסטורית: בין מנהיגי גרמניה הדמוקרטית ששלטו אחרי מלחמת העולם השנייה, מרקל נמצאת במקום השני. רק הלמוט קוהל, שהוביל את המדינה לאיחוד מחדש במהלך כהונתו בשנים 1982–1998, מוביל עליה, והיא תוכל לעקוף גם אותו אם תישאר בתפקידה עד 17 בדצמבר, בתרחיש שבו המפלגות לא יצליחו להקים ממשלה חדשה לאחר הבחירות ב -26 בספטמבר.

>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן

תפוחי אדמה בחצר: החיים הצנועים של אנגלה

לפני שמנסים לסכם את פועלה, חשוב להבין: חייה הפרטיים של הקנצלרית היו יוצאי דופן בהשוואה למנהיגים אחרים, עם סגנון שלא הכירו קודם לכן בגרמניה - וגם בעולם נחשב לנדיר. בעוד שהתרגלנו לתמונות של מנהיגים שקופצים לשוק למטרות בחירות, מתברר שמרקל נוהגת ללכת לסופר בעצמה - ואף לסחוב בעצמה את הקניות.

מנהל מרכול שנמצא במרחק 15 דקות הליכה מהבונדסטאג סיפר כי מרקל היא קונה קבועה אצלו במשך שנים, ו"לא זוכה לשום יחס מיוחד". גרט שמבך, מנכ"ל רשת "אולריך", סיפר בעבר כי הקנצלרית "תמיד סוחבת את השקיות שלה". לדבריו, מדובר ב"לקוחה רגילה לחלוטין, וכשהיא נמצאת בחוץ לארץ אז בעלה מגיע". 

גם הבית של מרקל הוא הכי רחוק שאפשר מאחוזות, ארמונות ומעונות רשמיים יקרים. בניגוד למנהיגים אחרים, מרקל מתגוררת בדירה צנועה, בקומה הרביעית בבניין בן חמש קומות בברלין. מחוץ לבית ברחוב קופפרברגן מוצבת אבטחה, אך הקנצלרית אינה מופרדת מסביבתה וגם אינה מסתתרת: השם של בעלה, הפרופסור יואכים זאואר, מופיע על דלת הכניסה. עיתונאים גילו כי המשטרה אינה מורה לעוברים ולשבים להתרחק מהבית ולעבור לצד השני של הכביש. 

למרקל יש גם בית נופש פשוט יחסית בכפר הוהנוולדה בברנדנבורג. גם האתר הזה זוכה לאבטחה משטרתית בעת הצורך, אך תושבים סיפרו כי היא כמעט אינה מורגשת ברחובות. על פי אחד העיתונים המקומיים, מרקל מארחת אנשים בבית הנופש, אופה ומכינה את הכיבוד בעצמה ושותלת תפוחי אדמה בחצר. 

"לדעתי, היא מצליחה לשמור על הערכים המוסריים שלה ועדיין להישאר 'קרובה לאנשים'", אומר האנו האונשטיין, עיתונאי בברלינר צייטונג, בריאיון למגזין N12. "ראינו תמונות שלה ברשתות החברתיות, לפחות פעם בחודש, הולכת לסופרמרקט". גם העובדה שמדובר באישה מנהיגה, בעולם שבו קיים רוב מכריע לגברים בעמדות הנהגה, נתפסת כחריגה - ובמיוחד כשלא הביאה ילדים משלה לעולם. "אני חושב שבציבור הגרמני אנשים כבר התרגלו לעובדה שיש לנו מנהיגות נשית, אני חושב שההשפעות העמוקות של המנהיגות הנשית של מרקל תורגש דווקא ברגע שהיא תיעלם", טוען העיתונאי האונשטיין.

האנו האונשטיין, עיתונאי גרמני מהברלינר צייטונג  (צילום: באדיבות המצולם)
"נשארה קרובה לאנשים".האנו האונשטיין, עיתונאי גרמני מהברלינר צייטונג | צילום: באדיבות המצולם

"אני חושב שהיא בהחלט העצימה נשים רבות בדור שלי לכוון גבוה יותר ולצבור ביטחון עצמי ללא קשר לדעות של אחרים. כמו כן, מרקל לאורך זמנה בשלטון התנגדה למשחקי כוח קטנים או מלשאת הכרזות שלא ניתנות להגשמה. יש לה סגנון פוליטי משלה שאינו נולד בהכרח רק מהעובדה שהיא אישה בקרב גברים, אבל זה בהחלט השפיע במידה מסוימת".

