חילופי האזרחים עם סוריה שהתבצעו הלילה (בין חמישי לשישי) כללו שחרור של אזרחית ישראלית תמורת שני רועי צאן סורים. אולם מה שלא פורסם הוא שהעסקה כללה מרכיב נוסף, מעורר מחלוקת, שלא היה כמותו מעולם. ישראל שילמה במטבע שלא אפיין עד היום שום עסקה להחזרת שבויים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הצנזורה מסרבת לאפשר את פרסום הפרטים, שהיו מעוררים בישראל מחלוקת עזה באשר לכדאיות. בשורה התחתונה מדובר באירוע הומניטרי וקיימת שאלה רצינית אם הרוסים ימשיכו להשתמש באותו קלף (התמורה הסודית) נגד ישראל בהמשך, במיוחד לאור העובדה שלישראל יש אינטרסים הומניטריים נוספים בסוריה כגון החיפוש אחר שני הנעדרים מקרב סולטן יעקוב ב-1982.
האירוע החל ב-2 בפברואר, כאשר היא חצתה את הגבול במורדות החרמון באזור שאין בו גדר. היא חצתה דרך ואדי מבלי להיראות לכיוון הכפר חאדר. היא נכנסה לכפר והמקומיים ראו מיד שמדובר במקרה חריג. הם דיברו איתה בערבית ובמקביל הזעיקו את הצבא הסורי שעצר אותה ולקח אותה לדמשק. היא הוחזקה במתקן של המודיעין הסורי ושם היא נחקרה.
בתוך פחות מיום הרוסים יידעו את ישראל. היה חשש שהסורים יחקרו ויענו אותה והתחיל שיח מאוד רגיש, דרך הנספח הצבאי הרוסי בישראל. ישראל הדגישה כל הזמן שמדובר בנושא הומניטרי ולא צבאי – ושתהיה מוכנה לתת תמורות הומניטריות כדי לסיים את הפרשה.
נדרשו כמה ימים נוספים לרוסים להשתכנע שאכן לא מדובר באירוע צבאי, ולאחר כמה ימים הסורים הציבו רשימת דרישות. הישראלים רצו תמונה של הצעירה כדי להצליח לזהות אותה ולדעת שהיא בסדר - ואז אכן הועברה תמונה שכזו.
לפני שלושה ימים השיחות תפסו תאוצה כאשר ישראל קיבלה את הדרישות הסוריות. האסיר והאסירה – דיאב קהמוז וניהאל אל-מקלת– אותרו. במקביל הצבא הסורי הבין שאין לו מה לעשות איתה: הם אומנם חקרו את הצעירה אך לא עינו אותה
כך כמעט קרסה העסקה
שלשום, כשהחלה סופת השלגים, העסקה הייתה אמורה לצאת לדרך. נשיא המדינה ריבלין ושר המשפטים גנץ כבר חתמו על החנינה ואז היועץ המשפטי של משרד הביטחון פילס עם מפלסת שלג דרך לביתה של האסירה אלמקת במג'דל שמס, כדי שתחתום על הטפסים אבל היא סירבה להשתחרר.
בשלב זה כבר יצא המטוס עם מאיר בן שבת וירון בלום למוסקווה והישראלית גם הועברה לשם. כאשר התקבל הסירוב של שני האסירים, נוצר החשש שהעסקה תיפול: הרוסים לא הבינו איך דבר כזה יכול לקרות ודרשו גם סרטונים של שני האסירים בקולם ולראות את כתב החנינה. בשלב זה החלה סאגה שלמה למצוא פקס מוצפן לרוסים ברמת הגולן, ולבסוף נמצא הפיתרון לכך בתחנת משטרה בגולן המושלג. לבסוף קוצר עונשה של אלמקלת אך היא לא הוחזרה לסוריהץ
לאורך כל המשא ומתן הישראלים הבינו שהרוסים רוצים להוסיף עוד סוגיות לתוך הצעדים ההומניטריים. ישראל הבהירה שמבחינתה שינוי מדיניות התקיפות נגד אירן בסוריה הוא קו אדום, ולפיכך סוכם על אותה תמורה חשאית.
"דפוס הפעולה" של הצעירה מתברר: מסלול החצייה - ומקרי העבר שבהם נתפסה
ככל שעובר הזמן הולך ומתבהר "דפוס הפעולה" של הצעירה, שהמקרה שלה עמד במוקד דיון ביטחוני בממשלה ועסקה בין-לאומית.
אותה צעירה ניסתה בעבר כבר לחצות את הגדר לעזה, ובהמשך גם ליריחו. במועד אחר היא ניסתה לחצות גם את הגבול עם ירדן: בכל המקרים היא נתפסה ועצרו אותה. החצייה לסוריה, מתברר, היא המשך של אותו דפוס פעולה.
עוד מתברר שהצעירה הגיעה למג'דל שמס יום או ימיים לפני שחצתה את הגבול, ומשם צעדה ברגל לכיוון הכפר חאדר. מדובר בשטח הררי שלא בכל נקודה בו יש גדר או כיסוי של תצפיות, ולכן היא הצליחה לעבור את הגבול לסוריה.
שר הביטחון ויו"ר מפלגת כחול לבן בני גנץ התייחס הבוקר למקרה. בשיחה עם ג'ודי שלום ניר מוזס ברדיו 103FM הוא אמר: "אנחנו לא נשאיר אזרחים ישראלים לא מטופלים ככל שהדבר תלוי לשיקולנו ולטיפולנו. מדינת ישראל תמיד פעלה בעד כל אזרח בכל מקום בעולם, וכפי שנדרש. עדיף לגמור עם הדברים האלה מוקדם ומהר אחר כך הפרשות האלה נמשכות חמש ושש שנים".
"באופן אישי אתה בא ואומר אינסטינקטיבית למה אנחנו צריכים להתעסק עם הדברים האלה", הוסיף גנץ, "אבל בכל זאת יש לנו אופי ישראלי יהודי שלא משאיר אף אחד מאחורה, זה לא תמיד נוח לנו ולפעמים זה מעצבן אותנו".
רוני דניאל השתתף בהכנת הידיעה.