בזמן שראש הממשלה בנימין נתניהו מצהיר מעל כל במה שישראל היא המדינה הראשונה בעולם שתצא מהקורונה, באירופה הפריבילגיה הזו לא קיימת. מדינות רבות ביבשת מתמודדות בשבועות האחרונים עם גל תחלואה שלישי וקשה, יש הטוענים שאירופה פספסה את ההזדמנות לבלום את הנגיף בשל התנהלות שגויה של הפוליטיקאים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"הגל השני כלל לא נגמר. הסגר נקטע מהר מדי כדי שאנשים יוכלו לעשות קניות בחג המולד", תקפה האפידמיולוגית הצרפתייה קתרין היל. "מספר המאושפזים במחלקות הטיפול הנמרץ עלה משמעותית, והמצב קשה מאוד בחלקים במדינה כמו פריז".
המספרים מגבים את דבריה של היל: בפריז ישנם 1,200 מאושפזים בטיפול נמרץ, מספר גבוה יותר אפילו בהשוואה לשיא הגל השני. בנוסף, ביממה האחרונה אובחנו 35,000 נדבקים חדשים. בהתאם למצב, הממשלה הטילה הגבלות חדשות ב-16 מחוזות, שבמסגרתן עסקים לא חיוניים ייסגרו, אך בתי הספר יישארו פתוחים.
במדינה ישנה ביקורת חריפה על התקדמות מבצע החיסונים, שנפגע בימים האחרונים מהשהיית השימוש בחיסון של "אסטרהזניקה". 20% בלבד מהציבור מאמין בחיסון, שחזר היום לשימוש במדינה, וראש הממשלה קסטקס הודיע כי יקבל את החיסון כדי להוכיח שהוא בטוח לשימוש.
בגרמניה, אחת המדינות המובילות ביבשת בשנים האחרונות, מתקשים מאוד להוציא לפועל את מבצע החיסונים ורק 8% מהאוכלוסייה קיבלה עד כה את מנת החיסון הראשונה. יתרה מזאת, שר הבריאות הגרמני יינס ספהל טען שלאירופה פשוט אין מספיק חיסונים כדי לבלום את התחלואה.
הקנצלרית אנגלה מרקל הדגישה שבחלקים במדינה יהיה צורך לבצע "בלימת חירום" ולהחזיר חלק מההגבלות. "המספרים עולים, החלק של המוטציות מתוכם גדול ועומדים בפנינו כמה אתגרים גדולים בשבועות הקרובים", אמר שר הבריאות ספהל.
גם באיטליה מנסים לבלום את התחלואה הגוברת והחליטו על שורת הגבלות חדשות, שבראשן סגר נוסף שיחול על כ-20 מחוזות ברחבי המדינה, שבהם מתגוררים כ-75% מאוכלוסיית איטליה. "אני מודע להשלכות של הצעדים שנקטנו על הכלכלה, על החינוך וגם על המצב הפסיכולוגי של כולנו", הסביר ראש הממשלה דראגי.
האתגרים המרכזיים: התפשטות הווריאנטים ובעיות באספקת החיסונים
מומחים באירופה מצביעים על הווריאנט הבריטי והמדבק במיוחד, B.1.1.7, כאחד הגורמים המרכזיים לתחלואה הגבוהה. "הווריאנט הבריטי שינה את המשחק", אמר אלסנדרו גרימלדי, מנהל המרכז למחלות מדבקות בבית החולים "סלבטורה" באיטליה.
בנוסף, באירופה מתקשים לקדם את מבצעי החיסונים בשל בעיות אספקה ושיעורי התחסנות נמוכים ביחס לבריטניה וארה"ב. באיטליה ובצרפת, לדוגמה, התלוננו שלא קיבלו את כל החיסונים שהזמינו מחברת "מודרנה". בעיות דומות עלו גם בהקשר של חברת "פייזר". הציבור כבר ראה את האור שבקצה המנהרה והחל לנצל את ההקלה בהגבלות, אך קצב החיסונים לא מאפשר להדביק כרגע את העלייה בתחלואה.
המומחה הבריטי מארק טילדסלי התייחס לסוגייה הזו והביע חשש שקצב ההתחסנות האיטי באירופה יביא בהכרח לעלייה חדה בתחלואה: "לצערי, עד שהמדינות יתקרבו לחסינות עדר, אנחנו נראה עלייה במספר ההדבקות בזמן שהמדינות ינווטו בין שלבים שונים של סגרים".
אולם, הבעיות הקשות ביותר הקשורות לחיסונים עלו בהקשר של החיסון שפיתחה חברת "אסטרהזניקה". בשבועות האחרונים כמה מדינות באירופה השהו את השימוש בחיסון, לאחר שהתגלו תופעות לוואי חמורות של היווצרות קרישי דם בקרב חלק מהמתחסנים.
הסוכנות האירופית לתרופות הודיעה שהחיסון בטוח לשימוש, אך מדינות באירופה עדיין חוששות מכך. בסקנדינביה מחכים לתוצאות חד משמעיות של בדיקות הבטיחות של החיסון, ואילו בגרמניה, איטליה, צרפת וספרד חזרו להשתמש בו.
בניסיון לשמש דוגמה ולהגביר את האמון בו, ראש ממשלת איטליה מריו דראגי וקנצלרית גרמניה מרקל הודיעו כי יקבלו את החיסון של "אסטרהזניקה". מרקל הגנה על ההחלטה לעצור את החיסון, ואמרה שהיא לא חושבת שהמוניטין שלו נפגע: "אני אתחסן באסטרהזניקה, אחכה לתור שלי".
חדשות טובות בהקשר הזה הגיעו אתמול (שישי) מדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", שלפיו חוקרים מגרמניה ומנורווגיה גילו את הסיבה להיווצרות קרישי הדם בקרב המתחסנים. לטענתם, תגובה אוטואימונית נדירה גרמה לתופעה החריגה, שגרמה למדינות באירופה להשהות את השימוש בחיסון.