ד"ר יאדוויגה יאבלונסקה, מדענית מהעיר אסן, מסתכלת על המודל הנשי של מרקל בזווית אחרת: "אפשר לראות שהיא לא בתחרות של 'מי הכי טוב, מי הכי חזק, מי המוביל'. מרקל לא נאבקת כדי להראות שהיא 'אלפא', היא לא מנסה להפגין שהיא הכי טובה - היא פשוט הכי טובה, היא יודעת להתייעץ נכון, להקשיב נכון, היא יודעת לשתף פעולה והיא אדם צנוע - היא לחלוטין רגועה. אני מדענית ומהניסיון במעבדה אני יודעת שלכלוב אי אפשר להכניס שני זכרים עכברים - הם מיד יריבו, עם נקבות זה דווקא עובד אחרת". 

ד"ר יאדוויגה יאבלונסקה מאסן, גרמניה (צילום: באדיבות המצולמת)
"היא רגועה, היא פשוט הכי טובה". ד"ר יאדוויגה יאבלונסקה מאסן, גרמניה | צילום: באדיבות המצולמת

מרקל, היהודים וישראל

"אם הייתי צריך לבחור רגע של מרקל - הייתי חושב על הנאום שלה בכנסת ב-2008 והצהרת המחויבות המלאה של גרמניה לקיומה של מדינת ישראל", מפתיע העיתונאי האונשטיין. ואכן, מדובר במנהיגה בעלת זיקה ייחודית לישראל ויחסים חמים, עם או בלי קשר לפרשת הצוללות המפורסמת: ב-2014 קיבלה את עיטור נשיא מדינת ישראל משמעון פרס.  הקנצלרית הייתה אמורה לבוא בסוף החודש שעבר לביקור בישראל ואף להשתתף בישיבת ממשלה חגיגית - אך ביקורה נדחה בשל המשבר באפגניסטן ופינוי הלוחמים הגרמנים משם.

אנגלה מרקל במליאת הכנסת (צילום: reuters)
"רגע מכונן". נאום מרקל בכנסת | צילום: reuters

כעת היא צפויה להגיע לארץ בחודש הבא, בתקווה כבר ללא המשקולת של "קנצלרית גרמניה" על הכתפיים. בביקורה הקרוב היא אמורה לקבל תואר דוקטור של כבוד מהטכניון בחיפה אחרי שכבר "אספה" אחד מאוניברסיטת תל אביב. "יוזמות גרמניות-ישראליות וגרמניות-יהודיות רבות צמחו בהנהגתה", מוסיף האונשטיין. "עם זאת, אני חושב שהיא הייתה יכולה, אפילו הייתה צריכה, להעביר ביקורת מפורשת יותר כלפי מדיניות ממשלת נתניהו לאורך השנים".

מרקל אומנם הביעה ביקורת מסוימת בנוגע למדיניות ההתנחלויות, אך התמיכה המפורשת בישראל השפיעה עמוקות על המצב הפנימי בגרמניה: "עמדת המחויבות הגרמנית לישראל מובנת ובמידה מסוימת אף הגיונית, אך - בתוך גרמניה - היא תרמה גם למצב שבו דיבורים על גזענות אנטי-פלסטינית מוגדרים די בקלות כ'אנטי ישראלים' או אפילו כ'אנטישמים'". לדבריו, "המצב הזה הסלים בשנים האחרונות - אני לא חושב שזו תוצאה של ההצהרות של מרקל, אבל היא הייתה יכולה לעשות עבודה טובה יותר בנושא. באשר לקהילה היהודית: מרקל גינתה שוב ושוב ובצדק את האנטישמיות היכן שהתרחשה". 

