המדינה שהחליטה לחסן על פי תעדוף הפוך: הצעירים יחוסנו קודם

מבצע החיסונים שפרסמה אינדונזיה כולל אסטרטגיה שנויה במחלוקת, ושונה במהותה מרוב מדינות העולם: במקום לחסן את האוכלוסייה המבוגרת מיד אחרי צוותי הרפואה – החליטו לחסן דווקא את האוכלוסייה העובדת, אזרחים בגילי 18 עד 59. מה חושבים בעולם על התעדוף ההפוך ומהן הסיבות למדיניות הייחודית?

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

• בלגן עודפי החיסונים: איך צעירים מקבלים חיסון לפני קבוצות הסיכון

המדיניות חלה על האזרחים כולם, עד ההנהגה. כך לדוגמה, נשיא המדינה ג'וקו ווידודו, בן 59, היה האדם הראשון במדינה שקיבל היום (רביעי) את מנת החיסון. לעומתו, סגן הנשיא מערוף אמין, בן 77, יצטרך להמתין לאור גילו המבוגר.

התפיסה שעומדת מאחורי אסטרטגיית החיסונים הייחודית היא טענה לפיה נכון לתת עדיפות לאנשים שנמצאים במעגל העבודה. "אנשים שיוצאים מהבית, מסתובבים ובלילה חוזרים הביתה למשפחותיהם, אנחנו מכוונים לאלו שעלולים להפיץ את הנגיף", הסביר פרופ' אמין סובנדריו, שמייעץ לממשלה האינדונזית לרשת BBC.

לטענתו, המדיניות הזו תשפר את סיכויי המדינה להגיע לחסינות עדר. "זו המטרה בטווח הארוך", אמר פרופ' סובנדריו. "או לפחות להקטין באופן משמעותי את התפשטות הנגיף, כך שהמגפה תהיה בשליטה ונוכל להניע את המשק מחדש".

אינדונזיה מונה כ-270 מיליון תושבים, ומספר הנדבקים הכולל בה הוא הגבוה מבין מדינות דרום מזרח אסיה. על פי נתוני הממשלה, 80% מהמקרים הם בקרב האוכלוסייה העובדת. בעוד שבתי הספר ומשרדי הממשלה סגורים כבר כמעט שנה, הממשלה התנגדה להטלת סגר מלא, מחשש להשפעה על כלכלת המדינה. יותר ממחצית האוכלוסייה עובדת במגזר הבלתי פורמלי, ולכן עבור רבים העבודה מהבית אינה בגדר אפשרות.

שר הבריאות של המדינה, בודי גואנדי, הגן על האסטרטגיה והתעקש כי לא מדובר רק בשיקולים כלכליים, אלא ב"הגנה מכוונת על האנשים שצפויים להידבק ולהדביק". גואנדי הוסיף: "אנחנו מתמקדים במי שנדרשים להיפגש עם אנשים רבים במסגרת עבודתם; מונית, משטרה, צבא. אני לא רוצה שאנשים יחשבו שמדובר רק בכלכלה - מדובר בהגנה על אנשים".

ומה עם הקשישים?

לטענת הממשלה האינדונזית, בשלב מסוים גם הם יקבלו הגנה מהנגיף. אולם התפיסה היא, כי אם מרבית בני הבית יתחסנו – הקורונה לא תגיע לבתים, והמבוגרים לא ידבקו מקרובי משפחתם. "באמצעות אנשים בגילי 59-18 אנו מציעים הגנה מסוימת גם לקשישים איתם הם חיים", אמרה ד"ר סיטי נאדיה טארמיצי, דוברת משרד הבריאות.

פרופ' רוברט ריד, חבר בוועדת החיסונים שמייעצת למערכת הבריאות בבריטניה, התייחס לאסטרטגיה האינדונזית ואמר: "הסיבה שבריטניה לא הלכה על האוכלוסייה הצעירה יותר היא כמובן שראשית, הם לא לוקים במחלה קשה, ועדיין לא הצלחנו להוכיח שהחיסונים משפיעים על ההדבקה". לדבריו, אינדונזיה תזדקק לכמות חיסונים גבוהה מאוד כדי להצליח במשימתה, ותידרש לחסן לפחות 50% מהאוכלוסייה.

סיבה נוספת לכך שאינדונזיה אימצה את האסטרטגיה הייחודית, היא שהחיסון המרכזי בו היא משתמשת, CoronaVac של החברה הסינית Sinovac טרם נבדק על קשישים. עד כה, המדינה קיבלה 3 מיליון מתוך 125 מיליון מנות שהובטחו לה. באינדונזיה טוענים כי בסין הגיע החיסון ליעילות של 65.3% - אולם הממשלה בדקה אותו רק על קבוצת הגיל 59-18.

האסטרטגיה האינדונזית מתקבלת בדרכים שונות בקרב קהילת המדענים, אולם יש גם כאלו שתומכים בהחלטה. פיטר קולניון, פרופ' למחלות זיהומיות באוסטרליה, אמר: "אנחנו לא יודעים אם זה יעבוד", אך הוסיף כי יש היגיון לשנות את המדיניות בהתאם לנסיבות במדינה. "כשמדובר במדינה מתפתחת, אני יכול לראות איך ההגנה על האוכלוסייה העובדת, אלה שמפיצים את הנגיף, היא שיטה סבירה, כיוון שאתה לא באמת יכול לומר לאנשים להישאר בבית".