תקועים בגיאורגיה: 9 משפחות ישראליות שהביאו ילדים בפונדקאות בגיאורגיה לא יכולות לחזור לארץ בגלל הגבלות הקורונה‎. ההגבלות החדשות בגיאורגיה הגיעו כחלק מתקנות חירום והביאו לכך שהמשפחות הישראליות מחכות כבר חודשים במדינה הזרה, ללא רשות להוציא משם את התינוקות שנולדו בפונדקאות.

"אני רציתי עוד ילד, לא רציתי פחות שלושה ילדים שנמצאים עכשיו רחוק ממני בישראל, בלעדיי, בלי אימא", טענה יעל קורן קבילו שתקועה מאז אפריל בגיאורגיה. "יש לי ילדה בת שנתיים וחצי שהיא לא עם אימא שלה".

בין ההגבלות החדשות בגיאורגיה, נאסרה קבלת קהל אצל נוטריונים במדינה, הליך שדרוש כחלק מהליך הפונדקאות. "אנחנו ההורים, אנחנו לא ידענו מכל הסיפור הזה, והחוזים שלנו מול הפונדקאית נחתמו מול נוטריון ישראלי, לא נוטריון גיאורגי" הוסיפה קורן קבילו. "לטענתם יש כאן עבירה על החוק הגיאורגי – שהחוזה נחתם מול הפונדקאית שלא כדין".

תקועים בגאורגיה  (צילום: החדשות 12, החדשות12)
צילום: החדשות 12, החדשות12

בעקבות הטעות בהליך הבירוקרטי, נפתח מול תשע המשפחות הליך משפטי בגיאורגיה. התינוקות בינתיים ללא תעודות לידה ולמעשה לא מוכרים כאן בישראל וגם לא שם. גם שני סופר חיים הביאה ילד בפונדקאות ולא יכולה לשוב לארץ: "בית המשפט מציין שהוא מעביר את ההחלטה לרשויות הרווחה. לא את ההחלטה, אלא את הטיפול בתיק לרשויות הרווחה, ועל כן עובדת סוציאלית מטעם המדינה אמורה לעשות ביקורי בית אצלנו ולבדוק את המסוגלות ההורית שלנו בשביל הילדים שעדיין אין לנו הוכחה שהם גנטית שלנו".

בנוסף, חלק מההורים נאלצו להוציא את הילדים הגדולים מהמסגרות בישראל ולעבור איתם לגיאורגיה. חלקם נמצאים לבדם כבר שבועות. סופר חיים סיפרה: "אני כאן עם הבן הבכור שלי למעלה משלושה חודשים. בעלי קיבל התרעה מהעבודה שאם הוא לא חוזר - אין עבודה יותר. בשבוע הבא הוא טס לארץ והוא לא יראה את הילדים שלו".

תקועים בגאורגיה  (צילום: החדשות 12, החדשות12)
צילום: החדשות 12, החדשות12

המשפחות פנו למשרד החוץ ולשגרירות כדי לנסות ולזרז את ההליך המשפטי שיכול להימשך גם חודשים ארוכים, וביקשו את התערבותה הדיפלומטית של ישראל בבקשה להנפקת תעודות מעבר זמניות לילדים. במשרד החוץ טוענים כי האחריות לנושא היא של סוכנות הפונדקאות  ושהם אינם יכולים להתערב בהליכים משפטיים במדינה, אך הם עושים כל שניתן כדי לסייע.

וכך, רגע שהיה אמור להיות רגע מאוד מאושר עבורן – לא היה כפי שדמיינו. סופר חיים: "לפעמים אני אומרת שאני לא מצליחה מספיק להודות על הנס הזה. אני חיכיתי לילדים האלה למעלה משבע שנים. עברתי הפסקת היריון בשבוע 19, עברתי מיליוני טיפולים, וכל כך חיכינו לרגע הזה. אני לא מצליחה לשמוח, אני כל יום בוכה".