אנגלה מרקל בביקור בישראל (צילום: reuters)
קשרים חמים, עם או בלי צוללות. מרקל בישיבת ממשלה בישראל | צילום: reuters
אנגלה מרקל ושמעון פרס (צילום: reuters)
קיבלה את עיטור הנשיא מפרס. מרקל | צילום: reuters

יוהאנס יעקב, תושב ברלין בן 29, הדגיש בשיחה עם N12 מה היה ייחודי בתמיכה של מרקל בישראל: "היא תמיד עמדה לצד המדיניות הישראלית, גם כשמפלגות אחרות התנגדו או כשהייתה מחלוקת. עם זאת, תפקיד הנשיא הוא בדרך כלל יותר חיוני מאשר הקנצלר בנושא הקשר בין ישראל וגרמניה ולכן אני לא בטוח עד כמה התרומה שלה הייתה גדולה לנושא - וכך גם לגבי הקהילה היהודית. הקשר הזה נהיה חשוב במיוחד כאשר קורה משהו רע לקהילה היהודית כאן - מתקפות על בתי כנסת למשל - ואז הקהילה מקבלת את היחס התקשורתי שמגיע לה. מרקל ומפלגתה היו עיוורים לצד ימין, עד שהבינו שיש טרור גם מצד ימין כלפי יהודים ומהגרים".

ועידת G7 (צילום: AP)
התמונה האייקונית של טראמפ ומרקל בוועידת ה-G7 בקיץ 2019 | צילום: AP

ההחלטות שעיצבו את כהונתה - ואת גרמניה

נדמה שמרקל נמצאת בפוליטיקה מאז ומעולם, אך לפני כניסתה לחיים הפוליטיים הייתה דוקטור לכימיה ועסקה במשך שנים רבות במחקר אקדמי. לפני יותר מ-30 שנה, לאחר נפילת חומת ברלין, החליטה מרקל - ילידת מזרח גרמניה - להתמודד בקרבות פוליטיים. במהרה זכתה להצלחה ובגיל 36 כבר מונתה לשרה הצעירה ביותר בתולדות המדינה. בתוך 15 שנים היא התקדמה ממשרד הנשים והנוער לתפקידים בכירים יותר, ולאחר כהונה רבת פעלים כיו"ר האופוזיציה - היא הצליחה לנצח את הקנצלר המכהן גרהרד שרדר ולהחליף אותו.

האם העובדה שהיא ממזרח גרמניה במקור היא בעלת משמעות והשפעה על כהונתה? העיתונאי האונשטיין משוכנע שכן: "היא מייצגת סיפור של טראומה היסטורית במזרח שאנשים רבים במערב אינם מודעים לו עד היום. אני לא יכול לדבר בשם האזרח הגרמני הממוצע, אבל אני מאמין שסטטיסטית יש לה גיבוי עצום בקרב החברה הגרמנית".

קשה לסכם 16 שנות פעילות בתקופה כה סוערת, אך רשימת ההישגים מסמנת את הכיוון: מרקל הציבה את גרמניה לעתיד בלי תחנות כוח גרעיניות ודלקים מזהמים, אפשרה לגליזציה של נישואים חד-מיניים (למרות שהצביעה אישית נגד), הציגה שכר מינימום לאומי, הטבות לגרמנים הוותיקים ובמקביל יחס מהמובילים בעולם לחינוך ולהתפתחות האזרחים הצעירים - הילדים. 

אנגלה מרקל בביקורה באושוויץ (צילום: Sakchai Lalit | AP)
מרקל בביקור באושוויץ | צילום: Sakchai Lalit | AP

כשניסתה לסכם את כהונתה, מרקל ציינה את הורדת מספר המובטלים בגרמניה בחצי - יותר מ-5 מיליון היו מובטלים בשנת 2005, וכיום הנתון הוא כ-2.6 מיליון איש. היא גם הצביעה על התקדמות בתחום האנרגיה המתחדשת, ולא במקרה: מרקל כונתה לעתים קרובות "קנצלרית האקלים" בשנותיה הראשונות, אך בהמשך, במדינה שבה המפלגה הירוקה היא כוח משמעותי בפוליטיקה הגרמנית, היא גררה ביקורת על כך שהיא נעה לאט מדי בנושא האקלים. הממשלה שלה דחתה השנה את תאריך היעד להפחתת פליטת גזי החממה הגרמנית ל"אפס נטו" לשנת 2045, לאחר שבית המשפט העליון במדינה קבע כי התוכניות הקודמות מטילות יותר מדי מהנטל על צעירי גרמניה. 

