כוננות בוושינגטון: ימים ספורים להשבעת הנשיא האירני החדש אבראהים ראיסי, שידוע כאדם שמרן וקיצוני אף יותר מקודמו - ובממשל ביידן מביעים ספק לגבי הסיכויים שהשיחות עם אירן יבשילו לחזרה להסכם הגרעין. אנשיו של ביידן לא מסתירים את חששותיהם וסבורים כי האירנים עשויים להגיע לשולחן המשא ומתן עם דרישות חדשות, שעלולות לתקוע את סבב השיחות.

סיקור N12 על הנשיא האירני הנבחר:

פסימיות בממשל ביידן: "נצטרך להעריך מחדש את הדרך קדימה"

"קיים כאן סיכון של ממש שהם ישובו עם דרישות לא ריאליות לגבי מה שהם יכולים להשיג בשיחות האלו", אמר השליח האמריקני לשיחות הגרעין רוברט מאלי. אולם, מאלי הוא לא היחיד שחושב כך, אלא גם פקידי ממשל ביידן, שכבר הספיקו להכיר את הגישה האירנית ושוחחו עם ה"ניו יורק טיימס" מביעים עמדה זהה. "בשלב הזה נצטרך להעריך מחדש את הדרך קדימה, מקווים שזה לא יגיע לשם", הוסיף מאלי.

איברהים ראיסי, מועמד לנשיאות אירן, מצביע (צילום: AP)
נשיא אירן הנבחר אבראהים ראיסי | צילום: AP

במערכת הביטחון הישראלית מכירים היטב את ראיסי, שידוע בכינוי "הקצב" ויכנס לתפקידו ביום חמישי - לאחר שכיהן בעבר כראש הרשות השופטת. ההערכה היא כי עם כניסתו לתפקיד, ראיסי יאמץ את הקו השמרני והקיצוני של המנהיג העליון של אירן, עלי חמנאי. לטענתם, ראיסי עשוי להאיץ את מגמת ההתבססות האירנית בגבולות סוריה ולבנון וכן לתמוך בהסכם הגרעין, כמו שעשה קודמו בתפקיד.

במהלך מסיבת העיתונאים שהתקיימה בטהרן, לאחר שראיסי נבחר לתפקיד, הוא הדגיש  כי יחסי החוץ של אירן לא יהיו תלויים בהחלטות שיתקבלו במסגרת הסכם הגרעין. "נהיה באינטראקציה עם כל העולם", אמר. בהמשך דבריו ציין כי ארה"ב הפרה את הסכם הגרעין והאשים את האיחוד האירופי בכך שלא הצליח למלא את התחייבויותיו: "וושינגטון ומדינות אירופה צריכות להצדיע להסכם הגרעין ולכבד אותו".

בשלב זה עדיין לא ברור אם ראיסי יבחר להמשיך עם צוות המשא ומתן האירני הקיים או יחליט להחליפם בנאמנים משלו, כדי להראות להראות שהם יכולים לנקוט ביד נוקשה יותר - אלא שלשני הצדדים יש הרבה מה להפסיד, במקרה של כישלון במו"מ. ביידן רואה בהחייאת הסכם הגרעין מטרה עליונה, לאחר שטראמפ החליט לפרוש ממנו. צעד זה גם קריטי למאמצים שמוביל הממשל בארה"ב לשיקום היחסים עם בעלות הברית האירופיות.

בתוך כך, השליח האמריקני לשיחות הגרעין התראיין בשבוע שעבר בתוכנית האירוח של מהדי חסן והתייחס לעמדת ארה"ב בנושא הסכם הגרעין. "אם אירן הייתה רוצה, היינו מסירים את הסנקציות כבר במרץ תמורת חזרתה להגבלות בהסכם הגרעין", אמר מאלי

"המצב הנוכחי הוא מצב שקיבלנו בירושה - מצב שהנשיא ביידן החליט שעלינו לסיים", הוא הדגיש. "מנהלתו של הנשיא הקודם, דונלד טראמפ קיימה בשעתה קמפיין לחץ מסיבי על אירן, שבמידה מסוימת הכשיל את ארה"ב ופגע באינטרסים שלה".

הצהרת ביידן על הפסקת האש בעזה (צילום: רויטרס_)
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. יצליח לגשר על הפערים עם אירן? | צילום: רויטרס_

"אנחנו קרובים יותר מתמיד להסכם, אך נותרו פערים גדולים שקשה לגשר עליהם" - כך אמר נציגה של אירן לשיחות הגרעין עם המעצמות, עבאס ארקצ'י, יממה לאחר בחירתו של ראיסי לנשיאות אירן - ובכך הסביר מדוע השיחות הופסקו בינתיים והנציגים ישובו למדינותיהם להתייעצויות. 

מי אתה אבראהים ראיסי?

 ראיסי מכהן כראש הרשות השופטת החל ממרץ 2019, במינוי ישיר של המנהיג העליון חמינאי. לראיסי עבר עשיר ומפוקפק במערכת המשפט באירן, ונחשב במשך שנים לדמות שנואה בעקבות ההוצאות הרבות להורג עליהן הורה לאחר המהפכה האסלאמית ומלחמת אירן-עירק, מתוקף תפקידו כתובע הכללי. על פי ההערכות, חתם על הוצאתם להורג של בין 5,000-30,000 תומכי אופוזיציה, מה שקנה לו את הכינוי "התליין מטהרן". 

נשיא אירן הנבחר אברהים ראיסי (צילום: רויטרס)
ראיסי בדרך לכיסא הנשיאות | צילום: רויטרס

לחזרתו של הקו התקיף והשמרני לכס הנשיאות עלולה להיות השפעה רבה על ישראל בשנים הקרובות. בניגוד לחיבוק הצונן שקיבלו משמרות המהפכה מרוחאני – שהתבטא בקיצוץ תקציבים, גינויים וקשרי עבודה רופפים – ראיסי צפוי לתת להם רוח גבית שתלבה את פעילותם באזור.

לראיסי יש גיבוי מכריע ממשמרות המהפכה, שזרועותיהם מצויות עמוק בנבכי הכלכלה ומוקדי הכוח השלטוניים במדינה, לאחר שהתנגד לאורך השנים ליוזמות רפורמיסטיות, פיקח על דיכוי המחאות והשתמש בכוחה של אירן כדי לשנות את מאזני הכוחות במזרח התיכון. ראיסי אמר כי רק ממשלה חזקה תוכל להמשיך בשיחות. הוא הואשם על ידי מתנגדים מבית ומחו"ל בהפרות זכויות אדם שמשתרעות על פני עשרות שנים, טענות שמוכחשות על ידי תומכיו עד היום. 

בחירתו של ראיסי התקבלה בדאגה בישראל. ראש הממשלה נפתלי בנט אמר בישיבת הממשלה ביוני כי זה "איתות למעצמות להתעורר רגע לפני חזרה להסכם הגרעין, ולהבין עם מי הן מתכוונות לעשות עסקים ואיזה משטר הן בוחרות לחזק". גם האמריקנים יצאו נגד הבחירות בטהרן, וטענו כי "לאירנים לא ניתנה הזכות לבחור את המנהיגים שלהם בהליך בחירות חופשי והוגן".