בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הודיע אמש (שישי) כי בסמכותו לחקור פעולות שבוצעו בשטחי יהודה ושומרון, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים, כך שאין מניעה לפתיחת חקירה פלילית נגד ישראל. הקביעה עוררה לא מעט חששות וסימני שאלה, לגבי ההשלכות שיכולות להיות על ישראל, בטווח הקרוב והרחוק. פרופ' יובל שני, סגן הנשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, עם הפרטים החשובים של ההחלטה הדרמטית.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"לפנינו עוד זמן רב עד שהחקירות יבשילו לכתבי אישום נגד אישים ספציפיים וצווי מעצר", הדגיש פרופ' שני. "התביעה תצטרך עד אז לגבש עמדה בנוגע לשאלה אם די בחקירות צה"ל כדי למנוע העמדה לדין של חיילים". הוא הוסיף כי הסטנדרטים הנמוכים שהחיל בית הדין לאחרונה לגבי חקירה ראויה, מגדילים את הסיכוי שלא ייפתחו הליכים נגד חיילי צה"ל במבצע "צוק איתן".

באשר להחלטת בית הדין, הסביר פרופ' שני: "שופטי הרוב קיבלו את הטיעון הראשי של התובעת, שלפיו מאחר שהרשות הפלסטינית הצטרפה לחוקת רומא כ'מדינה חברה', מוקנית לבית הדין הסמכות לדון בתיק. עם זאת, בית המשפט לא בחן ולא קיבל את הטענה החלופית של התובעת כי הרשות הפלסטינית מקיימת את התנאים הכלליים להכרה במדינה במשפט הבינלאומי". לדבריו, מבחינת ישראל – זה מקטין את המשמעות התקדימית של ההחלטה, במידה מסוימת.

בית הדין הבינלאומי בהאג (צילום: רויטרס)
בית הדין הבינלאומי בהאג | צילום: רויטרס

"הכרעת עמדת הרוב כי גבולות 67' הם הקובעים, מציבה בעיתיות לישראל, שכן היא מאפשרת לתובעת להתקדם עם חקירת התלונה לכך שישראל ביצעה, לכאורה, פשע של 'העברת אוכלוסייה לשטח כבוש'". פרופ' שני הוסיף: "השופטים לא הכריעו בשאלה אם הסכמי אוסלו רלוונטיים ליכולת הפלסטינים לשתף פעולה עאם בית הדין בקשר לחקירה נגד אזרחים ישראלים, וקבעו שהסוגיה תיבחן בהמשך אם וכאשר יוצאו צווי מעצר".

נתניהו: "בית הדין מתעלם מפשעי המלחמה האמיתיים - ורודף את ישראל"

אמש בית הדין הבינלאומי בקבע ברוב קולות כי באפשרותו לפתוח בחקירת מעשים שבוצעו ביהודה ושומרון, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים. ההחלטה לא נועדה לקבוע גבולות או להכיר באזורים אלה כמדינה פלסטינית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב אמש להחלטה הדרמטית ומסר: "היום הוכיח בית הדין פעם נוספת שהוא גוף פוליטי ולא מוסד שיפוטי. בית הדין מתעלם מפשעי המלחמה האמיתיים ובמקום זאת רודף אחר מדינת ישראל, מדינה בעלת משטר דמוקרטי איתן, המקדשת את שלטון החוק, ואינה חברה בבית הדין".

בנימין נתניהו (צילום: מרים אלסטר פלאש 90, פלאש/90 )
"הוכוחה נוספת שבית הדין בהאג הוא גוף פוליטי, ולא מוסד שיפוטי". ראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: מרים אלסטר פלאש 90, פלאש/90

"בהחלטתו זו פגע בית הדין בזכותן של מדינות דמוקרטיות להגן על עצמן מפני טרור, ושיחק לידי גורמים החותרים תחת המאמצים להרחבת מעגל השלום", הוסיף נתניהו. "אנחנו נמשיך להגן בכל דרך על אזרחינו וחיילינו מפני רדיפה משפטית".

גם בארצות הברית הגיבו בתקיפות להכרעה: ממחלקת המדינה האמריקנית נמסר תחילה כי "היא מודאגת מהאפשרות שבית הדין בהאג יפתח בחקירה נגד ישראל". בהמשך הצהיר דובר משרד החוץ האמריקני כי ארצות הברית מתנגדת להחלטה.