אנגלה מרקל בצעירותה (צילום: reuters)
השרה הצעירה ביותר בתולדות גרמניה. מרקל בתחילת דרכה | צילום: reuters

האתגר הראשון של מרקל הגיע ב-2008, במהלך משבר כלכלי גלובלי. אז היא הבטיחה שהחסכונות של הגרמנים לא יהיו בסיכון, ואת המדיניות הכלכלית שלה היא הנחילה לאירופה כולה בשנים הבאות: היא שמרה על ערכו של מטבע היורו, גם כשמדינות רבות באיחוד נקלעו לחובות שאילצו את מרקל ומנהיגי הכלכלה הגרמנית וכלכלת האיחוד כולו לבצע תמרונים ומבצעי חילוץ שמנעו קריסה כלכלית, הגשת סיוע חילוץ בתמורה לקיצוצים כואבים.

ב-2015 מרקל השמרנית הפכה לפנים שמקבלות בברכה את המהגרים והפליטים שברחו מאזורי קרבות בסוריה, באפגניסטאן ובמדינות הבלקן. בצעד שנוי במחלוקת היא הסכימה לקבל לשטח גרמניה מאות אלפי מבקשי מקלט וטענה: "אנו נדע להתמודד עם ההשלכות" - עמדה שגררה ביקורת רבה נגד מרקל – גם בין תומכיה בגרמניה וגם בין עמיתיה באיחוד האירופי. ב-2018 היא הכריזה שלא תנסה לרוץ לכהונה חמישית, נקייה משיקולים פוליטיים, מרקל הובילה את ההתמודדות עם הקורונה, גם במקרה הזה, היא הנהיגה את גרמניה באחריות, בזהירות, בלי צעדים קיצוניים אך מבלי לברוח מאחריות או מקבלת החלטות – גם אם כואבות.

אנגלה מרקל בצעירותה (צילום: ap)
"לא נפלה לשחיתות, שמרה על צניעות". מרקל בצעירותה | צילום: ap

בזירה הבין-לאומית, מרקל ניהלה מדיניות של פשרות והובילה לגישה רב–צדדית ורב לאומית בהתמודדות עם בעיות העולם. היא עשתה זאת גם בשנים של סערות, כאשר ארה"ב בהנהגת טראמפ התרחקה מבעלות בריתה האירופיות או כאשר בריטניה החליטה לפרוש מהאיחוד האירופי: קולה של מרקל היה הקול של האיחוד האירופי. "אני חושב שהמורשת החשובה ביותר של מרקל היא פשוטה - בתקופה של משברים עולמיים היא זו שסיפקה יציבות", אמר ראלף בולמן, הביוגרף של מרקל ועיתונאי מוביל ב"פרנקפורטר אלגמיינה זונטגסצייטונג". "ראינו רצף בלתי פוסק של משברים - איומים קיומיים שהעלו שאלות על הסדר העולמי שאנו רגילים אליו, ההישג שלה הוא שהיא הובילה את גרמניה, אירופה ואולי במידה מסוימת את העולם בצורה בטוחה"

לפני שנבחרה לתפקיד הקנצלרית ב-2005, מרקל ניהלה קמפיין תחת הכותרת המבטיחה "קנצלרית של שינוי, שרוצה להפוך את גרמניה למודרנית יותר". היא הבטיחה לקדם רפורמות כלכליות וגישה ליברלית אבל יותר חברתית מזו שמפלגתה הימנית-מרכזית הנהיגה בעבר, אבל סדר היום הכלכלי שרצתה להנהיג – נעלם. במקום זאת היא אימצה את מה שהיא כינתה גישה של "צעדים קטנים רבים". נכונות פרגמטית לעיתים ופשרות על העמדות השמרניות כדי לשמור על השליטה במרכז הפוליטיקה הגרמנית. 

הזיכרון ההיסטורי - והמורשת

"אני מאמין שמרקל תיזכר וצריכה להיזכר כמנהיגה פרגמטית טקטית", מנסה האונשטיין להשיב על שאלת המפתח. "לאורך הקריירה הארוכה להפליא שלה כקנצלרית, היא הצליחה להתנגד לדחפים שאנחנו רואים פעמים רבות בפוליטיקה כמו שחיתות, ניצול לרעה של כוח למען הישגים פוליטיים או תועלת אישית. כשאני חושב מה התרומה הגדולה ביותר שלה, הדבר הראשון שעולה במוחי הוא ההתמודדות שלה עם משבר הפליטים, עד היום, במיוחד לאור העלייה בתופעת שנאת הזרים הבינלאומית והפופוליזם. המדיניות שלה בנושא הזה ממשיכה להרשים אותי, במבט לאחור – זה היה המעשה הנכון אסטרטגית, פוליטית ומוסרית".

עם זאת, הוא טוען, גורמי ימין קיצוני ובהם מפלגת AfD הצליחו לנצל את המהלך של מרקל לרווחים פוליטים: "אפשר לשאול האם היא יכולה הייתה לעשות עבודה טובה יותר בתקשורת ולייצר נרטיב מוסרי שמנמק את הדרך שלה". על רקע הטלטלות הרבות, נשאלת השאלה לאיזה בוקר חדש תתעורר בקרוב גרמניה - והאם המנהיג החדש או המנהיגה, יהיו אשר יהיו, ישנו את כיוון הספינה. "מרקל מותירה אחריה גרמניה מקוטבת למדי שבהחלט משתוקקת לשינויים", טוען האונשטיין. "אבל גרמניה כיום גם קצת מפחדת מסגנון פוליטי חדש שסביר להניח יהיה פחות יציב, קצר יותר, מונע ממניעי כוח, וכן - הרבה יותר גברי". 

יוהאנס יעקב, תושב ברלין (צילום: באדיבות המצולם)
"הייתה עיוורת לאלימות מצד ימין". יוהאנס יעקב, תושב ברלין | צילום: באדיבות המצולם

מנגד, הוא חש שיש בגרמניה צורך נואש לשינוי: "ישנה תחושה מאוד ברורה, במיוחד בקרב צעירים, ש-16 שנים בהובלת השמרנים הותירה חלל וקיפאון, במיוחד בתחום ההתחדשות הדיגיטלית; אבל גם בתחום הפעולות האקלימיות הדרושות בדחיפות". אתגרים נוספים, לדבריו, הם "הצורך הדחוף לבלום את כוחות הימין הקיצוני בגרמניה ובכלל – ניהול של פוליטיקה עם הסתכלות קדימה, אל העתיד".

יוהאנס יעקב, תושב ברלין, מסכים: "היא באה ממפלגה נוצרית שמרנית, שרוצה לשמור על הסטטוס קוו - אבל האם אנחנו צריכים את הסטטוס קוו כשאי השוויון עולה ויש סכסוכים ומשבר אקלים? להיפך - אנחנו צריכים שינוי. היא הייתה פוליטיקאית מעולה שעשתה רבות לתדמית של גרמניה, אבל היא משאירה הרבה בעיות בתוך המדינה וצריך לבקר אותה על שתיקתה בנושאים רבים: היא אהבה להמתין ולחכות, ועכשיו אנשים רוצים פעולה".

עימות בין בעלות ברית, פסגת ה-G-20 (צילום: מתוך טוויטר ‎, חדשות)
מרקל וטראמפ בוועידת ה-G7 בקיץ 2019 | צילום: מתוך טוויטר ‎, חדשות

"לדעתי המורשת של מרקל היא החמלה, הסובלנות והצניעות", מסכמת ד"ר יאבלונסקה בשיחה עם N12 - ומדגישה את קבלת האחר: "מרקל שמחה מכך שכל כך הרבה עמים גרים היום בגרמניה - זו המורשת שלה. דווקא בגלל העבר של גרמניה, המדינה צריכה להראות חמלה וסובלנות, איזו גרמניה היא משאירה אחריה? ראיתי את העימותים - כל המועמדים נראים לי מאכזבים, זה נשמע כמו אנשים שמדברים המון ורבים המון, שוב רבים 'מי הכי טוב' , אבל אין שם אף מועמד חזק באמת. ההתנהגות הזו של המועמדים הגברים רק מעצימה את היתרונות שהיו לה, לאישה הזו - למרקל".

בכל תרחיש אשר יהיה, בבוקר לאחר "יום הבוחר" הגרמני, צילה של מרקל צפוי ללוות את המערכת הפוליטית וגם את האזרח הקטן ברחוב. אחרי ירידתה מהשלטון, ייתכן שנראה כמעט אך ורק גברים בהנהגה העולמית (למעט המלכה אליזבת'), בניגוד חריף למעמד שהשיגה מרקל בתוך עמה ובאירופה. מוקדם מדי לקבוע איך ייראה העידן שאחרי מרקל, אך ניתן להמר בביטחה שהיא תמשיך לעשות קניות לבד, לארח בבית הכפר - ומדי פעם לשמוע מהציבור עצמו ברחוב, פנים מול פנים, את האמת.

מיכל בן ארי השתתפה בהכנת הידיעה.